זוהר טל

בתי קברות כמשאב ציבורי?

הערים שהתרחבו "בלעו" לתוכן בתי קברות שהיו ממוקמים בשוליהן. ביחס למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר המצטופפת, האם יש מקום לחשיבה אחרת על בתי הקברות, גם כמשאב ציבורי? על המדיניות שגיבשו אוסלו וקופנהגן בעקבות שימוש גובר בבתי הקברות גם כמרחבים יומיומיים, והמצב אצלנו.

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?

זמן, זמניות ותכנון אסטרטגי של ערים ואזורים

מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.

בוגרי תואר שלישי בתכנון ערים לאן? הפער בין תוכניות ההכשרה לצרכי האקדמיה והתעשייה בארה”ב

כ-75% מבעלי תואר שלישי, דוקטורים במסלולי תכנון ולימודי עיר בארה"ב אינם ממשיכים לקריירה אקדמית כחוקרים. מדוע זה כך? במה עוסקים בפועל רוב הבוגרים? האם יש לכך דווקא יתרונות? רשימה זו סוקרת את ממצאי המחקר של פרופ' ג'ואנה גאנינג מאוניברסיטת קליבלנד בארה"ב ומעלה שאלות לגבי המצב אצלנו בישראל.

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 3# רשמים מהיישוב מיתר

תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 2# מושג המרחב הציבורי וטיפולוגיית הפארק המרכזי

הבסיס להבנת המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי, הוא הבנת ‘המרחב הציבורי’ – רעיון שהתפתח בעיר המערבית של המאה ה-19 ואומץ ביתר שאת בתכנון המודל הפרברי המורכב ברובו משטחים פתוחים, היוצרים צורת יישוב מרווחת וטובלת בירק ותורמים להבטחה לחיים ביישוב בטוח ופסטורלי. איך מבינים כיום את מושג ‘המרחב הציבורי’ ומהם האתגרים העומדים בפניו? מה מאפיין את תכנון המרחב הציבורי בפרברים בארץ?

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 1# תופעת הפירבור בעולם ובישראל

בית פרטי עם גינה מהווה עבור רבים את "החלום הישראלי". על אף הביקוש הגבוה לצורת חיים זו לאורך השנים, וקיומו של מרחב פרברי רחב ומגוון, הוא כמעט ואינו זוכה ליחס במחקר. מחקר חדש שואף להרחיב את הידע אודות הפרבר הישראלי באמצעות חקר המרחבים הציבוריים ביישובים הפרבריים בדרום, העובר תהליך פרבור מאסיבי. רשימה זו, ראשונה בסדרה, סוקרת את הידע על הפירבור כתופעה עולמית ומקומית.

“אזוריות חדשה” באשכול רשויות הנגב המערבי?

התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?

כלים חדשים לקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל

מחקר חדש בנושא התחדשות עירונית במגזר הערבי בישראל שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת סיכוי, מציע סל כלים רגולטורי ומדיניותי חדש שיכול להניע תהליכי התחדשות ביישובים הערביים

יצירה של מגה-אזור מלמעלה למטה: המקרה של האי ג’אווה, אינדונזיה

המדינה יכולה לשחק תפקיד מפתח ביצירת מגה-אזור. מחקר שניתח את מנגנון התכנון באי ג'אווה, מצא שתכנון אסטרטגי ממסדי הוביל להקמת מגה-תשתיות יצרניות ומיצב את האי כשחקן גלובלי, בעוד התכנון המרחבי-מסורתי נותר מאחור. ומה הקשר לישראל?

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

לגור מעל מרכז לוגיסטי תת-קרקעי

צמיחה חדה במסחר הדיגיטלי מייצרת ביקוש גובר להקמת מרכזי אחסנה והפצה במרכז לונדון, אך הדרישה המקבילה לבנייה למגורים באזור דוחקת שימושים תעשייתיים החוצה לשולי העיר. אב טיפוס אדריכלי חדש מבקש לתת מענה לשתי המגמות, המתחרות על משאב קרקע מצומצם, באמצעות שילוב מרכז לוגיסטי ומגורים תחת קורת גג אחת.

עידן הרכב האוטונומי – תור הזהב של הולך הרגל?

האם הרכב האוטונומי מבשר מהפכה דווקא עבור הולך הרגל, שצפוי להנות מעדיפות חסרת תקדים בזכות הדרך ואף "לנכס" לעצמו רחובות ואזורים בעיר? פרופ’ אדם מילרד-בול מנבא זאת כתרחיש אפשרי שיגרור שינוי בעיצוב שכונות ואזורים בעיר

מודלים לתכנון עירוני ואזורי של סביבות בריאות: פנינו לאן?

הזיקה בין בריאות לתכנון עירוני רלוונטית מתמיד, אך מה הן סביבות חיים בריאות? דווקא בעידן הקורונה יש לשאול כיצד יכול התכנון לתרום לבריאות הציבור, בניגוד למצב כיום שבו מקדמות הערים בעיקר אזורים ממותגים של תעשיית הבריאות. מאמרה של פרופ' אן פורסיית' מציע קידום ערים בריאות באמצעות שילוב בין הגישות הכלכליות לחברתיות.

‘אידאולוגיה’ לפני הכל: קריאה להצבת הפוליטי בראש סדר היום המחקרי

עלייתן של אידיאולוגיות חדשות ורדיקליות ברחבי העולם הניעה הוצאת גליון מיוחד של כתב העת 'Planning Theory', העוסק בתיאוריה של התכנון, סביב מושג ה'אידאולוגיה'. על החשיבות להצבת הפוליטי בראש סדרי היום המחקרי והפרקטי

ריבוי דילמות עכשוויות בתכנון: החלשת המתכנן והאיום על העיר הליברלית

משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?

שכונת ‘בצוותא’ בחריש – הקמת מיזם דיור שיתופי בהובלת יזם פרטי

שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?