כיצד להתמודד עם עיור מואץ ולשמור על איכות המגורים בעיר? הצעה למודל לשיתוף ציבור

העיר ראש העין חווה צמיחה אדירה עקב בניית שכונות חדשות שמכפילות את גודל אוכלוסיות העיר. עבור הרשויות והתושבים גידול מואץ שכזה מציב אתגרים רבים, פרויקט זה מציע מודל שיתוף ציבור ייעודי שבונה אמון ושותפות בין הרשות העירונית לתושבים החדשים

בשנת 2014 נחתם הסכם גג עם עיריית ראש העין בהיקף של כ- 16,000 יחידות דיור. הסכם גג זה היה מהראשונים והגדולים שנחתמו בארץ. משמעות ההסכם, נכון למועד החתימה, היה הכפלה של כמות התושבים פי 2.5,  מ- 42,000 תושבים לכ- 100,000 תושבים (היום מספר התושבים עומד על כ 75,000). צמיחה שכזו מציבה אתגרים רבים לרשות העירונית הנוגעים למגוון תחומים כמו תכנון ובניה, חינוך, תחבורה וסביבה. דוגמא מייצגת לכך ניתן לראות בתכנון השכונות החדשות, שבשל ההומוגניות התכנונית שלהן שמכוונת ברובה למשפחות צעירות, מגיעה לכדי כך שיש בהן 60% יותר ילדים מן הממוצע הארצי. כלומר שבד בבד עם אכלוס הדירות נדרשת תוספת משמעותית של מבני ציבור ובעיקר מוסדות חינוך בזמן קצר. על כן הצמיחה המואצת דורשת מעירייתראש העין לספק פתרונות מבניים, ארגוניים, תקציביים ומשאבים ניהוליים שלא היו בהכרח מתוכננים ועלולים לערער את יציבות העיר. לאור אתגר זה אני טוענת שערים שעוברות גידול מואץ צריכות לקיים הליכי שיתוף ציבור עם התושבים החדשים והוותיקים בכדי לבנות עימם אמון וללוות את הצמיחה העירונית באופן מושכל. רשימה זו מציגה מודל ייעודי לשיתוף ציבור בערים שעוברות גידול מואץ מתוך הכרה באתגרים הייחודים שמצב זה יוצר.¹

אתגר הגידול המואץ והדרכים להתמודד עימו  

בניית מודל ראש העין לשיתוף ציבור החל במחקר מפרספקטיבה רחבה, השינוי בדמוקרטיה הייצוגית ומגמת המעבר לדמוקרטיה השתתפותית שמושתתת על הרחבת בסיס השיתוף של אזרחים והגדלת מעורבותם בתהליכי קבלת החלטות. נקודת המוצא היא שאזרחים תובעים להיות מעורבים בתהליכי קבלת החלטות שקשורות לחיי היומיום שלהם. בעקבות המחאה החברתית שפרצה ב 2011 התפרסם דוח הוועדה לשינוי כלכלי בראשות טרכטנברג. בין היתר מצביע הדוח על תחושה נרחבת ומסוכנת של ניכור ממוסדות המדינה (והשלטון המקומי), הנחשדים ככאלה שאינם מכוונים לשרת את האזרח והם מנותקים ממצוקות הציבור. בעיני הציבור הרחב, תהליך קבלת החלטות המתקיים במערכת השלטונית נתפס כעמום ולקוי, שאינו מאפשר שיח פתוח דרכו אפשר להשפיע עליו. כל אלה יוצרים בקרב הציבור חוסר אונים אל מול גופי השלטון, ומצמיחים את הטענות נגד “הממסד” בכללותו, שהן ביטוי מובהק של ניכור.

מחאת 2011 העלתה לראש סדר היום גם את משבר הדיור והובילה למספר מהלכים שנועדו להתמודד עימו. אחד מהם הוא יצירת הסכמי גג עם ערים שונות בישראל כאמצעי להגדלת מצאי המגורים בערים. ההשלכות הן שנעשית בניה מסיבית ומהירה של יחידות מגורים, הקמה של שכונות חדשות שבהן מרבית התושבים הם משפחות צעירות שנאלצות להתגורר בסוג של אתרי בניה: ללא תשתיות פיזיות מסודרות ומספיקות, ללא מבני ציבור מוסדרים וקושי לקיים חיי קהילה.  מצב זה מוביל לביקורת של התושבים החדשים כלפי הרשות המקומית, כעס על השירותים שלא ניתנים להם וחוסר שביעות רצון מאיכות החיים בעיר. נוצר חוסר אמון בין התושבים לרשות המקומית ותסכול גדול של כלל המעורבים בדבר. הרשות העירונית מוגבלת במשאבים שכן הצמיחה במספר התושבים אינה מלווה בגידול  קוהרנטי בשטחי מסחר ותעסוקה ולכן מייצרת גרעון תקציבי. בנוסף הרשות המקומית תלויה בגורמים ממשלתיים כגון: משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, ורמ”י האחראים על תקציבי פיתוח, תקצוב בינוי מוסדות חינוך וכד’.

שיתוף ציבור ככלי לבניית אמון בין התושבים לבין הרשות המקומית

שיתוף ציבור יכול להוות בסיס לדיאלוג בין כל השותפים בסיטואציה המורכבת הזו. אמנם ברמה הארצית נושא שיתוף הציבור צובר תאוצה אך אין ברשויות מקומיות מודל מתאים ליישום בסיטואציה הנוכחית של גידול מואץ. לפי ההתאחדות הבינלאומית לשיתוף ציבור דרגת שיתוף הציבור הגבוהה ביותר היא ההעצמה. מתקיימת בה הנהגה משותפת של פרויקטים, רשות מקומית ותושבים וקבלת ההחלטות עוברת לתושבים. מודל ראש העין שאותו פיתחתי, מתייחס לדרגה הגבוהה ביותר של שותפות בין תושבים לבין בעלי ענין בקבלת החלטות. ייחודיותו של המודל בכך שהוא פועל בשני צירי פעולה: 1. תכנון ובניה 2. קהילה. שני צירים שמצד אחד מתקדמים במקביל ומאידך מחזקים ומחוללים אחד את השני. במקביל להתקדמות בציר התכנון והבניה הארוך מתקיימות פעולות מקומיות, במרחב ספציפי הכוללות שיתוף, מעורבות ושיח בתוך הקהילה ומול הגורמים המקצועיים, כך שבסיום התהליך הארוך תבנה קהילה חזקה ומעורבת בעלת זיקה לשטח ציבורי פתוח מסוים (שצ”פ), לשכונה ולעיר.

מודל שיתוף ציבור לערים בצמיחה מואצת- המקרה של תל תאנה בראש העין כמקרה מבחן

תל תאנה הוא אתר ארכיאולוגי הממוקם בסמיכות ל’רובע הנביאים’ (מתחם E), שכונה חדשה בראש העין שנמצאת בחלקו המזרחי ביותר של גבול השיפוט העירוני, ושל מקבץ השכונות החדשות הנבנות במסגרת הסכם הגג אשר מונה כיום 3,337 תושבים. אכלוס השכונה החל ב 2020 ועד כה נבנו כ- 1400 יחידות דיור, הצפי להשלמת הבינוי הוא בשנת 2025 אז יעמוד מספר התושבים בשכונה על כ -10,000 איש. ברובע הנביאים (מתחם E) קיים מחסור במבני חינוך ומבני ציבור.² נכון להיום קיים ברובע בית ספר יסודי בן 24 כיתות בו מתארחות גם כיתות של גני ילדים שבנייתן טרם הושלמה. בשכונה פועלים בתי כנסת במבנים יבילים שהושארו בשטח על ידי קבלנים ו/או הובאו לשטח למטרה זו עד לבניית מבני קבע. בתי כנסת אחרים פועלים באוהלים. רק לאחרונה, שנתיים מתחילת אכלוס השכונה, נפתחה גינת שעשועים לרווחת התושבים. בשכונה אין מרכז מסחרי, אין מעונות יום ואין מבני ציבור לקהילה.³

במסגרת עבודת השטח שקיימתי במהלך פיתוח ועיצוב המודל בשכונה נחשפו המצוקות של התושבים בנוגע למחסור במרחבים ציבוריים אשר חידדו את המשמעות של תל תאנה כמרחב ציבורי עבור תושבי השכונה. תל תאנה הוא תל ארכיאולוגי הממוקם בלב מתחם E שהתגלה  במסגרת עבודות הפיתוח, ואז עבר שינוי תב”ע ממגורים לשטח ציבורי. חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות שבוצעו בשנת 2014 חשפו ממצאים משמעותיים והשטח הוכרז לשימור. העתיקות כוסו והשטח גודר ונחסם לשימוש. מרבית התושבים, ובוודאי אלה שאינם גרים בסמיכות לשצ”פ לא הכירו קודם לכן את המקום המיוחד ולא היו מודעים להזדמנויות  שהוא מזמן כמרחב ציבורי.

על כן הוחלט לקדם פרויקט שיתוף ציבור אשר יתמקד בתכנון השטח הציבורי תל תאנה. מתוך ראיה אסטרטגית והכרה בתסכול של התושבים כמו גם באתגרים הרבים שמציב העיור המואץ עבור התושבים הסכימה עיריית ראש העין לקיים את הפרויקט כפיילוט. תכנון תל תאנה כמרחב ציבורי נבחר לפיילוט בשל מיקומו המרכזי, שלבי התכנון הראשוניים שבהם היה מצוי והחזון של בעלי העניין סביב השצ”פ הארכאולוגי.

הליך שיתוף הציבור- תל תאנה

התהליך התנהל בדרכים רבות ולאו דווקא פורמליות. המידע, הידע, החלומות והמחשבות של התושבים עברו בערוצים רבים כמו פגישות פרונטליות, פגישות בזום, קבוצות וואטסאפ, ניוזלטר ורשתות חברתיות.  ראיונות עומק ופגישות מרובות משתתפים התקיימו במסגרת התהליך עם יו”ר מנהלת התושבים, עם תושבים על כל גווניהם, עם בעלי תפקידים בעירייה, ברשות העתיקות, אדריכלים, מנהל הפרויקט מטעם חברת ההנדסה, מנהלת בית הספר ועוד. הפגישות חשפו את המורכבות, הצרכים והאינטרסים השונים אך יחד עם זאת הם יצרו דיאלוג פתוח בין בעלי העניין הרבים ונוצרה רשת אנושית שהייתה לאבן היסוד במודל. התהליך פעל בשני צירים: הראשון הוא אסטרטגי (תכנון ובניה) והשני הוא טקטי (ייזום פעולות קהילתיות). כאשר נקודות השקה בין הצירים התקיימו לאורך הדרך. התושבים שותפים לתהליך התכנון והבניה של השצ”פ והם מפיקים ביחד עם הרשות המקומית פעולות קהילתיות במשך כול תקופת בניית השצ”פ. הפעילויות השונות כוללות סיורים, אירועים, הדרכות וחפירות ארכיאולוגיות.

יישום המודל החל באירוע השקה שהתקיים ביוני 2021 למרגלות תל תאנה. כ – 500 תושבים לקחו בו חלק, מנכ”ל העירייה ועוד בעלי עניין רבים מהרשות המקומית ומחוצה לה. ילדי השכונה והוריהם בהובלת רשות העתיקות, נחשפו לסיפורה הקדום של תל תאנה. הורי בית הספר הקימו דוכן רישום לתהליך שיתוף הציבור וכול זאת לצד פעילויות לילדים כגון הפרחת בועות סבון ועמדות יצירה עם הקשרים ארכיאולוגיים (בניית פסיפס וכד’). האירוע הוכתר כהצלחה והיווה השראה לפעולה מקומית משותפת לתושבים ולבעלי העניין. בהמשך הופץ ניוזלטר, תוכנן שביל עליה לתל תאנה ותוכננו אירועים קהילתיים נוספים.

תהליך זה ייחודי שכן בתהליכי תכנון ובניה סטנדרטיים לא מתקיים דיאלוג ושיתוף של התושבים בשלבים מוקדמים של התהליך. בהליכים מקובלים יותר של שיתוף ציבור מדובר במהלך נקודתי שבו התושבים מגישים התנגדויות ואילו כאן לתושבים יש הזדמנות אמיתית לעצב את המקום מתחילתו. לפי מודל זה הרשות העירונית מתחייבת ליישם את ההמלצות שיעלו מתוך התהליך לעומת תהליכים רבים אחרים שבהם שיתוף הציבור הוא למראית עין ובפועל מתקיים יידוע בלבד. 

לחשוב על ערי העתיד שלנו

בימים אלה, כשהמרקם העירוני משתנה בעקבות בנייה מואצת של יחידות דיור, בניית תשתיות, משבר האקלים והציפוף, נדרשת תפיסה שונה שאותה מציע מודל ראש העין לשיתוף ציבור. קנה המידה ומורכבות הפרויקטים מייצרים אתגרים לשנים רבות וניתן לזהות הזדמנות לבנות מרחבים שהזיקה של האנשים אליהם מתקיימת במקביל לבניה הפיזית שכן, לא ניתן להפריד בין תהליכי התכנון והבניה האינטנסיביים לבין התושבים וצרכיהם. בסיכומו של התהליך כל המשתתפים, שהבינו את הפוטנציאל העצום הגלום בו, השקיעו מזמנם ומכישוריהם להצלחתו. הדיאלוג שנוצר בין השותפים הוביל בזמן יחסית קצר לבניית אמון בין הרשות המקומית והתושבים שזו כאמור אחת מהבעיות המרכזיות שעימן מתמודדות הרשויות. בתחילת הפרויקט הייתה אי ודאות לגבי ההירתמות למהלך וההכרה בחשיבותו, אך בזכות בעלי תפקידים ברשות המקומית בכול דרגות הניהול, בזכות תושבים ואנשי חינוך, ניתן היה לראות כיצד אפשר לחולל שינוי ולייצר משמעות בקרב קהילת אנשים. בימים אלה נערכים בעיריית ראש העין להמשך התהליך.