מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.
כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.
כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.
פרופ' יוסף ג'ברין בחן את מושג הצדק בשיח הסביבתי בישראל, מה נכלל בתפיסת הצדק? האם היבטיים סביבתיים בלבד מספיקים? לקראת עשורים של שינוי אקליים שיפגעו בקבוצות שונות בחברה, יש לחשוב על מושג זה מחדש. דרך המקרה הערבי הוא מדגים את מרכזיותם של היבטיים חברתיים לקיימות סביבתית
מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים
הסגר שוב הגביל את התנועה במרחב ואת החיפוש אחר מרחבים פתוחים ונגישים בעיר. מדוע בשבת שמשית נותרו גינות המשחקים ריקות ואילו מדשאות וכיכרות המו משפחות וילדים?
רשימה זו מציגה כיצד התרחבה המחאה מתנועת מכוניות לתנועה המונית בגשרים ברחבי הארץ ומסכמת כיצד הטקטיקות של מחאת 2020 הן מאבק בסמכותנות באמצעות רטוריקה של דמוקרטיה
דווקא בתקופת הקורונה שבה הפעילה הממשלה משטר סמכותני ונדרשנו להסתגר בבתים, התקיימה מחאה יצירתית ומגוונת במרחב הציבורי. החוקרת ד"ר יעל אלואיל מנתחת את המחאה
הקרורנה שינתה את דפוסי השימוש שלנו במרחב לחשוב מחדש על בחירות החיים וסביבות המגורים. כיצד אלה ישיפיעו על עתיד הערים שלנו? ומגמות רחבות של מגורים, תעסוקה ותנועה במרחב. סדרת פודקסט חדשה בוחנת את השינויים שהקורונה חוללה ועתידה לחולל בשימוש שלנו במרחב דרך חמישה סיפורים אישיים
פאנל שאורגן ביום האורבניזם העולמי ע”י ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב והונחה על ידי פרופ' טלי חתוקה עסק במגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר. מהם דפוסי התכנון בעיר של המאה ה-21 וכיצד השפיע עליהם משבר הקורונה?
ברשימה זו אציג בעקבות ספרה של Virginia Held כיצד 'אתיקה של דאגה' יכולה להוות תפיסה מוסרית אוניברסלית וחזון לחברה המושתתת על הדדיות, קשרים ואנושיות. הקורונה החזירה את ההכרה בתלות האנושית ואת ההערכה לעוסקים במלאכת הטיפול/דאגה, האם היא תחלחל גם לימי שיגרה?
סגירתם של מתקני השעשועים ומרחבי הפלסטיק בעקבות מגפת הקורונה הפכה את החורשות למקום מפלט אידיאלי עבור רבים והזכירה לתושבים מהו מרחב ציבורי "חופשי" ומאפשר. מה לימדה אותנו המגיפה על המרחב הציבורי
ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ?
תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?
נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף. הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה
