המסחר בתוך הערים הפך לשולי ובהיקפים קטנים, מרכזי המסחר בקצוות הערים, שגשגו עד לא מזמן, אך עתידים להפוך בחלקם הגדול למקוונים ומגפת הקורונה רק מאיצה את התופעה. כיצד ניתן להכין את אזורי המסחר לעתיד?
האם מתחם BIG הוא המרחב הציבורי שמייצג את העירוניות הפריפריאלית בישראל? אבל אולי כמו במקרה של 'ללמוד מלאס ואגס', עלינו ללמוד מה מקור המשיכה של אותם מתחמים ציבוריים-מסחריים?
הספרות המחקרית מתייחסת לנטישת המרכז העירוני ככישלון - כישלון תכנוני, כישלון חברתי וכישלון ניהולי. המקרה של כרמיאל, מאפשר להטיל ספק בקביעה זו. על השתנותו של המרכז העירוני לאורך השנים
כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות
אדריכלית בוגרת אוניברסיטת תל אביב. סטודנטית לתואר שני מחקרי בבית הספר לאדריכלות, הבוחן מרחבים ציבוריים בערי הפריפריה. בעלת משרד האדריכלים נטלי טל (2006), המתמחה במגורים ובשימור.