יוליה פורשיק

מחאה בקמפוס במסגרת "מבצע סוראסקי" ( צילום: עמוד הפייסבוק מבצע סוראסקי").

הספרייה האקדמית כמרחב ציבורי-ביצועי

האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?
208

אדריכלי הספרייה

ספרם של ד"ר צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-וגיל 2010-1946" מתעד את עבודתם רחבת ההיקף של צמד האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר יחד עם שותפיהם ביקסון וגיל. הספר סוקר את עבודות המשרד בארץ ובחו"ל המשתרעת על פני עשורים ונוגעת במרחבים ציבוריים מכוננים בנוף הישראלי. זו הזדמנות ראשונה להתוודע להיקף עבודתם, ולתמורות שהתרחשו בשדה האדריכלי במישור האידאולוגי והעיצובי.
Ben_Gurion_University_of_the_Negev_-_IsraelMFA_05

האוניברסיטה בעידן הניאו ליברלי

כאשר שר החינוך מתייחס אל מערכת ההשכלה הגבוהה כאל מוצר צריכה ואל הסטודנטים כלקוחות, מה תפקידה של האקדמיה הישראלית בייצור, שימור ושכפול יחסי הכוח בינה לבין המדינה? והאם יכול המרחב האוניברסיטאי הפיזי להציע פתרון החותר תחת מציאות זו? מחשבות על האקדמיה בעולם הנאו-ליברלי לקראת התנגדות אפשרית.
asdod industry for urbanologia

אשדוד, עיר תעשייה?

האם אשדוד בדרך להפוך לעיר תעשייתית בעלת חשיבות אזורית ואסטרטגית? לפי יוזמה שמקדמת עיריית אשדוד בימים אלו ייתכן שאנחנו ניצבים בפני מודל חדש לעיר תעשייתית בנוף הישראלי.
5481390254_a97cbd6c7d_o

בשבחי החובבנות

"אנשי מקצוע ובני דמותם מצויים כיום בכל מקום הנכלל תחת הכותרת "עירוניות". בשדרות הניהול האקסקלוסיביות של הרשויות, בכלכלה העירונית, במוסדות המחקר ובתקשורת ההמונים. נראה שלכל אחד מהם יש מה לומר על "העיר", בכל מקום בו מצוי הכסף ואור הזרקורים".מה תפקידם של גורמים אלו ביצירת הייצוג של העיר? כיצד באמצעות הייצוג הם יוצרים את העיר לטעמם? כופים אותו על הציבור הרחב? ומה המשמעות של הייצוג עבור אלו שאינם חלק מן המועדון של "אנשי המקצוע"?
amos gal via the PikiWiki - Israel free image collection project

קרקע שבויה

אם האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, מי אמון על עיצוב נוף זה? מיהם הכוחות המעצבים את המרחב הישראלי ומה השיקולים המנחים אותם? בספרן נטורי קרקע מבקשות המחברות רוית חננאל ורחל אלתרמן לדון בערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל.
טרטקובר לקאבר

לקרוא שוב את "מדינת היהודים"

עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?