האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר   

האם טכנולוגיה יכולה לשמש כלי לצמצום פערים חברתיים? או שמא היא דווקא גורם להרחבת פערים? התשובות לשאלות אלו הן מורכבות. ככלל אפשר לומר, כי תהליכי הדיגיטציה המתרחשים בזירות רבות עשויים לצמצם פערים, משום שהם מאפשרים נגישות להשכלה ולמידע. אולם תהליכים אלו עשויים גם להוביל להגדלת פערים קיימים וליצירת הבדלים חדשים, בשל היעדר נגישות לתשתיות ובשל חוסר במיומנויות דיגיטליות. יתרה מכך, בעיר, מקום מושבן של אוכלוסיות מגוונות, השימוש בטכנולוגיות שונות קשור גם למאפיינים של הקבוצות החברתיות ולמרחב שבו הן מתגוררות.

הפרק "הדרה ואי שוויון בעידן הדיגיטלי"1, שהתפרסם במסגרת המדריך שלנו לעיר בעידן הדיגיטלי, דן בהשפעה הלא-אחידה של הדיגיטציה על כלל החברה ומתמקד בסוגיית האי-שוויון בעידן הדיגיטלי.  פרק זה מתמקד בזיקה שבין דיגיטציה ופערים חברתיים. כללית אפשר לומר, כי תהליכי הדיגיטציה המתרחשים בזירות רבות עשויים לצמצם פערים משום שהם מאפשרים נגישות להשכלה ולמידע. ואולם תהליכים אלו עשויים גם להוביל להגדלת פערים קיימים וליצירת הבדלים חדשים, בשל היעדר נגישות לתשתיות ובשל חוסר במיומנויות דיגיטליות. יתרה מזו, בעיר, מקום מושבן של אוכלוסיות מגוונות, השימוש בטכנולוגיות שונות קשור גם למאפיינים של הקבוצות החברתיות ולמרחב שבו הן מתגוררות. פרק זה עוסק בהשפעה הלא-אחידה של הדיגיטציה על כלל החברה ומתמקד בסוגיית האי-שוויון בעידן הדיגיטלי. לפרק ארבעה חלקים. החלק הראשון מתמקד במושגי יסוד להבנת האי-שוויון בעידן הדיגיטלי; החלק השני מציג מחקרים מישראל ומן העולם על אי-שוויון דיגיטלי; החלק השלישי מציג אתגרים והזדמנויות בזירה הישראלית; והחלק האחרון מוקדש להמלצות שנועדו לסייע בעת פיתוח תשתיות ומיזמים דיגיטליים בעיר.  ברשימה זו נתמקד בשאלה מהו אי שוויון דיגיטלי (לקריאת הפרק המלא).

 

אי שוויון בעידן הדיגיטלי

"הבנו שבעולם הדיגיטלי ככל שאתה רץ יותר מהר במודל של ערים חכמות, הפערים הולכים וגדלים. זאת אומרת, הדיגיטציה מאפשרת צמצום פערים מאוד משמעותי, אבל אם לא נזהרים מאוד הדיגיטציה גם מאפשרת יצירת פערים, העמקת פערים מאוד משמעותית. ואנחנו במסגרת האג'נדה של המשרד לשוויון חברתי בדיוק שם, לבדוק שאנחנו לא רק רצים קדימה עם החזקים אלא גם מושכים איתנו מאחורה את כל החלשים." 2

מפער דיגיטלי להבדלים דיגיטליים

באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת התחזקה המודעות באשר לאי-שוויון בין קבוצות חברתיות בנוגע לנגישות ולשימוש באמצעים טכנולוגיים, שזכה לכינוי "פער דיגיטלי". 3 חשיבותו של המושג "פער דיגיטלי" היא בהצבתה של סוגיית האי-שוויון כסוגיה חשובה בחברת המידע, כסדר יום פוליטי ומחקרי. כך, החל משנות האלפיים פורסמו תוכניות אסטרטגיות ומסמכי מדיניות ברחבי העולם, נערכו כנסים והוקמו מכונים המוקדשים לצמצום הפער הדיגיטלי. באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים הגיע הנושא לנקודת מפנה, בייחוד במדינות המערביות, שם חדרו המחשב והאינטרנט והפכו למצרך בסיסי בכל בית והנגישות לטכנולוגיה במובנים פיזיים (חומרתיים) הוחלפה בשאלת הפער או ההבדלים במשתנים מורכבים יותר של שימוש. כיום התפיסה בנוגע לאי-שוויון דיגיטלי היא מרובדת, והיא מתמקדת בבחינת ההשפעות וההשלכות של הפערים הדיגיטליים על הפרט ועל החברה, בבחינת הגורמים שמייצרים את הפערים ובכלים הנדרשים לצמצום הבדלים דיגיטליים. נקודת המוצא של קובעי המדיניות והחוקרים היא שישנם הבדלים ניכרים בשימוש במחשב ובאינטרנט, ולכן לאי-שימוש או ליכולות שימוש נמוכות ישנן השלכות שליליות.

לפיכך ועל רקע ההתפתחות במחקר, המושג "פער דיגיטלי" נוגע לצורות שונות של אי-שוויון: אישוויון טכנולוגי, שעניינו נגישות לאמצעים טכנולוגיים; אישוויון לאמטריאלי, הנוגע למידת החירות לשימוש באמצעים טכנולוגיים; אישוויון מטריאלי, שעניינו הפערים בנגישות ובחלוקת המשאבים המשפיעים על רכישת הון כלכלי, תרבותי, חברתי וטכנולוגי; אישוויון חברתי, המושתת במידה רבה על צורות אחרות של אי-שוויון דיגיטלי (אי-שוויון טכנולוגי, מטריאלי ולא-מטריאלי), המשפיעות והמעצבות את מעמדו ואת סיכויי החיים של הפרט. הגדרה זו נוגעת להשתתפות, שהיא היבט מרכזי ביכולת של יחידים להשתמש באינטרנט ובפלטפורמות שונות כדי להשמיע את קולם, להיות חלק מהזירה הדמוקרטית והפוליטית, להתאגד, להוביל ולהשתתף במחאות, בקבלת החלטות ובמאבקים בזירה הציבורית. הבדלים בכוח ניכרים בנושא ההשתתפות למשל, כאשר קבוצות מיומנות יותר ובעלות משאבים יכולות להשתמש בזירה הדיגיטלית לקידום צורכיהן והאינטרסים שלהן, שלא כמו קבוצות אחרות; צורה נוספת של אי-שוויון היא אישוויון השכלתי, שעניינו היכולות והמיומנויות השונות הנדרשות לשימוש באינטרנט ובאמצעים טכנולוגיים, בהתייחס לרמות שונות של שימוש, הנעות משימוש בסיסי לצרכים אופרטיביים ועד שימוש מורכב, הכולל תכנות, יצירה וביטוי אישי מסחרי ופוליטי. שימוש באינטרנט לצרכים בידוריים וחברתיים אינו דומה לשימוש באינטרנט לצורך תכנות, חיפוש מידע, ניהול עסק או עיצוב.

על בסיס ההגדרות שלעיל ברור, כי המעורבות הדיגיטלית של יחידים וההון הדיגיטלי שהם מחזיקים בו הוא מרכיב מרכזי בעל השלכות רבות על התחומים הבאים: הישגים אקדמיים, סיכויים בשוק העבודה, איכות השירותים העירוניים, שירותי הבריאות, החינוך ושירותים נוספים. מי שמתפקדים טוב יותר בזירות דיגיטליות ומשתתפים בחיים החברתיים המתווכים באמצעים דיגיטליים נהנים מיתרון יחסי על מי שאינם משתתפים בו.4 בעידן של חברת המידע שבתוכה אנו חיים (information society) הפך "מידע" לטובין הכרחי להישרדותו ולערכו העצמי של האדם. ככל ששירותים רבים יותר עוברים לזירה הדיגיטלית (עיתונות, עבודה, ביורוקרטיה, קניות ותשלומים), כך אוריינות דיגיטלית הופכת הכרחית לקיום הפונקציונלי, החברתי, התרבותי והכלכלי של הפרט.

מי שאינם מחזיקים בכישורים בסיסיים נקראים "אנאלפביתים דיגיטליים" (digital illiterates). זאת ועוד, בחברת המידע ההחזקה והבעלות על מידע הם משאב ומקור לכוח ולפרודוקטיביות, 5 וההבדלים שבין קטגוריות חברתיות של "העולם הישן" (מגדר, אתניות, גזע, מעמד וגיל) מתעצמים על רקע השימוש במדיה דיגיטליים. 6 תהליך זה מתרחש, משום שהבעלות על מידע ועל מיומנויות אסטרטגיות הנדרשים כדי לשמר ולקבע מעמד מחולקים באופן לא-שוויוני ובכך תורמים להתחזקותן של קבוצות בעלות כוח, המחזיקות בכישורים ובאמצעים טכנולוגיים טובים יותר. טענה זו מבוססת על ההנחה, כי סוגי מידע מסוימים יכולים להיות מצרך נדיר המקנה כוח. עמדות מסוימות בחברה יכולות לספק הזדמנויות רבות יותר לאיסוף, לחשיפה, לשימוש ולהעברה של מידע בעל ערך. במצב זה המיקום שיש לאנשים מסוימים במדיה וברשתות החברתיות קובע את הכוח הפוטנציאלי שלהם. חוסר מעמד או מיקום שולי ברשתות אלה מוביל להדרה חברתית. יתר על כן, יכולות ומיומנויות דיגיטליות גבוהות הן כרטיס כניסה להזדמנויות תעסוקתיות מתגמלות, ולכן הפערים הדיגיטליים הם גם מקור לגידול האי-שוויון בתעסוקה ובהכנסות במדינות המערב. על רקע הכרה זו התפתחה סדרה של מושגים הנוגעים לנושא של מיומנות וכישורים דיגיטליים.

הדרה דיגיטלית

כיום ברור, כי על מנת למנוע הדרה דיגיטלית 7 חשוב להבטיח שיחידים מקבוצות מוחלשות יהיו בעלי האמצעים והיכולות הדרושים כדי להשתתף ולהרוויח מצמיחת הידע וההזדמנויות של חברת המידע. כפי שמוכיח המחקר על הפער הדיגיטלי ועל אוריינות דיגיטלית, לא מספיק לחלק מחשבי לוח (טאבלטים) בבתי ספר של אוכלוסיות מוחלשות; יש להשקיע בהבנה של התהליכים הקוגניטיביים והפסיכולוגיים הדרושים ובהקניית מיומנויות מסדר גבוה. המחקרים העוסקים באי-שוויון דיגיטלי עוסקים בכמה שאלות מרכזיות:

  • האם אישוויון דיגיטלי מחזק את האישוויון החברתי ונשען על פערים חברתיים קיימים?
  • לאילו משתנים המשמעות הגדולה ביותר ביצירת הבדלים דיגיטליים (מגדר/גיל/מצב סוציואקונומי/השכלה)?
  • מהי ההשפעה או המשמעות של הפערים הדיגיטליים על זירות אחרות בחיים?

אי שוויון דיגיטלי בישראל

האם בזירה העירונית בישראל משתמשים בטכנולוגיה ככלי לצמצום פערים או שבשל אי המחשבה בנושא מתרחש התהליך ההפוך? ככל שהעיר נעשית דיגיטלית יותר והשירותים נעשים מקוונים כך גדלים הפערים בתוך העיר?

המחקר האמפירי העלה כי מרבית הערים בישראל אינן פועלות מספיק בתחום. הן מודעות להבדלים הדיגטליים הקיימים בין קבוצות שונות בעיר ומרביתן דואגות להנגיש את השירותים ולשמור גם על שירותים לא מקוונים לאוכלוסיות שפחות משתמשות בטכנולוגיה דיגיטלית. עם זאת קשה למצוא חשבה יצירתית וחדשנית בתחום של טכנולוגיה וחברה, ומעטים הפרוייקטים שמתמקדים בהיבטיים החברתיים ונחושים לרתום את ההזדמנויות הטמונות בדיגיטציה כאמצעי להענקת הזדמנויות ופתיחת אופקים חדשים עבור אוכלוסיות מוחלשות. בפרק המלא ניתן לקרוא בהרחבה מה עושות ערים בישראל ולמצוא המלצות מדיניות בתחום החברתי.

 

  1. טלי חתוקה והדס צור, "הדרה ואי-שוויון בעיר הדיגיטלית", מתוך העיר בעידן הדיגיטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי שוויון. עורכת טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב, 2018 ,עמ' 88–113.
  2.  שי- לי שפיגלמן (ראשת מטה "ישראל דיגיטלית"), 19.1.2017.
  3.  המושג "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה בשנת 1997 במסמך רשמי של המחלקה לסחר, תקשורת ומידע בארצות הברית. בשנים הראשונות נגע מונח זה בעיקר לפער שבין "אלה שיש להם" ל"אלה שאין להם" ((have and have not נגישות לצורות חדשות של טכנולוגיות מידע, מחשבים, רשתות ומכשירים דיגיטליים. אך עם השנים נתפסה ראייה זו כפשטנית, שהרי המציאות מורכבת יותר ודומה יותר לרצף בין רמות שימוש וסוגי שימוש שונים, ולא לחלוקה בינארית בין "אלה שיש להם" ל"אלה שאין להם". כיום אנו חיים במציאות שבה יש לרבים נגישות למגוון מכשירים – טלפון, מחשב, חיבור ביתי, חיבור סלולרי ומכשירים שונים – וקשה להצביע על אי-שוויון מוחלט בין מי שמוכלל למי שמודר, אלא ניתן להגדיר אי-שוויון יחסי. זאת ועוד, המושג "פער דיגיטלי" מציג מציאות סטטית ושאינה ניתנת לגישור, בעוד שבמציאות המורכבת הפערים משתנים תדיר ולובשים צורות שונות. טענה נוספת שהעלו חוקרים ביקורתיים היא, שהמושג "פער דיגיטלי" טעון בדטרמיניזם טכנולוגי, כלומר שבמושג מובלעת ההנחה שהבעיה נעוצה בנגישות הפיזית לטכנולוגיה, וכאשר זו תושג היא תפתור בעיות כלכליות וחברתיות ותצמצם פערים ובכך הטיה טכנולוגית ונורמטיבית.
  4. Laura Robinson et al., "Digital Inequalities and Why They Matter," Information, Communication & Society 18, no. 5 (May 4, 2015): 569–582, https://doi.org/10.1080/1369118X.2015.1012532
  5. Manuel Castells, "European Cities, the Informational Society, and the Global Economy," Tijdschrift Voor Economische En Sociale Geografie 84, no. 4 (September 1, 1993): 247–257, https://doi.org/10.1111/j.1467-9663.1993.tb01767.x
  6. Jan A. G. M.van Dijk, The Deepening Divide: Inequality in the Information Society (Thousand Oaks: SAGE Publications, 2005)
  7.  A. Hache and J. Cullen, "ICT and Youth at Risk: How ICT-Driven Initiatives Can Contribute to Their Socio-Economic Inclusion and How to Measure It," JRC Scientific and Technical Reports (2009)