המערכתסדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק
בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים. איך מתכננים בניין ללימודי שואה, החוגג את החיים? כיצד ניתן ליישב את מה שנשמע כאוקסימורון? בפרק עומדים האדריכלים על האופן שבו היצירתיות הפרוגרמתית והחומרית סייעה להם להתמודד עם המורכבות של האתגר הזה
בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.
בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה”ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.
בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את הCCA וסדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הקמתו? מה היה בו כה חדשני וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?