כשהעיר והטבע נפגשים התוצאה משפרת את איכות החיים האורבנית.

חשיבותם של מרחבים ציבוריים מרובי צמחיה בעיר הינה מהותית, הודות לתרומתם הרחבה לאיכות החיים. לטבע עירוני ישנן השפעות סביבתיות, חברתיות ופסיכולוגיות המעשירות את החיים האנושיים הן מבחינה פיזית – בריאותית והן מבחינה רגשית, ועל כן לאופן תכנון המרחב הציבורי בהקשר לצמחיה ועצים ישנה חשיבות ניכרת. בעשור האחרון, אנו עדים ליוזמות עירוניות מגוונות ברחבי הגלובוס המקדמות נושאים הקשורים לייעור עירוני. המשותף ליוזמות אלו הינו המטרה המשותפת של תוספת משמעותית של עצים ברחבי העיר לשם הגדלת חופת העצים העירונית, וזאת  ע”י שיתופי פעולה בין מגזריים ארוכי טווח.

 פרויקט ה Re :leaf בלונדון, הינו שיתוף פעולה בין מגזרי המערב ארגונים ומוסדות שונים, חברות ותושבים ומקודם בראשותו של ראש העיר. המטרות שהוגדרו לפרויקט זה הינן: א) הוספת כ20,000 עצים ברחבי לונדון ב) קידום זהות העיר לונדון כאחת הערים הירוקות בעולם ג) יצירת שיתופי פעולה לשתילה ולתחזוקה של עצים ברחובות. גם פרויקט  MillionTreesNYC הינו פרויקט משותף לעירית ניו יורק ולעמותת  Restoration  Project New York שהקימה השחקנית בט מידלר, במטרה לשתול ולהגיע ליעד של הוספת כמיליון עצים ברחבי ניו יורק במהלך 10 שנים. לפני כשנה נטע ראש העיר מייקל בלומברג את העץ החצי מיליון בפארק סנט ניקולאס בצפון מנהטן וסימן בטקס חגיגי את מחצית הדרך אל היעד. יוזמה דומה בשיקגו הגדירה יעד לשנת 2020 , לכיסוי כ20% משטחי העיר בחופת עצים. ואילו פרויקט שאפתני במיוחד של שתילת כמיליון עצים ביממה, יתרחש בחודש מרץ הקרוב ברחבי אירלנד.

עצים מעשירים ומשפרים את סביבת החיים העירונית, ומחקרים רבים לאורך השנים הוכיחו את חשיבותם הסביבתית, החברתית והכלכלית. מבחינה סביבתית עצים תורמים להפחתת איי החום העירוניים, מספקים הצללה לתושבי העיר ולמבנים ובכך מצמצמים באופן משמעותי את הצורך במזגנים ובצריכת אנרגיה, מנקים את האוויר ע”י ספיחת הפחמן הדו חמצני, עוזרים לחלחול מי הנגר העיליים, מהווים בית גידול למגוון ביולוגי ותורמים להפחתת מפלסי הרעש. מבחינה חברתית ובריאותית מרחב מוצלל מעודד הליכה ושהיה במרחב הציבורי, דבר המקדם  אינטרקציה חברתית בעיר, עשיית פעילות גופנית והשפעה חיובית על בריאות הנפש. מחקרים שנעשו ברחבי ארה”ב הוכיחו כי שתילת צמחיה מונעת פשיעה ומגדילה את תחושת הבטחון במקום.  מבחינה כלכלית, הימצאותם של עצים  מסוימים במרחבים עירוניים, תורמת לעליית ערך הנכסים המצויים בסביבתם, ולא מדובר רק על עליית ערך ביחס למיקום בסמיכות לפארקים ולשדרות.

השפעתה של יוזמה להוספת צמחיה בעיר היא פשוטה להטמעה ולביצוע, והינה משמעותית מבחינת שיפור מצב האקלים העירוני והאופן בו נחווית העיר  ע”י תושביה ומבקריה.  בישראל הוצעו שתי יוזמות דומות הקשורות לייעור עירוני: א) תכנית ‘עיר-יער’ בבאר שבע, המקודמת ע”י העיריה ובשיתוף פעולה עם קרן ברכה וJNF , הינה תכנית  אסטרטגית לייעור העיר ולהוספת כ50,000 עצים עד שנת 2020, כחלק מחזון “נווה מדבר עירוני”. ב) פרויקט ‘עץ נולד’ ביוזמתו של יעקב גילת ובשיתוף החברה להגנת הטבע, קק”ל ועירית ת”א, המבקש לקדם ייעור עירוני בגוש דן. עפ”י אתר החברה להגנת הטבע, עד עתה חולקו בפרויקט זה מעל ל10,000 שתילי עצים לתושבי תל אביב והערים הסמוכות, כשהמטרה הסופית היא להגיע לכמיליון עצים ברחבי גוש דן.

 בחינה של מרחבים ציבוריים עירוניים המתוכננים ונבנים בשנים האחרונות ברחבי הארץ, מציגה תמונה רוחבית מטרידה של תכנון גנרי, שאינו מותאם לאקלים מקומי, ואינו לוקח בחשבון מחשבה חסכונית במשאבים ובאנרגיה. את אותה מגלשה בודדת הממוקמת על משטח גומי גמיש בין משטחי אספלט ואת אותם מרבדי הדשא ושדרות הדקלים, ניתן למצוא בירוחם, ברמלה, בכרמיאל ובערים רבות ברחבי הארץ,  וזאת למרות השוני המהותי ביניהן בהקשר למאפייני האקלים.  בשיחות שונות עם מתכנני נוף בנוגע לבחירת השימוש בעצי הדקל במרחב, למרות השפעתם המזערית ביחס לעצים עירוניים שונים הן בנושא הצללה והן על תהליך הקירור העירוני, עולים טיעונים אסתטיים וכלכליים, בדבר האפשרות לסמן בעזרתו ‘צירים עירוניים’ ולקבוע נקודות מוקד וביכולת המהירה של השלמת בניה של מרחב ציבורי חדש ע”י הבאת עצי דקל, הן בהיבט הויזואלי והן בהיבט הכלכלי. גם מרבדי הדשא הפרוסים בכל כיכר וגינה בסופו של דבר אינם מותאמים לאקלים המקומי, דורשים השקייה ותחזוקה רבה, ותכנונם ללא הצללה מותאמת, אינו מאפשר לשהות במרחבים אלו במהלך שעות היום.

 על כן דרושה תפיסה עירונית אסטרטגית לתכנון מרחבים ציבוריים בעיר, המשלבים צמחיה מקומית, לפי תכנון אקלימי מותאם תוך שילוב בין הצללה ואוורור, ומתוך מחשבה על תחזוקה חסכונית במשאבים ובאנרגיה . מהלך מסוג זה, יגדיל את חופת העצים העירונים, יעודד שימוש במרחבים אלו לאורך שעות היממה, ישנה את עיצוב המרחבים הגנרי עקב השונות האקלימית והתאמת הצמחיה לאזור ויתרום לאיכות האויר העירונית.