המרחב הציבורי בעיתות שלום ובעתות מלחמה: המקרה של טיילת לואי בחיפה

בשתי רשימות אלו אעמוד על המאפיינים של המקום ואבחן עד כמה המלחמה השפיעה על הדינמיקה החברתית במקום. רשימה ראשונה תתמקד במרחב הפיזי, הפעילויות של המשתמשים והציבורים הפוקדים את המקום, ברשימה השנייה אבחן את השפעת המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, על המרחב הציבורי טיילות לואי.

כאשר עשו לי סיור ראשון בחיפה טיילת לואי היא המקום הראשון בו ביקרתי. לכאן אני מביאה אורחים מחוץ לעיר או כאלה המגיעים מחוץ לארץ. בשעות אחר הצהריים האתר הומה, אנשים, מכל הגילאים, מכל המינים ומכל התרבויות. אני שומעת, שברי שיחות בערבית, ושיחות על המצב הפוליטי של זוג מבוגרים שפגשו במקרה האחד את השנייה. חברה צעירים עלו במדרגות הגישה מרחוב יפה נוף, עם שתייה, כנראה במטרה לשבת ולהנות מהשקיעה.

בסיור נוסף, ממדרגות הגישה, מהכביש מתחת לבמת הנוף המפורסמת, ריח של שתן מלווה אותי. למקום פנים רבות. התהלכתי לאורך הטיילת, השביל מוצל בעצים בוגרים ומגוונים. הבטתי לנוף, מולי משפחה דרוזית צעירה ששיחקה בכדור עם בתם הצעירה. במרחק נגיעה, מתחת למבנה המעוגל ישב אדם עם מוגבלות פיזית והביט גם הוא לכיוון נוף הים בחברת המטפל שלו. מאחוריהם, בצל, ישובה משפחת תיירים שבדיוק סיימה את ביקורה במוזיאון טיקוטין, לאומנות היפנית. “sorry do you speak English?”, שאל אותי אדם מצויד במים ובכובע שביקש להגיע לגנים הבהאים.  מסביבי אני מבחינה בהרבה אנשים המצטלמים, מביטים בנוף, משוחחים בטלפון. נדמה שיש המכירים היטב את המקום, חלקם מטיילים עם כלב ומנופפים לשלום לבעל הקפה. ישבתי בבית הקפה, וחשבתי על המקום, מפגש לתרבויות, עדות, לאומים, פסיפס של אנשים. רעש המזגן הפריע לי אך המשכתי להתבונן, הרגשתי שהחברה הישראלית מתקיימת אל מול עיני במין מיקרו קוסמוס, ונהניתי מכך.

טיילת לואי בחיפה הוקמה ב-1992, נתרמה על ידי פול ומאי גולדשמידט, תושבי חיפה שעלו מדרום אפריקה, לזכר בנם לואי שנהרג בתאונת דרכים. פול גולדשמיט היה הקבלן הראשי של הגנים הבהאיים והטיילת, שאורכה 400 מטר ושימשה ככניסה לגנים. לאורכה של הטיילת שולבו אלמנטים היסטוריים כמו אובליסק הקיסר הגרמני וילהלם השני שהוקם ב-1910, לזכר ביקורו ב-1898, והתותח הימי הבלגי שהוצב במקום כ”משקל נגד” לצד הגרמני-טורקי שהפסיד במלחמה. טיילת לואי נחשבת למוקד תיירותי שוקק בחיפה בזכות קרבתו לגן הבהאיים ובעיקר בזכות התצפית המרהיבה למפרץ חיפה שבימים בהירים מגיעה עד חוף נהריה. בשנים נורמטיביות התיירים מגיעים לכל אורך השנה ויחד עם תיירות הפנים הופכים את הטיילת ואת המתקנים בה למלאי חיים. מוקד המשיכה הנוסף לתיירות הפנים הוא מוזיאון טיקוטין אשר מציע סדנאות וסיורים למגוון גילאים. כך שלטיילת הזו פנים רבות, הן מבחינת אוכלוסייה והן מבחינה נופית. בשעות אחר הצהריים תושבי השכונה פוקדים את הטיילת יחד עם כלביהם וניתן לזהות דפוסים מסוימים של קהילתיות.

טיילת לואי, חיפה

טיילת לואי ממוקמת בחיפה, על צלע הר הכרמל, לאורך רחוב יפה נוף. היא משתרעת לאורך כקילומטר אחד וממוקמת בין מלון דן כרמל בצפון-מערב למלון נוף בדרום-מזרח. גיאוגרפית, הטיילת נמצאת בשכונת מרכז הכרמל, אך היא גובלת בצפונה בשכונת הדר עליון. ממערב לטיילת, נמצאות שכונות רמת התשבי ורמת הדר.

מיקומה על צלע ההר מקנה לה חשיבות גם כנקודת תצפית מרכזית על מפרץ חיפה והגנים הבהאים שנמצאים ממש מתחתיה. הטיילת מקשרת בין שכונות מרכזיות בעיר, ומספקת מעבר נוח בין האזורים המזרחיים והמערביים של הכרמל.

הטיילת ידועה בהיותה אתר מפגש, אתני ותרבותי. בריאיונות עם מבקרים במקום עולה תמונה מגוונת של השימושים והפעילויות שנעשות במקום. חלקם ציינו כי הם מגיעים לטיילת לצורך טיול עם כלביהם, נהנים מהמרחבים הפתוחים והנופים המרהיבים הנשקפים מההר. אחרים הדגישו את חשיבותה של הטיילת כמקום מפגש חברתי, שם הם נפגשים עם חברים או בני משפחה כדי לבלות יחד ולהינות מאוויר הצח ומהנוף הפנורמי של מפרץ חיפה. מספר מבקרים אף הצביעו על הטיילת כנקודת מפלט אישית, מקום שבו הם יושבים לבדם לקרוא ספר, להרהר, או פשוט להירגע ולצפות בשקיעה. כל המרואיינים הביעו הערכה לטיילת כמקום המשלב בין טבע עירוני לבין מרחב חברתי ופנאי, תוך שמירה על תחושת שלווה ורוגע.

פעילויות וקבוצות חברתיות בטיילת

לטיילת לואי יש מבנה ארגוני מורכב של תתי אזורים, צירוביים וסמי-ציבוריים. אזור השביל כולל פינות ישיבה ועצירה למטרת התבוננות בנוף. אזור זה הוא פתוח לכולם ונחשב לציבורי ביותר בטיילת (ורוד בהיר במפה) וש בו נוכחות של פקחים עד השעה 21:00 בערב. פתיחות הפארק לקהל הרחב ברוב שעות היום מאפשרת מצד אחד אינטגרציה של כלל האוכלוסייה ללא הבדל של גזע ומין. יחד עם זאת, עקב האלמנטים הנופיים, שיחים ותאורה עמומה, נשים נמנעות בשימוש מרחביים ציבורים בשעות החשכה. בטיילת ישנם גם אזורי מגורים, שטחים פרטיים ורוד בהיר למחצה), אלו מופרדים לרוב בזכות צמחיית ביתית, של עצים ושיחים. רוב הבנייה היא יחסית חדשה ולכן כוללת שמירה בעזרת מצלמות במעגלים סגורים המונעים כניסה של זרים. אזורים אלו אינם ציבוריים ולכן אינם פתוחים לכלל האוכלוסייה.

באתר גם אזורים סמי-ציבוריים, אזורי המסחר. מחד אזורים אלו הם ציבוריים מפני שהם משרתים את הציבור הרחב ומאידך יש לבעלי העסקים את הכוח להחליט לגבי שעות הפעילות ואף במקרים מסוימים להגביל את הכניסה לגיל מסוים או אוכלוסייה מסוימת, בהתאם לחוק. אזורים אלו (ורוד פוקסיה במפה), כוללים מנגנוני הגנה שכוללים מצלמות ושמירה אנושית במקרה של הגנים הבהאיים. בנוסף עקב פורענות האזור להפרעות סדר, העירייה פועלת למניעתם ומגבירה באזורים אלו פעילות של שוטרים ופקחים עירוניים. 

אזורים נוספים הם האזורים הציבוריים בעלי השמירה הגבוהה ביותר (ורוד כהה). ישנם שלושה אזורים כאלה בטיילת שלושתם מאופיינים בשילוב ייחודי של אלמנטים היסטוריים וחוויות עכשוויות. בכולם דגש על פריטים אינטראקטיביים כמו משקפת נוף, מסגרת צילום מיוחדת ונקודות תוכן היסטוריות. השילוב הזה יוצר חוויה למבקרים שמשלבת פעילויות טרנדיות לצד העמקה בהיסטוריית העיר חיפה¹

הרכב האוכלוסייה בהתאם לשעות היממה

במהלך היום, ניתן להבחין כי אוכלוסיית המבקרים משקפת את מאפייני הבעלות על הקרקע. האזורים הציבוריים מלאים במגוון רחב של אנשים, הן מבחינת הרכב אתני והן מבחינת גילאי האוכלוסייה. בנוסף, מטרות ההגעה משתנות – במהלך היום נצפתה תחלופה בין תיירים מקומיים ובינלאומיים, תושבים עירוניים ותושבי השכונה המקומית. במסגרת תצפית שבוצעה באזור המחקר, ניתן היה להבחין בקלות בין תיירים לבין מקומיים. במרחבים הסמי-ציבוריים נצפתה בעיקר נוכחות של תיירות פנים, ובחלק מהמקומות גם תיירות חוץ. מנגד, ישנם אזורים ציבוריים המכוונים בעיקר לאוכלוסייה המקומית, כדוגמת מועדון היום לקשישים ובית הקפה. יש לציין כי בית הקפה פועל תחת מגבלות תפעוליות משמעותיות, בעיקר בתחום הגשת המזון. עקב כך בית הקפה אומנם מהווה תשתית מינימלית לתיירות שמגיעה אך יחד עם זאת נראה שהוא משרת בעיקר את האוכלוסייה המקומית ומורי דרך המעדיפים לתכנן עצירות במקומות עם אפשרויות גדולות יותר.

בטיילת לואי קיים אזור קטן וייחודי המוגדר כסמי-ציבורי. הגדרה זו נובעת מכך שהשטח נחשב לרכוש פרטי של הבניינים, והוא אמור לשמש את דיירי הבניין, במסגרת ההגדרה של רכוש משותף. בעקבות המחסום שנוצר מהבנייה בצדה המזרחי של הטיילת, יצרו תושבי האזור שבילים חלופיים העוברים בין הבניינים, בעיקר בסמוך לאזורים מסחריים.

במהלך הלילה הטיילת משתנה. כבר בשעות הצהריים המאוחרות הטיילת מתמלא באוכלוסייה צעירה מאזור חיפה. זוגות צעירים באים להנות משקיעה באחד מהתצפיות נוף היפות והנגישות בישראל. גם חבורות של צעירים בגירים שבאים למצוא פינה טובה לשתייה ועישון עם חברים. לאתר מגיעים בערב גם הרבה קבוצות של צעירים. לרוב אלה קבוצות מעורבות מבחינה דתית אך הומוגניות מבחינה מינית. בשעות הלילה המאוחרות יותר, הכביש התחתי, יפה נוף הומה במכוניות של מבקרים שמגיעים מאזורים של חיפה התחתית ואף מאזורים רחוקים יותר, כמו נצרת.

לצד אוכלוסיות מאזור חיפה, האוכלוסייה המקומית גם היא מגיעה לטיילת. הילדים המתבגרים חוזרים מהמסגרות ובאים להנות משעות הפנאי שלהם בטיילת. המבוגרים גם הם מגיעים יחד עם ילדיהם או לטיול עם הכלב. חלקם משתמשים בטיילת למעבר בטוח יותר עם הילדים או לטובת מסלול ריצה.

מתחים וקונפליקטים בטיילת

האוכלוסייה המקומית משתייכת למעמד הסוציו-אקונומי הגבוהה יחסית הן מהצד היהודי והן מהצד הערבי, בחירת המקום כמקום מגורים נבעה מהרצון לגור באזור שקט עם אלמנטים של טבע רבים. המציאות הזו שבה יש פער בין האוכלוסייה המקומית לבין מבקרי הטיילת מהווה אחד הקונפליקטים המרכזיים שחווה טיילת לואי.

המתכנן פיטר מרקוזה סוקר במאמרו על הפרדוקסים במרחב הציבורי את התנאים שמקנים למרחב ציבורי את מלאו המאפיינים שלו יכולים באופן מסוים להיות מנוגדים אחד לשנייה. במקרה של טיילת לואי ניתן לזהות את הפרדוקסים הבאים.²

1. פרדוקס אי השוויון בהקשר של אוכלוסיות אתניות מסוימות: החברה המקומית היא חזקה הן כלכלית והן פוליטית, על רקע זה מקודמים תהליכי תכנון של מגורים יוקרתיים, ומוקמים מנגנוני בטיחות שתואמים לאוכלוסיות אלו, אוכלוסיות הקצה של החברה הערבית נפגעות משיטור מוגבר ונדחקות מבחינה חברתית

2. פרדוקס אי השוויון השני קשור באוכלוסיית הנשים: הטיילת שייכת לכולם, גם לטבע העירוני הרב בחיפה. מכאן שהעיצוב האדריכלי של אזור השביל שואף לשמור על הצמחייה טבעית של החורש הים תיכוני, התאורה גם עמומה ויוצרת אווירה נעימה, יחד עם זאת עקב שימוש בטיילת על ידי צעירים עם תחביבים “מסוכנים” (נהיגה במהירות מופרזת באתר) נשים מפחדות להשתמש בטיילת בשעות הלילה לאחר סיום פעילות הפקחים בשעה 21:00. למעשה משעה זו נשים מופלות מלהכנס לטיילת.

3. הפרדוקס הפער בין השאיפה של האוכלוסייה יחד עם עירייה המקומית לייצר אזור מגורים יוקרתי בסמיכות לטיילת יוקרתית שמושכת אליה תיירות איכותית; לבין השאיפה שמרחב הציבורי יהיה פתוח לכולם, לא הבדלי דת, גזע ומין. במקרה זה העירייה בעזרת האוכלוסייה המקומית מטפחת את הטיילת ומרשתת אותה במוקדי עניין איכותיים. מתוך רעיונות של שוויון ויושרה כלפי הציבור הרחב הטיילת פתוחה ונגישה לציבור הרחב בכל שעות היממה. מצב זה מהווה תשתית טובה לאוכלוסיות פחות רצויות אשר מייצרות אי סדר במרחב הציבורי. על מנת לרסן פעילות זו הוקמו מנגנוני אבטחה כמו מצלמות ופקחים אשר פוגעים באיכות המרחב הציבורי במובן של שליטה ובלימה של מחאות. ניתן לראות בפעילות של הצעירים שמתקיימת בטיילת לואי ניסיון של בני החברה הערבית למחוא ולבטא את צרכיהם.

המורכבות של האתר בימי שלום, מעלה את השאלה לגבי תפקוד והתנהלות האתר בימות מלחמה. ברשימה השנייה אבחן את השפעת המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, על המרחב הציבורי טיילות לואי.