מרחב ציבורי

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

מה תפקיד האלימות במחאה בעידן המדיה החברתית? על אקטיביזם דיגיטלי-מקומי

מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.

רפואה עתידית בין ה-DNA והעיר

ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו. 

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

הנראות של המוות במרחב הציבורי 

המוות נוכח סביבנו כל הזמן דרך דימויים בתקשורת, ברשתות החברתיות, בסרטים, במרחב הציבורי הווירטואלי והממשי. כיצד הדימויים האלה משפיעים עלינו ועל התפיסה שלנו את המוות? איזה תפקיד ממלאת התקשורת בתיווך של מוות? בראיון עם ד"ר טל מורס, שחוקר את היחסים בין מוות, דימויים וויזואליים ותקשורת, הוא עונה על שאלות אלה, ומסביר את הקשר בין דימויים של מוות, תקשורת והמרחב הציבורי. הראיון נערך לפני ה-7.10 והפך רלוונטי לימים אלו, ימים של כאב ומוות.

שיירים צבאיים במרחב הציבורי האזרחי

מה לכלי מלחמה צבאיים ולמרחב העירוני האזרחי? מה מקומם של אמצעי לחימה במרחב הציבורי, ומה תפקידם בעיצוב חיי היומיום? רשימה זו סוקרת את ספר הצילומים החדש של דוד לשם, Reliquarium, המתעד תופעה הולכת ומתרחבת בערים בישראל.

השוואה בין חווית החיים של בני נוער במרחב הפיזי והמקוון בשכונות ממעמד נמוך ובשכונות ממעמד גבוה

כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.

שביל העצמאות- עיצוב הזיכרון ההיסטורי באמצעים מרחביים

כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.

תכנון ושימוש בשטחי ציבור בשכונה שעוברת ג’נטריפיקציה- המקרה של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן

מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.

הרחבת מדרחוב נחלת בנימין- זהות מסחרית בזירה עירונית מתחדשת

כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.

הספריות- הקתדרלה החדשה של העיר

בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי

לקרוא מחדש את אליאס קאנטי: על פיקוד, דמיון, התנגדות ושותפות

עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?

התחדשות עירונית והאִיזּוּר המחודש של העיר במאה ה-21

המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.

אסטרטגיות עירוניות לניהול מערכת השטחים הציבוריים: פרספקטיבה גלובלית

צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.

מסילת ישרים: קונפליקטים ותכנון עירוני

ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.

עמדות מפעמים (דפיברילטורים) חכמות במרחב העירוני: מדוע זה חשוב?

האחרונות ישנה עלייה במודעות לתופעת הדום לב ויכולתם של מכשירי מפעם להציל חיים. לצורך כך פוזרו עמדות של מפעמים במבנים ומרחבים ציבוריים. טכנולוגיות חכמות אמורות לתמוך בשימוש בהם ולקשר בינם לבין שירותי רפואת חירום. תשתית זו היא חלק ממה שמכונה "בריאות חכמה", תחום אשר הולך ומתפתח במסגרת החשיבה על העיר החכמה. על הקשר בין בריאות, טכנולוגיה והמרחב העירוני תוכלו לקרוא ברשימה זו.

ציבורים

הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.

בתי קברות כמשאב ציבורי?

הערים שהתרחבו "בלעו" לתוכן בתי קברות שהיו ממוקמים בשוליהן. ביחס למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר המצטופפת, האם יש מקום לחשיבה אחרת על בתי הקברות, גם כמשאב ציבורי? על המדיניות שגיבשו אוסלו וקופנהגן בעקבות שימוש גובר בבתי הקברות גם כמרחבים יומיומיים, והמצב אצלנו.

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?

בתי כנסת כזירות מאבק על צביון וערכים בערי הדרום

בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.

הרדיו ככלי טיפולי ופוליטי: קולותיהם של אוכלוסיות הקצה בזירה העירונית

פרק שנעשה במסגרת מיזם הרשמקול בשיתוף עם עמותת עלם מביא את קולותיהן של צעירות חסרות בית על הצורך והחסמים בדרך לבית. הפרק נעשה במסגרת פרויקט רדיו שהקמנו במסגרות הקצה של עלם לצעירים בזנות וחסרי בית. כיצד כל זה קשור למחקר עירוני ולתהליכים בזירה העירונית?