חוסן עירוני-אזורי באמצעות אנרגיה מתחדשת

חוסן אזורי-עירוני מתייחס ליכולת של ערים ואזורים להתמודד עם זעזועים ולחצים שונים, כמו אסונות טבע, שינויי אקלים, משברים כלכליים או חברתיים, ולהמשיך לתפקד בצורה תקינה. כולל גם את היכולת של תשתיות עירוניות ואזוריות, כמו מערכות אנרגיה, מים ותחבורה, להמשיך לפעול בצורה תקינה גם במצבי חירום. שתי רשימות אלו יעסקו במערכת האנרגיה ובחשיבותו של חוסן אנרגטי.

ברשימה הראשונה אתווה מסגרת תיאורטית שתסייע להבנת המושגים של חוסן עירוני-אזורי ואנרגטי באמצעות הגדרות שהתוו חוקרים בנושא, אתבונן על מושגים אלה בהקשר של פעילות חברת ‘אילת-אילות’. ברשימה השנייה אתמקד בזירה הישראלית לטובת הבנה של הדרג הממשלתי בהקשר של אנרגיה מתחדשת ואנתח את פעילות החברה ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’ מהחזון, דרך פעולות רגולטוריות ועד פעילות בשטח.

חוסן אנרגטי הוא מושג מרכזי בשיח הציבורי והמדעי בשני העשורים האחרונים, המוקדש ליכולת של מערכות אנרגיה וחברות להסתגל ולהתאושש במצבים של שיבוש או שינוי. בהתחשב בשינויים המהירים שמתרחשים בתחום האנרגיה, כגון המעבר למשאבים מתחדשים והתמודדות עם אתגרים סביבתיים וכלכליים, חוסן אנרגטי מתבטא בגיוון מקורות האנרגיה. יתרה מכך, חוסן זה מחייב את הקהילה הבינלואומית, הלאומית והמקומית לאמץ תוכניות ותשתיות שייבנו עמידות בפני משברים עתידיים. בשתי רשימות אלו אבחן את המאפיינים, האתגרים והזדמנויות הקשורים לחוסן עירוני אזורי באמצעות אנרגיה מתחדשת, ואעסוק בחשיבותו של פיתוח בר-קיימא ולשמירה על יציבות חברתית וכלכלית.

חוסן אנרגטי – מה זה?

המושג חוסן מתייחס ליכולת של המערכת לשרוד שיבושים חזקים ובלתי צפויים ולהתאושש במהירות. חוסן גבוה של מערכת האנרגיה הינו בעל חשיבות עליונה לחברות מודרניות התלויות מאוד בגישה מתמשכת לשירותי אנרגיה¹.

הדומיננטיות של חברות הנפט במשך עשורים כמקורות עיקריים לאנרגיה, חומרי גלם וכימיקלים, מתחלפת בהדרגה לתעשיות מבוססות אנרגיה נקייה. עם זאת, המעבר מכלכלה מבוססת נפט לכלכלה של אנרגיה מתחדשת כרוחה באתגרים טכנולוגיים ואקולוגיים². אנרגיה מתחדשת הינה אנרגיה המופקת ממקורות טבעיים שאינם מתכלים או מוגבלים. מקורות האנרגיה המתחדשת הם בין היתר: אור שמש, רוח, גאות ושפל, ביומסה וחום גיאותרמי, אשר הפקת אנרגיה מהם לא גוררת פליטה של גזי חממה אך עדיין יכולה לגרום לנזקים סביבתיים אחרים כגון פגיעה בשטחים פתוחים, פגיעה במגוון הביולוגי, ועוד³. חברת ‘אילת-אילות’ מפתחת בשנים האחרונות טכנולוגיות המסייעות לאזור בו היא פועלת לעבור באופן הדרגתי לאנרגיה מתחדשת. בחבל אילות ישנם מתקנים טכנולוגים בנושאים רבים כמו אגרו וולטאי, פיילוטים להפקת מימן ירוק, מתקן לאגירת אנרגיה באוויר דחוס המהווים דוגמא לניצול משאב טבעי קיים בעמצאות טכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, המתקנים הללו מייצרים אתגר סביבתי, כמו שיבוש והתערבות במגוון הביולוגי, שינוי מאסיבי בנוף המדברי,  חלק מהפרויקטים אף נפסלים מתוך חשיבה על פגיעה סביבתית הנושא הסביבה נלקח בתכנון ובביצוע של הקמת שדות סולארים⁴.

הפרעות במערכת האנרגיה יכולות להוביל להשפעות סוציו-כלכליות משמעותיות כפי שהיה לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022 אשר גרמה למשבר אנרגיה עולמי ובפרט באיחוד האירופי שאספקת הגז הגיעה מרוסיה. המלחמה הגבירה את הצורך להקים תוכניות ופעולות מהירות על מנת להבטיח חוסן אנרגטי לאירופה. ה- IEA (International Energy Agency) הגיבה במהירות וזמן קצר לאחר תחילת המשבר פתחה תוכנית בת 10 נקודות להפחתת התלות של האיחוד האירופי בגז הרוסי. ישראל באוקטובר 2024 יצא דוח מטעם משרדי הממשלה הכולל נקיטת פעולות קידום אנרגיות מתחדשות והודגש הצורך “באיים אנרגטיים” עצמאיים למקרי חירום, במיוחד לאור אירועי מלחמת “חרבות ברזל” אשר פרצה באוקטובר 2023. כלומר התרומה של אנרגיה מתחדשת לחוסן ארצי, אזורי ומקומי גבוהה מאוד ולכן פעילות החברה ‘אילת-אילות’ מייצרת דוגמא למאין ‘אי-אנרגטי’ בחלקו הדרומי של הארץ ובכך יכולה לזער את ההפרעות העלולות לקרות במערכת ריכוזית.

המאמר “The role of renewable energy in the global energy transformation” עוסק בתפקיד של אנרגיה מתחדשת במעבר הגלובלי למערכות אנרגיה ברות קיימא. המאמר מדגיש שאנרגיה מתחדשת יכולה לספק שני שלישים מהביקוש הגלובלי לאנרגיה עד שנת 2050. מעבר לאנרגיה מתחדשת מציע יתרונות כלכליים וחברתיים רבים, כולל יצירת מקומות עבודה חדשים, שיפור איכות האוויר והפחתת תלות בדלקים פוסיליים. טכנולוגיות כמו אנרגיית רוח ופוטו-וולטאיקה סולארית יהיו המרכזיות במעבר זה, ושהן ידרשו תמיכה מדינית ורגולטורית כדי להאיץ את הצמיחה שלהן⁵. ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’ אחראית ל-55% מהצריכה השנתית האזורית הינה מאנרגיה סולארית ונקייה. מנגד, ישנה התמודדות עם מגבלות רגולטורים ותשתיות לא מותאמות מטעם המדינה. יחד עם זאת, מתוך הראיון עם מנהלת החברה ניתן להבין שהפעילות של האנרגיה המתחדשת הפכה את האזור למותג ובכך חיזקו חברתית את המרחב. כמו כן פעילות החברה מייצרת הכנסות למועצה האזורית, לקיבוצים המשתתפים, לעיר אילת בדרכים רבות.

במאמר של “Evaluation of energy resilience and adaptation policies An energy” מצביעים החוקרים על כך שמעבר טכנולוגי בר קיימא לכיוונים ירוקים הוא כיום הכרחי. שינוי זה כולל את המעבר למקורות אנרגיה נקיים ושימוש מושכל בהם, תוך הדגשת החשיבות של יעילות אנרגטית. על מנת להשיג יעילות זו, יש צורך בהשקעות פרטיות ובחדשנות טכנולוגית. מדיניות החוסן האנרגטי הפכה לפעולה חיונית לקידום קיימות. היא נועדה להבטיח גישה לאנרגיה, תמיכה בצמיחה כלכלית מתמשכת וצמצום פחמן בנוגע לצריכת והפקת אנרגיה. בנוסף, חברות המובילות חדשנות סביבתית מצליחות לשפר את הפרודוקטיביות שלהן בטווח הבינוני והארוך, ובאותה עת תורמות לפיתוח מקומי ובר קיימא. דינמיקה מרחבית היא גורם חשוב כאשר עוסקים בחדשנות וביעילות. ידע סביבתי, כחלק מתהליך של חדשנות סביבתית, חשובות מאוד עבור הפרודוקטיביות של החברות⁶. החברה ‘אילת-אילות’ מייצרת חוסן בכך שהיא משתפת פעולה עם שחקנים שונים; חברות בשוק הפרטי, חברות סטארט-אפ רבות, גופי מחקר שונים (מו”פ מדבר וים-המלח, אונ’ ת”א, מכללת אפקה, אונ’ אריזונה, מדען ראשי קק”ל) וכן בונה פעילות חינוכית וחברתית ענפה אשר כוללת מרכז הכשרות אשר פועל בשיתוף עם גופי האקדמיה, המחקר והפיתוח האזוריים, משלב למידה עם סיורים וסדנאות, חוויה והיכרות עם השטח.

חוסן אנרגטי והזירה הישראלית

מדינת ישראל הצטרפה לתהליכים הבין-לאומיים לקידום אנרגיות מתחדשות, כחלק מהתחייבויותיה להפחתת פליטת גזי חממה וכחלק מניסיון ליצירת עצמאות אנרגטית וביטחון אנרגטי. כמו כן, מדוחות שנכתבו בנושא בשנים האחרונות עולה כי ניהול מערכת חשמל המחוברת לאתרים של אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ותשתיות אגירת אנרגיה, עשוי לשפר את שרידותה ולחזק את מימד הביטחון של מערכת החשמל בישראל.

עם זאת, יצא מסמך מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2020 שמציג פערים, סוגיות וכשלים במספר היבטים; היעדר תוכנית אסטרטגית, מסמך מדיניות כולל או תוכנית עבודה מפורטת לטווח קצר, בינוני או ארוך בנושא קידום אנרגיות מתחדשות, מחסור במידע ובנתונים לצורך תכנון וקבלת החלטות, הערכת תועלת השימוש באנרגיות מתחדשות, דרישת הון עצמי ומימון עצמי להקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת, מגבלות רשת ההולכה ורשת החלוקה הן אחד החסמים המרכזיים כיום בפני כניסה מסיבית יותר של אנרגיות מתחדשות, הקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וניצול כל החשמל המיוצר במתקנים הקיימים. הרשת לא פותחה במשך שנים רבות, ולא הוקדשו המשאבים והמאמצים לפיתוח מתאים שלה, חוסר הלימה בין מדיניות התכנון למדיניות האנרגיה. עוד במסמך נכתב שהטכנולוגיה הסולרית הפוטו-וולטאית היא כיום הטכנולוגיה העיקרית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל, וככל הנראה היא תהיה הטכנולוגיה העיקרית גם בעתיד, שכן השמש היא משאב הטבע העיקרי לאנרגיה בישראל. על פי הדוח בנושא חדשנות באנרגיה, הנתונים מצביעים על כך שמצבה של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת מתאפיין באתגרים והזדמנויות ייחודיות. ישראל מתמודדת עם מחסור בשטח, מגבלות על אנרגיית רוח ומורכבויות הקשורות לאנרגיה גרעינית. בנוסף, הרגולציה המורכבת והבירוקרטיה הכבדה מקשות על קידום פרויקטים בתחום זה, וישנה תלות בטכנולוגיות מיובאות. עם זאת, ישנם מחקרים מדעיים איכותיים בתחום האנרגיה, מרכזי מחקר ייעודיים באוניברסיטאות, וקהילת סטרטאפים פעילה עם 310 סטרטאפים שגייסו כ-4.9 מיליארד דולר עד כה. כדי להתקדם בתחום, יש צורך בשיפור הרגולציה, הרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים, ועידוד השקעות בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה ואגירת אנרגיה. ישראל ניצבת בפני אתגרים מורכבים, אך יש לה פוטנציאל לפתח פתרונות חדשניים שיתרמו למשק המקומי ולעולם כולו.

מתוך המסמכים ניתן להבין שישנם פערים בהיבטים רבים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. במקביל לדרג המדיני מסועף והמורכב, חברה לתועלת הציבור שנקראת ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’ לא ממתינה למנועים הגדולים של המדינה שיתחילו להסתובב ופועלת בשנים האחרונות להגברת החוסן אזורי על ידי פיתוח ויישום של אנרגיה מתחדשת בחלקה הדרומי של הארץ, תוך שיתופי פעולה רבים, מקומיים ובינלאומיים.

אז מה כן נעשה? ברשימה הבאה אתמקד בעשייה של חברת “אילת-אילות אנרגיה מתחדשת” שפועלת בחלקה הדרומי של הארץ, מקדמת את נושא אנרגיות מתחדשות באזור חבל אילות, במטרה להפוך את האזור לספק עצמאי של אנרגיה מתחדשת ולהשיג יציבות כלכלית באמצעות תוכניות חדשניות.