צפון רמת הגולן

בימים אלה צפון רמת הגולן סובל מירי מתמשך שהביא לפגיעות קשות באזרחים. בתחילת החודש, עשרות רקטות נורו לצפון רמת הגולן בתגובה להתנקשות באיש חיזבאללה ושני תושבי הגולן נהרגו מפגיעה ישירה ברכבם, ובסופו, רקטה פגעה במרכז מג’דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים וילדות. רשימה זו מתייחסת לתמונות שצולמו ברמת הגולן בימים אחרים, לפני שצפון הארץ הפך שוב לאזור מלחמה. בגולן קיים שטח פתוח נרחב ובו מגוון מערכות אקולוגיות ובתי גידול שונים. זהו שטח געשי רחב היקף, עשיר בתופעות ייחודיות, של  רמות בזלתיות, נחלים, מעיינות, בריכות חורף וקניונים, לצד נופי יער, חורש, חקלאות בהם מתקיים עולם חי וצומח מגוון, ובחלקו נדיר. התמונות שצולמו באזור מרום גולן, הן כולן של טבע מופר, תמונות נוף שהן תוצאה של מפגש בין הטבע והפעילות האנושית. הרשימה תתייחס למפגש זה.

מאגר בנטל ליד קיבוץ מרום גולן הוא אחד ממאגרי המים המלאכותיים ברמת הגולן שהוקמו כדי לתפוס ולאגור מי שיטפונות. המאגר נמצא ממזרח לקו פרשת המים והוא אוגם מים שבאופן טבעי היו זורמים לאגן הירמוך ונשפכים לירדן מדרום לכנרת.

מי המאגרים משמשים את החקלאות ברמת הגולן לאחר עונת הגשמים. הקמתם (משנות ה-70 ואילך) התבססה על ההנחה שבמקום לשאוב מים לחקלאות מהכנרת לגולן (הפרש גבהים של 600-1,200 מטרים), יהיה נכון יותר לאגם את מי השיטפונות במרומי רמת הגולן, ולספק משם את המים לשטחים החקלאיים. הכמות הגדולה יחסית של מי נגר (הזורמים על פני השטח ולא מחלחלים) ומבנה הקרקע ברמת הגולן שיוצר שכבת אטימה טבעית למאגר, היוו יתרון בהקמת המאגרים.

כמו כל פרויקט התערבות, יש למאגרים השפעה סביבתית והשפעה על משטר הזרימה של הנחלים. סכירת מי השיטפונות מונעת את הזרם השטפוני במורד הנחל והופכת את הזרימה לאיטית יותר. לשינוי משטר הזרימה יש השפעה על הצומח והחי במורד האפיק, והאטת הזרימה מאפשרת פלישת מיני בע”ח ביצתיים. המאגרים עצמם משמשים מקור מים לבעלי חיים, בעיקר עופות. יש לציין כי סכירת הנחלים ומילוי המאגרים אמנם גורעת ממפלס הכנרת, אך מנגד נחסכת שאיבה מהכנרת לצורכי החקלאות בגולן.

משבר האקלים מביא מדינות רבות לעבור לאנרגיות מתחדשות, במטרה לצמצם את פליטות גזי החממה כחלק ממאמץ בין-לאומי שמעוגן באמנות והסכמים בין-לאומיים.

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה המופקת בתהליכים טבעיים ממקורות שאינם מתכלים כתוצאה מהפקת האנרגיה, ובהם קרינת השמש, תנועת המים, כוח הרוח, תהליכים גיאותרמיים ותהליכים ביולוגיים של פירוק חומרים תוך פליטת גז. אנרגיה זו אינה מבוססת על  שרפת דלק מאובנים כגון פחם, נפט או גז טבעי או על ביקוע גרעיני, שהם מקורות האנרגיה הנפוצים כיום בעולם והשימוש בהם מצמצם את מאגרי האנרגיה הגלומה בהם.

במהלך השנים האחרונות אושרו בגולן שלוש תוכניות ענק אשר כוללות כ-110 טורבינות רוח ענקיות, שחלקן צפויות להגיע לגובה של כ-200 מטרים. לכאורה, אנרגיית רוח טובה לסביבה מאחר שהיא זמינה, מתחדשת, אינה יוצרת פסולת ואינה פולטת גזי חממה לאוויר. עם זאת, חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות  והקמתן, או תוכניות להקמתן, בארץ מלוות במאבקים סביבתיים עזים שמתמקדים בשלוש נקודות מרכזיות:

הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים אפשרית רק בזמן שאותם משאבים טבעיים זמינים להפקת אנרגיה. לכן, שימוש רחב היקף באנרגיה מתחדשת דורש פתרונות לאגירת אנרגיה, כדי שיהיה אפשר לצרוך אותה גם בזמן שמקורות האנרגיה אינם זמינים, וכדי לייצב את תנודות המתח שעשויות להיגרם לרשת החשמל.¹

• פגיעה נופית ופגיעה בשטחים פתוחים

לפי דו”ח של החברה להגנת הטבע קיימים איומים רבים שמסכנים את הנוף הפראי של האזור, ובהם טורבינות. הטענה היא כי הטורבינות משנות ללא היכר את הנוף.² מעבר למפגע הנופי והאסתטי, המתנגדים מתייחסים לעובדה שבמדינת ישראל שאינה משופעת בשטח, הטורבינות מוקמות בצפיפות רבה שכוללת תשתיות ודרכי גישה ואף פוגעת ביעילות שלהן.³

למתנגדים חשוב להדגיש שהם לא עוסקים ב-NIMBY, אלא אומרים בבירור כי במדינת ישראל אין מקום לייצור חשמל מרוח. ומציעים לא לגעת בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו, לא רק בגולן אלא גם במקומות אחרים בישראל. לטענתם, השטחים הפתוחים הם משאב יקר ואפשר לייצר אנרגיה נקייה ומקיימת גם ללא פגיעה בשטחים הפתוחים.⁴

• פגיעה בציפורים נודדות

בחוות הטורבינות נפגעים עופות רבים, בהם חיוואים, דיות שחורות, עפרונים, חוחיות, בזים ועוד. הרוח החזקה מושכת גם ציפורים נודדות רבות. על פי החברה להגנת הטבע, מערכות ההתרעה בחוות הטורבינות לא מצליחות לאתר את העופות, מה שמסוכן בעיקר למינים בסכנת הכחדה כמו נשרים ורחמים.⁵

אוכלוסיית הנשרים בישראל נתונה בסכנת הכחדה חמורה, ומתקיימת בדוחק רק בזכות מאמצי שימור נרחבים. נוף הרמה מסתיר בתוכו סיפור שובר לב: 338 נשרים נספרו בשמי הגולן ב-2003 וכיום יש בו אפס נשרים מקומיים.⁶ הפגיעה העיקרית בנשרים בגולן בשנים האחרונות היא מהרעלות אך הם נפגעים גם מהתחשמלות מכבלי מתח גבוה. חוות הטורבינות שהוקמה בגולן מהווה איום חדש, שמהותו ומידת השפעתו עדיין לא ברורים.⁷

• פגיעה באיכות החיים של תושבים

פרויקט של חוות טורבינות רוח בסמוך למג’דל שמס עמד ביוני 2023 במרכז מחאות של אנשי העדה הדרוזית נגד הפרויקט, בטענה כי יסבו נזק כבד לטבע ולאיכות חיי התושבים בכפרים באזור.⁸ לטענתם, בנוסף לפגיעה הנופית ושינוי אופיים של שטחי החקלאות שלהם הטורבינות יפגעו בבריאותם וישפיעו לרעה על התיירות בכפרים.⁹ תושבים רבים המתגוררים ליד טורבינות בארץ ובעולם, מתלוננים על מטרדים כמו רעש וריצוד אור המוחזר מהלהבים במהלך סיבובם. כיום מתנהלים מאבקים ציבוריים נגד הקמת טורבינות רוח באזור עמק חרוד וליד היישוב הר עמשא שבצפון הנגב. ארגון הבריאות העולמי הגדיר טורבינות רוח כאחד מחמשת המקורות למטרדי ונזקי בריאות.¹⁰

האם ישמרו השטחים הפתוחים ברמת הגולן? האם ניתן לשמור על איכויותיו הייחודיות כמרחב טבע ופנאי, להרחיב שמורות טבע ולשקם שטחים מופרים?

בשנת 2014 אושרה תוכנית אב לשטחים פתוחים בגולן, שמהווה מאז כלי מרכזי לאיזון בין פיתוח לבין שמירת טבע בגולן. התוכנית כוללת קווים מנחים ועקרונות לשימושים מושכלים בקרקע. בהכנת התכנית היו מעורבים גורמים רבים, ביניהם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. יש לקוות שמימוש התוכנית וקידום פיתוח לאור העקרונות שבבסיס הכנתה, יסייעו לשמור על הסביבה למען הדורות הבאים.