כיצד חינוך מקצועי מתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית הדינמית? מה המקום של אזורי תעשייה בפיתוח החינוך המקצועי? התכנית האסטרטגית, מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ועיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ., מציעה להטמיע קמפוסים חינוכים טכנולוגיים באזורי תעשייה.
סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל.
החינוך הטכנולוגי משתנה דרמטית בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית וכולל הכשרה טכנולוגית חדשנית. קריירה טכנית המושתתת על מקצועות הטכנולוגיה הופכת להיות עמוד התווך של הכלכלה ושל התעשייה, וחיונית להשתלבות בשוק העבודה. רשימה זו סוקרת את הגישות והמגמות בעולם ובישראל.
בהמשך לרשימה "הרחובות המסחריים לאן?" שהציגה את תהליכי הדעיכה הלא מבוקרים של רחובות מסחריים בעיר וקראה לגיבוש תוכניות אסטרטגיות עדכניות לניהול המסחר בעיר, רשימה זו תציג את המקרה של דעיכת המסחר ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא בתל אביב.
איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.
כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית 'התחדשות תעשייתית': פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון', מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.
אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי. מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים.
"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?
"גשר לשום מקום" או "מחבר בין מזרח למערב" ו"מנוף עוצמתי להתחדשות עירונית" - תלוי את מי שואלים. גשר יהודית המונומנטלי שהוקם בהוצאה כספית עצומה גורר ביקורת ציבורית. האם התוצאה שווה את העלות?
פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?
מגה-מתחם הקניות החדש 'מול החוף וילג'' בחדרה הוא פרויקט שנוי במחלוקת המעורר שאלות רבות בנושאי ברות-קיימא כלכלית וסביבתית, תכנון עירוני, עיצוב אדריכלי, פרוגרמה וחברה. מה צופן לו העתיד, בייחוד על רקע מגמות של דעיכת המסחר הקמעונאי?
כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי
האם בעיר אנו חווים בדידות, זרות או לבדיות שהיא דווקא חיובית ומשחררת? בראיון בפודקסט אדרבא משוחחים הפרופסורים תמר הרמן ואורן סופר עם פרופ' טלי חתוקה בזיקה שבין טיפולוגיות מגורים לבין יחסים חברתיים וחיי הנפש בעיר
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
פודקסט חדש המזמין לשיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה
