הקרורנה שינתה את דפוסי השימוש שלנו במרחב וגרמה לנו לחשוב מחדש על בחירות החיים וסביבות המגורים שלנו. כיצד אלה ישיפיעו על עתיד העיר? ומגמות רחבות של מגורים, תעסוקה ותנועה במרחב? סדרת פודקסט חדשה בוחנת את השינויים שהקורונה חוללה ועתידה לחולל בשימוש שלנו במרחב דרך חמישה סיפורים אישיים

מגפת הקורונה היא משבר בריאותי שהוביל למשבר כלכלי עמוק בחברה. המשבר אינו מתמצה רק במרחב האישי של אלו שנפגעו אלא גם משפיע על סביבות המגורים והתעסוקה. כך למשל, המעבר לעבודה מהבית מרוקן את המשרדים ומעמיד בסימן שאלה מאות מטרים רבועים בעיר ואת כל כלכלת השירותים שנסמכת עליהם. כמו כן זה משנה את ההתייחסות לפנים הבית, גודל הדירה, חלוקת החדרים וההפרדה המרחבית והרגשית שלנו בין בית, חיים משפחה הורות ועבודה. 

בנוסף, סגירת השמים קטעה באחת את אורח החיים הגלובלי שהתרגלנו אליו והחזירה אותנו אל גבולות מדינת הלאום. בעשורים האחרונים עם ירידת מחירי הטיסות והגלובליזציה של העולם העסקי והרגשי, אנשים בנו קריירות, זוגיות, הורות ואורח חיים המושתת על התנועה והניידות בעולם. המגפה עצרה את התנועה הזו והעלתה מחדש את החשיבות של מדינת הלאום, הזכויות הבריאותיות והשירותים הציבוריים המוענקים בכל מדינה לאזרחיה. גם בעולם העיסקי והאקדמי סגירת השמים שינתה דפוסי עבודה והעמידה בסימן שאלה את הצורך בנסיעות וההוצאות האדירות על כנסים ומפגשים בינלאומיים. אז מה עכשיו?

נתונים מהשבועות האחרונים מארצות הברית מספרים את הסיפור של משבר הדיור המתהווה נוכח האבטלה והמשבר הכלכלי שיצרה המגפה. מיליוני אנשים עומדים בפני סכנת גירוש מביתם, כאשר שוכרי הדירות הם הראשונים להיפגע ולהדחק למצבי סיכון.1 המשמעות היא שאנשים, משפחות ילדים שלפני מספר חודשים חיו חיים נורמטיביים עלולים להפוך לחסרי בית, על כל המשתמע מכך. תופעה נוספת היא חזרתם של צעירים רבים לגור בבית ההורים. תופעות אלו חושפות את השבריריות של החיים בעולם ניאו-ליברלי, שאינו מספק רשתות ביטחון לאזרח הקטן.  

בשונה מארה”ב, בישראל הנתונים לא מספיק חשופים. בחודש מאי הכנסת פרסמה דו”ח על השפעת משבר הקורונה על ענף הדיור ומדיניות סיוע במדינות שונות. הכנסת המליצה על דחיית תשלום המשכנתא עבור בעלי דירות שהוצאו לחל”ת, אך לשוכרים שנפגעה עבודתם לא הוצע פתרון. דו”ח העוני האלטרנטיבי מדווח כי 270 אלף משפחות הידרדרו לעוני ו-143,000 משפחות חדשות נוספו למשפחות שסובלות מעוני ורעב. שיעור העוני בישראל עלה מחמישית מהמשפחות לשליש! כיצד הדבר ישפיע על שוק הדיור? האם נראה עליה בחסרי הבית? דו”ח של משרד הבינוי והשיכון מחודש אוקטובר מראה כי על אף הפגיעה הכלכלית והגידול באבטלה, מחירי הדירות לא ירדו אלא להפך (עלייה ב0.4%) מה שמשקף את הפער שהיה קיים עוד קודם לקורונה, בין ההכנסה והמצב הכלכלי של משפחות ויחידים לבין ההוצאה הנדרשת על דיור. אך ההשפעה של הקורונה על שוק הדיור בהקשר הכלכלי היא רק נקודה אחת באופן שבו הקורונה משפיעה ותשפיע על המרחב.

סדרת פודקסט חדשה: הקורונה ושינויים בדפוסי החיים

הסדרה תהפוכות בוחנת איך הקורונה שינתה לא רק את דפוסי השימוש שלנו במרחב אלא גם המחשבות שלנו עליו; הכמיהה לכפר או לפרבר, לחיים בטבע למרחב פרטי על פני מגורים בעיר הצפופה, המעבר לעבודה ולימודי מהבית, משנים את החשיבה על מרחק, על חציצות, על צרכים ועל המרחב הביתי.  בסדרה נפגוש חמש דמויות שמאירות צדדים שונים בהשפעה של הקורונה על אנשים צעירים, דפוסי החיים והשימוש שלנו במרחב:

מן המשרד אל הבית | רות, סמנכל”ית פיתוח בחברת סטארט אפ צעירה תספר על המעבר לעבודה מהבית. החברה שרגע לפני הקורונה נכנסה למשרדים מושקעים ברוטשילד עברה לעבודה מהבית וכעת שוקלת את אופן העבודה העתידי. האם יחזרו לרוטשילד? כיצד מגיבים העובדים? וכיצד משתנים היחסים בין המרחב הביתי למרחב העבודה? החלטות של חברות כמו של רות על עתיד העבודה, ישפיעו באופן דרמטי על המרחב העירוני והאתגרים של הרשויות העירוניות. להאזנה

מאזרחות גלובלית למדינת הלאום | יובל, חי בחמש השנים האחרונות כנווד דיגיטלי, מסתובב בעולם ועובד מהמחשב ללא מגורי קבע. הקורונה החזירה אותו אל גבולות מדינת הלאום אבל לא רק כי נסגרו השמים אלא משום שהיא העלתה מחדש את הצורך במקום, בוודאות וביטחון בתוך אי הודאות הגלובלית. להאזנה

בחיפוש אחר קורת גג | יוכי, העבירה את שני הסגרים באוהל, פעם אחת ליד ים המלח ובפעם השנייה ליד הכנרת. חודש ימים ליד מים, תחת השמש וכיפת השמים נשמע כמו חלום. אך מסתבר שזו לא הייתה ממש בחירה או נכון יותר בחירה שהיא מחוסר ברירה. מה עובר על צעירים חסרי ביטחון כלכלי שלא יכולים לחזור לבית ההורים? החיים בחוץ טלטלו אותה והזכירו למה אנחנו צריכים ארבע קירות שיגנו עלינו. להאזנה

תור הזהב של הפריפריה | נעמה, חיה בעין יהב בפריפריה הרחוקה, שעה מאילת ושעה מבאר שבע. היא אחראית הקליטה של היישוב. הקורונה הובילה לעלייה בביקוש לעבור לערבה, מה דוחף משפחות צעירות לחלום על מעבר לנגב? איך זה קשור בקורונה והאם היא תוביל לתור הזהב של הפריפריה? להאזנה

משבר החיים בעיר | אור, היא הצד השני של המטבע, מי שחיה בדירה צפופה עם שני ילדים ובן זוגה בעיר תל אביב. חווית הסגר והחיים בעיר בקורונה גרמו לה לחשוב מחדש על בחירת סביבת המגורים שלה. האם המותג ‘העירוני’ נפגע ואתו המהפך המחשבתי על חיים מקיימים וקומפקטיים? האם צפוי גל מחודש של פרבור דווקא כשמשבר האקלים נראה קרוב מתמיד?

האם החיסון שבפתח יחזיר את החיים לקדמותם? אולי בחלק ממישורי החיים, אך מומחים בתחומים שונים טוענים כי הקורונה האיצה שינויים בעולם התעסוקה שיישארו גם אחריו ויצרה משבר כלכלי שאת אותותיו ועם אתגריו נצטרך להתמודד עוד הרבה אחריה. שינויים שישפיעו על הזירה העירונית ודפוסי השימוש במרחב גם כשהמשבר הרפואי יחלוף.

  1. בתחילת המשבר הייתה דחיה ואיסור על גירוש למשך מספר חודשים. לשמיעת פרק בנושא בפודקסט של הניו יורק טיימס