האם מרכזים מסחריים מיטיבים עם העיר ותורמים לעירוניות טובה?נוכח השינויים בצרכנות בעידן הנוכחי האם על התכנון להיות "תכנון מגיב" או "תכנון מוביל" המנסה לגרום לשינוי נורמטיבי בדפוסי ההתנהגות החברתית?
"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?
ערים רבות טוענים שמידת השימוש ברכבת איננה עונה על הציפיות, והסיבה לכך היא מידת הקישוריות הנמוכה של התחנות. רשימה זו בוחנת את הקישוריות של תחנת קרית אריה בפתח תקווה לשכונות קרובות ורחוקות בעיר וכיצד זה משפיע על חוסר שיוויון מעמדי
האם תחנות הרכבת בישראל הן מרחב ציבורי? אנו מכירים מערים אחרות בעולם התרחשויות שונות שמתרחשות בתחנות אך מה תפקידן בישראל? וכיצד משפיע עיצוב התחנה על השהות בה?
עורכת דין, בוגרת אוניברסיטת בר אילן. עובדת במשרד מלגר - תכנון אורבני, תחבורה ותשתיות. סטודנטית לתואר שני בסביבה חברה ותכנון בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב.
