הפארק האקולוגי בהוד השרון מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הוא דוגמה לפרויקט מצוין שמתמודד עם אתגר סביבתי ובה בעת מייצר עבור העיר מרחב עירוני מוצלח במיוחד. לכן בחרנו בו לסדרת הרשימות החדשה ‘כוכבים בחוץ’ שותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.

סדרת רשימות זו נקראת על שמו של ספר השירים, “כוכבים בחוץ”, של נתן אלתרמן. הסדרה מתמקדת בפרויקטים אדריכלים ותכנוניים יוצאי דופן שהשכילו להוסיף למרחב הקיים, מבנה, פיתוח או התערבות תוך התייחסות והבנה מעמיקה למקום והמשתמשים. 

בניתוח של ספר השירים מסביר דן מירון, ש”המילה הרווחת ביותר בספר, אינה אחת מן המלים ה”גדולות” וה”רומנטיות”, אלא דווקא המלה “עוד”. לכאורה זו מלה טכנית-כמותית, אבל בעצם היא מעט המכיל מרובה מאוד.” מהו עוד? אצל אלתרמן, “המילה עוד” מתייחסת לצרור של מובנים ובני-מובנים, שעיקרם הוספת דבר אל דבר (במרחב או במחשבה) או המשכת דבר לאורך זמן – מן העבר אל ההווה (מה שהיה קיים פעם עודו קיים בהווה) וכן מן ההווה אל העתיד (מה שקיים ימשיך להתקיים “עד” מועד-מועדים: “לעד”, “עד עולם” או “עד מוות” או “עד לא עוד”).” 

באדריכלות ובתכנון, העוד הוא הבסיס לכל פעולה. כל פרויקט עוסקת בהוספה. אך השאלה החשובה היא כיצד נעשית ההוספה ומה משמעותה.  סדרת הרשימות בנושא פרויקטים “כוכבים בחוץ” תלווה אותנו השנה, ותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.

קריאה מהנה,

פרופ’ טלי חתוקה

++

ברשימה הנוכחית, נסקור את הפארק האקולוגי בהוד השרון. הפארק מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הפארק שנפתח רק לפני שנתיים הספיק להפוך למרחב פנאי, ספורט ובילוי אהוב בעיר ואף זכה בפרס העיצוב הישראלי לשנת 2018.  אך מעבר להיותו פארק לרווחת הציבור את תכנונו הובילה תוכנית סביבתית ל שיקום וטיהור מי הירקון והסביבה. הפארק הוא למעשה יישום ישראלי חלוצי של הקמת אגנים ירוקים (Constructed Wetlands) – מעין ביצות מלאכותיות המשתמשות בתהליכים טבעיים של צמחים שונים לטיפול וטיהור של מים. 1

הרעיון של אגנים ירוקים למעשה משנה את התפיסה של טיפול במי שפכים והופך משבר להזדמנות. כך מים שהיו בשימוש מטופלים ומושבים ליצירת מרחב של פנאי ונופש. ואכן חיימון בלומנפלד, מנהל הפארק, כינה את האגן הירוק בהוד השרון “מאסון לחזון, ושיקום הירקון.”

את הסיפור של הקמת הפארק מתחיל בלומנפלד באסון המכביה שהתרחש ב-1997, בו נפגעו ספורטאים ממימיו המזוהמים של הירקון. אירוע זה גרם לשינוי בתפיסה, והבנה שלא ניתן להזרים שפכים לירקון ולסביבתו ללא חשבון. כמו כן, לאחר שבשנות ה-90 חל שינוי במדיניות הטיפול בשפכים, ובעזרתם הרבה של יהודי אוסטרליה שהשקיעו כ-15 מיליון דולר בהקמת הפארק. אך לאחר שהושג המימון  נדרש היה למצוא שטח להקמת הפארק. הצעות נשלחו לכמה מועצות עירוניות אשר סירבו להקמת אגן ירוק בשטחן. לבסוף, עיריית הוד השרון הסכימה להקים בשטחה את האגן הירוק, תוך השימוש בו כמרחב טבע עירוני לרווחת תושבי העיר.

טיהור מים ושיקום אקולוגי

מהיכן המים מגיעים לפארק? ולירקון? נושא טיהור המים מתחיל במכון לטיהור שפכים הוד השרון שהוקם בשנת 1996 ומטפל בשפכים המגיעים מהוד השרון ומכפר סבא. המים במכון עוברים מספר שלבי טיהור וסינון על מנת שיהיה ניתן לבצע בהם שימוש חוזר. שלבי הטיהור והסינון מתחילים בכך שמסננים מן המים את המוצקים הכבדים שבהם כגון מגבונים (תמונה 1), אל מוצקים קלים יותר ויותר (ביניהם גם חול). לאחר מכן השפכים עוברים מספר פעמים לאגנים שונים (תמונה 2) במטרה לסנן אותם עוד ועוד. תחילה הם עוברים אל האגנים הראשוניים שבהם השפכים עוברים תהליך שבו החלקיקים שוקעים מטה. לאחר מכן הם עוברים תהליך עיכול אנאירובי, תהליך היוצר מתאן. המתאן הנוצר משמש לייצור חשמל המשמש את המט”ש ובכך יוצרים אנרגיה מתחדשת בתהליך טיהור השפכים.

לאחר מכן השפכים עוברים לאגני חמצון שבהם נפטרים באמצעות פירוק כימי וביולוגי מחומרים מסיסים שונים. לבסוף השפכים עוברים לאגנים שניוניים, לתהליך סינון שלישוני ואז לחיטוי באמצעות קרינת UV. לאחר כל תהליכי הטיהור והסינון הללו ניתן להשתמש במים בשימוש חוזר. כ-20% מהמים לערך מועברים לחקלאות והיתר מועבר למוקדים שונים. חקלאי אגודת כפר מלל הינם צרכן ישיר של מט”ש כפר סבא הוד השרון. חלק מיתרת המים מגיעים לפארק האקולוגי בהוד השרון, כ- 16 קוב מים מגיעים לפארק מדי יום מהמט”ש. סך הכל כ-12 מיליון קוב מים מטוהרים מועברים מהמט”ש לירקון מדי שנה.

מרכיבי הפארק האקולוגי

כאמור, בפארק בשטח של 40 דונם שאליו מוזרמים בספיקה יומית כ- 20,000 קוב שהם תוצרים של סינון שלישוני ממט”ש כפר-סבא הוד השרון. בפארק האקולוגי המים עוברים תהליכי טיהור וסינון נוספים מטיהור ברמה הרביעית עד לטיהור ברמה השביעית, אשר בסופם חלק מהמים מועברים לנחל הדר ולנחל הירקון.

מרכיבי הפארק הם:

  1. מתקן טיהור ברמה רביעית וחמישית  wet land – ממט”ש כפר סבא הוד השרון, מגיעים המים בצינור תת קרקעי באורך-5 ק”מ אל המשאבות  ובלחץ מובלים המים לבריכות שלושת האגנים הירוקים, אשר הוקמו בשיתוף רשות נחל הירקון ומשתרעות על שטח של 40 דונם. המים המגיעים ממכון הטיהור עוברים בהם הליכי שדרוג ביולוגיים ע”י צמחים ייחודים. אלו ברכות בטון מלאות במצעים –אגרינטים לסינון וניפוי (כמו: חצץ, אבני בזלת ועוד) ומעליהם שכבה דקה של מים וצמחיה. באגנים יש 50 מזרקות שמעלות את המים והם נפגשים עם החמצן שבאוויר ועוברים תהליך של חימצון התורם לטיהורם (wet land). התופעה העומדת בבסיסה היא יכולתם של צמחי המים, הגדלים בסביבה רוויה, להעביר חמצן אל מערכת השורשים, ולהפריש גם חומרים אחרים, שיחד, יוצרים בית גידול אופטימלי למיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק ולצרוך מזהמים שונים. ספיקת המתקן הוא 20,000 קוב מים ליממה. מבריכות אלו מופנים המים המטוהרים לשני אפיקים. האחד 14,000 קוב לנחל קנה וממנו לנחל הירקון כמים מטוהרים ברמה גבוהה שתורמים לשיקום נחל הירקון. השני כ- 6,000 קוב ביממה לאגם בפארק הוד השרון.
  • אגם אקולוגי לטיהור מים ברמה שישית ושביעית – האגם האקולוגי, שבמרכז הפארק, שטחו 20 דונם, בו זורמים מים מושבים, לאחר שעוברים טיפול רביעי וחמישי בשלושת האגנים הירוקים  ופועלים כמוקד טיהור מים ולמידה סביבתית. באגם, המים מטוהרים טיהור שישי ושביעי על ידי מגע עם האוויר, צמחי מים, חצץ ועשרות אלפי דגים. הדגים המצויים באגם הם: אמנונים (מושטים), קרפיונים ומעט שְׂפַמְנוּנִים. חלק מהטיהור סופח כימיקלים כמו שרידי תרופות כגון אנטיביוטיקה.
  • מכלול הפארק המבוסס על המים המושבים- ספיקת האגם המטוהרת ברמה שישית ושביעית מועברת לראשית נחל הדר וזורמת דרכו לאורך 1.5 ק”מ בסידרה של 33 מפלונים לאורך הפארק עד שנשפכת לירקון. מכלול הפארק הוא בשטח של 250 דונם ואמור לגדול עד לשטח של 1400 דונם. צמחים הטבעיים שנשתלו בפארק, הם צמחים שגדלו לאורך שנים באגן עמק הירקון וכוללים למעלה מ- 150,000 זרעים וייחורים שנאספו במשך שנה שלמה ממשתלות פרטיות ברחבי הארץ ומגנים בוטניים באוניברסיטאות תל-אביב וירושלים. כל שנאסף, הונבט במשתלה והועבר לשתילה בפארק, לצד למעלה מ- 200 עצים בוגרים ושני עצי זית בני 1000 שנה, שנתרמו על ידי קק”ל ונשתלו במתחם. הפארק מעבר לתפקידו בטיהור מי שפכים מהווה מרכז ספורט ונופש של תושבי הסביבה ומעבר לה. סביבת הפארק הופכת להיות אבן שואבת למיזמי נדלן, כגון שילוב אזור תעשיית ההיי טק של הוד השרון והנגשתו לפארק. כמו כן פרויקט מגורים עתידיים ייהנו מקרבה לפארק ולפונקציות שהוא מממש.
  • שיקום מזבלה ישנה והפיכתה כחלק מהפארק – כתוצאה מחקיקה בתחילת שנות התשעים נסגרה מזבלת הוד השרון שאליה הופנתה האשפה. המזבלה נותרה כ”הר זבל” נישא מעל סביבתו. כחלק מהפארק האקולוגי נעשה שיקום “הר הזבל”. השיקום מתבצע על ידי: א. אטימת ההר למניעת דליפת גז המתאן מההר כתוצאה מתהליכים אן-אירוביים של פירוק האשפה בסביבת נטולת חמצן. ב. הנגשת ההר כחלק משילוב הפארק למען פעילו סביבתית מקיימת. לצורך כך נסללה דרך למעלה ההר המאפשרת תצפית נוחה ונגישה. ג. בהמשך מתוכננת נטיעת צמחיה כגון עצים על מורדות ההר ושילובו בנוף ובפארק.

דוגמה מוצלחת לסנרגיה סביבתית וחברתית

השילוב בין התמודדות עם אתגרים סביבתיים  בדרכי טיפול אקולוגיות שמנצלות את משאבי הטבע לשימושים נוספים הם כיוון מחשבה הכרחי בעידן של משבר האקלים והצורך לייעל את ניצול המשאבים. בנוסף הפארק האקולוגי מצליח לענות על מטרות רבות: חברתיות, חינוכיות, סביבתיות, הוא מספק מרחב של ספורט, פנאי, מפגש, חיבור לסביבה ושמירה עליה.  עיריית הוד השרון עשתה בחוכמה כאשר נעתרה להקים את המרכז הזה בשטחה, הרשויות השכנות ודאי מבינות את זה היום ובתקווה יאמצו גישה דומה לטיפול בתשתיות, שמירה וטיפול בטבע עירוני.

יתירה מזו, זה הכיוון העתידי של פיתוח שטחים פתוחים בישראל. מיחד הצורך במרחבים פתוחים מוצלים הנותנים מענה לחיי היום יום ומאידך האקלים הישראלי המגוון, הבצורות והצורך בניהול מים מושכל. התפלה היתה צעד חכם בתחום התשתיות והאנרגיה, שמסייע רבות לקיימות של החברה בישראל. פארקים אקולוגיים יהיה צעד חכם בתחום התכנון, וטוב יהיה אם מנהל התכנון יאמץ את המודל של הפארק כמודל לכלל העיריות בישראל.  

  1. Moat, G., Simpson, B., Ghanem, P., Kandasamy, J, & Vigneswaran, S. (2008). Constructed wetlands: classification, functions and treatment. In J. Kandasamy & S. Vigneswaran (Eds.), Constructed wetlands (pp. 1-26). Nova Science Publishers. ; בינימיני, ע’, בורכוב-שרפוב, ר’, ביליקס, י’ ותל-אור, א’ (2017). הרחקת ביספנול-A על ידי צמחי אגן ירוק. יער – כתב עת לניהול יערות ושטחים פתוחים, 18, 54-59. ; פארק הוד השרון. הוד השרון: קהילה וטבע במרכז. https://www.hod-hasharon.muni.il