רשימה סוקרת את המאמר של סוג'ה ביחס למרחב האזורי, ומעלה סימני שאלה וקושי בהבנה של התפתחות של המרחב הבנוי

אנו חיים בעידן בו כל עיר מתחרה בעיר הסמוכה לה. התחרותיות באה לידי ביטוי במיתוג, מאבק על משאבים, משקיעים יזמים ואוכלוסייה. המתח בין הפרדיגמה העירונית לאזורית מעולם לא היה חריף כל כך. לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים בכתב העת International Journal of Urban and Regional Research, כתב עת מבוסס ויעודי למחקר העירוני והאזורי על היבטיו הביקורתיים, ההשוואתיים והגיאוגרפיים, בנושא של המרחב האזורי, חשיבותו והצורך בחשיבה מחודשת עליו. אדוארד סוג'ה, גיאוגרף פוליטי ותיאורטיקן עירוני שכיהן כפרופסור בפקולטת התכנון העירוני ב-UCLA כמו גם בבית הספר לכלכלה של לונדון, תרם את אחד המאמרים לגיליון "Accentuate the Regional" .

Edward_Soja Smuconlaw, Wikimedia

Edward Soja (Wikimedia)

סוג'ה טוען כי "אנו חוזים בתקופה חסרת תקדים, שבה האורבני והאזורי, שהיו בעבר די שונים אחד מהשני, משתלבים יחד על מנת להגדיר משהו חדש ושונה. הגישות האזוריות מעולם לא היו כה חשובות במחקר האורבני, והדגשים האורבניים מעולם לא השפיעו כה רבות על תאוריית ותכנון הפיתוח האזורי." באמצעות סקירת ספרות של מאמרים שונים 1 הוא מבקש להבחין בין 'האזוריות הישנה' ו'האזוריות החדשה', תוך הצגת ראיית העולם של האזורי החדש כהזדמנות.

סוג'ה מבקש להפוך את "הקונבנציה הרגילה של האזכור של האורבני לפני האזורי, על מנת לסמל את היטמעותו ההולכת וגוברת של האורבני לתוך המחקר האזורי, או לפחות, את חוסר היכולת ההולך וגובר להפריד בין שני המונחים והרעיונות, המתבטא במונחים כגון עיר-אזור, עיר אזורית ומה שאני מכנה, אורבניזציה אזורית, אנו נכנסים ל'עידן אורבני חדש', ולטענתם של אחדים, הוא עידן אורבני אזורי במפורש." סוז'ה  מציב שמונה נושאים בפני סדר היום המחקרי: 1. האזוריות החדשה (New Regionalism) 2. הכוח היצרני של ערים ואזורים 3. אורבניזציה אזורית 4. סוף עידן המטרופולין 5. אורבניזציה אזורית מורחבת 6. אזוריות במספר קני מידה (Multiscalar ) והצפון והדרום הגלובלי 7. ממשל ותכנון אזורי 8. חיפוש אחר דמוקרטיה אזורית.

  1. האזוריות החדשה (New Regionalism)

המחקר האזורי השתנה באופן רדיקלי בעשורים האחרונים. בהתבסס על ה"מפנה המרחבי" 2 צמחה אזוריות חדשה, והמשיגה מחדש באופן רדיקלי את טבעם וחשיבותם של האזורים והאזוריות. סטורפר קובע כי אזורים הם יחידות חברתיות חשובות וחיוניות, והם משתווים לתצורות חברתיות המבוססות על שארות ותרבות, חליפין ושווקים כלכליים, ומדינות וזהויות פוליטיות, שהם המוקדים המסורתיים של מדעי החברה. באמצעות הופעתן של אגלומרציות אורבניות, הכלכלות האזוריות המגובשות, ובפרט אלו הנמצאות בערי-אזור, מפיקות כוח יצרני עוצמתי המשמש לפיתוח כלכלי, חדשנות טכנולוגית ויצירתיות תרבותית. אולם הרעיון של האזוריות החדשה, נוסח בצורה די גרועה בספרות, ולא פותח היטב מבחינה אמפירית, אפילו על ידי תומכיה הנלהבים ביותר.  כיום קיים קושי בהבחנה בין האזוריות החדשה לישנה וישנם הרואים באזוריות החדשה תכסיס נאו-ליברלי לחידוש כלכלי או גרסה מעט מוסווית של תאוריית ה-Growth pole*  המובילה לשיווק העיר-אזור. ובכלל אלו המקבלים בברכה את האזוריות החדשה אך מגדירים אותה באופן צר מדי, כאשר הם מתמקדים רק בגושי הסחר הרב-לאומיים.

השאלות הם מה הם המאפיינים הייחודיים של האזוריות החדשה? מה הופך את השאלה האזורית לכה חשובה בעולמות הפוליטיים והאקדמיים העכשוויים? בעבר, ערי-אזור נתפסו כמקומות שבהם דברים מתרחשים, כמאגרי רקע לתהליכים כלכליים וחברתיים. ואילו בהווה, האזורים נתפסים ככוחות מניעים עוצמתיים בפני עצמם, ממריצים עולמות אזוריים של ייצור, צריכה ויצירתיות, ובאותו הזמן אף מעצבים את הגלובליזציה של ההון, העבודה והתרבות.

  1. הכוח היצרני של ערים ואזורים

החוסר המוחלט כמעט לחלוטין בהכרה בכוח היצרני של הארגון המרחבי האורבני ובניתוחו, שקיים בספרות המערבית, פוגם בחדותו של מחקר מקיף וביקורתי יותר.  העבודות היחידות אליהן ניתן להתייחס ככאלה שמכירות בכך הן  של ג'יין ג'ייקובס (1969), ועבודתו המוקדמת של אלפרד מרשל (1890). השאלות שמתווה רעיון הכח היצרני :

  1. מהו האופן שבו ההשפעה היצרנית הזו פועלת, האם אגלומרציות גדולות תמיד מייצרות יותר מאגלומרציות קטנות, איך עובדות רשתות שלהן?
  2. האם האינטרנט הפך את המיקום ומשתנים מרחביים אחרים לרלוונטיים ומשפיעים יותר או פחות?
  3. האם ההגיון העומד מאחורי התקבצותן של חברות למטרות-רווח שונה מההגיון העומד מאחורי אשכולות תרבותיים של אמנים או מוזיקאים?
  4. האם ריכוז אוכלוסיית העולם בערים ובערי-אזור ענקיות סייע פחות או יותר למערכת האקולוגית ברת-הקיימא? האם האגלומרציות הגדולות ביותר חוסכות יותר באנרגיה, בהשוואה לאזורים הרבה פחות אורבניים, והאם זה משנה? האם הקשרים בין ערי-האזור הופכים חשובים יותר מארגונים בינלאומיים, ביחס לפיתוח מדיניות סביבתית יעילה?

על כל אלה משיב סוג'ה, "אנו יודעים מעט בנוגע לאופן שבו הקפיטליזם, הגזענות והפטריארכיה מעצבים את החלל האורבני, אך כמעט שאיננו יודעים דבר בנוגע לאופן שבו התהליכים החברתיים האלו מעוצבים על ידי ארגון המרחב האורבני והאזורי, מרכיב הכרחי ממה שאני מכנה, כבר זמן רב, "הדיאלטיקה הסוציו-מרחבית".

Urumqi, Xinjiang Province, PR China

אנחנו לא יודעים איך התהליכים החברתיים מעוצבים על ידי ארגון המרחב האזורי והאורבני, Urumqi, Xinjiang Province, China (צילום: Angoria Wikimedia)

  1. אורבניזציה אזורית

האורבניזציה של הפרברים אינה ממשיכה באותו האופן שבה התנהלה בעשורים שלאחר המלחמה. הפרברים המסורתיים נעלמים לאטם. נפתחת חזית עשירה למחקר השוואתי בנוגע להבדלים – בכל תחומי החיים – בין הפרברים המסורתיים לאלו שנהוג לכנות כעת, פוסט-פרברים. אזור לוס אנג'לס בעלת חמשת המחוזות, במפקד האוכלוסין של 1990, הצליח לגבור על אזור המטרופולין ניו-יורק ולקבל את התואר "האזור העירוני" הצפוף ביותר בארצות הברית. שינוי ראוי לציון בהתחשב בכך שלוס אנג'לס הייתה המטרופולין האמריקאי הגדול הכי פחות צפוף לפני 60 שנה.

האורבניזציה של הפרברים וצמיחת הערים החיצוניות הוזכרו כבר עשורים – הן היו חלק אינטגרלי מתהליך הארגון-מחדש האורבני שהתעורר בשל המשברים האורבניים של שנות השישים – אך עדיין, איננו יודעים רבות בנוגע לדינמיקה שלהן; חוקרים רבים מדי מסרבים להכיר בסדר הגודל ובמשמעות הטרנספורמטיבית של השינויים המתרחשים, ועדיין נאחזים במנטליות ובמודל הישנים והנחלשים של המטרופולין.

ATIS547 urban sprawl-Los Angeles

האורבניזציה של הפרברים. הזחילה של פרברי לוס אנג'לס הפכה לאזור העירוני הצפוף ביותר, אלה הם הפוסט פרברים, לכן טוען סוז'ה יש לחשוב מחדש על המושגים עיר, פרבר, אזור (צילום: ATIS547 Flickr.com)

  1. סוף עידן המטרופולין

המודל המטרופוליני נתפס על ידי רבים כסוג של מצב-סופי, איזון אולטימטיבי שלעולם לא יהפוך לשום דבר אחר, וכך הפך את רעיון האורבניזציה האזורית לכמעט בלתי נתפס. היחס בין האורבניזציה הפריפריאלית לזחילה (sprawl) סבוך במיוחד, ויש להבהיר אותו, בפרט בהתחשב בקונוטציות השליליות הקשורות לרעיונות כגון "periurbanization" באירופה, שבה הוא קשור לזחילה שאינה ברת-קיימא מעבר לגבולות פנים הארץ. האורבניזציה האזורית גוררת צפיפות גבוהה הרבה יותר מבעבר. מכבידה על השירותים הציבוריים (ובפרט על התחבורה הציבורית), מחמירה את הזיהום ואת הבריאות הציבורית, ויוצרת בעיות, לרבות החמרת אי השוויון בהכנסות.

  1. אורבניזציה אזורית מורחבת

השיח האזורי מגיע עם לקסיקון מונחים חדש: העיר האינסופית (Endless city), מגה ערי-אזור (Megacity-region), מגה-אזורים (Megaregions), אזורים מגהלופוליטנים (Megalopolitan regions) גלקסיות וקבוצות כוכבים אזוריות (Regional constellations (and galaxies. ערי-אזור כוללות בחלקן יותר ממליון תושבים. המונח מגהעיר משמש לעתים קרובות עבור ערי-איזור בעלות אוכלוסייה העולה על 5 מליון תושבים, בעוד המונח מגהאזורים (לעתים מגהלופוליטנים או אזורים מגהפוליטנים) בדרך כלל מתייחס ליחידות אזוריות ענקיות של יותר מ-20 מליון תושבים.

סאן פאולו שבברזיל מונה יותר מ-17 מיליון תושבים ועונה להגדרה של מגה-עיר (צילום: joelfotos Pixabay)

סאן פאולו שבברזיל מונה יותר מ-17 מיליון תושבים ועונה להגדרה של מגה-עיר (צילום: joelfotos Pixabay)

האו"ם טוען כי המגה-אזור הראשון וכעת הגדול ביותר כולל את שנזן (Shenzhen), גואנגזו (Guangzhou) והונג קונג, באזור הדלתה של נהר הפנינה (Pearl River Delta) שבדרום סין, עם אוכלוסיה של 120 מליון תושבים.  500 מגה אזורים המכילים יותר ממאה מיליון תושבים (חמישית מהם חיים בסין) ניצבים בראש הרשת העולמית של האורבניזציה האזורית. לא רק שהתרחשה גלובליזציה של העירוניות, שקידמה את הערים לכדי ההטרוגניות כלכלית ותרבותית ביותר שהעולם ראה אי פעם (נושא חשוב למחקר בפני עצמו), התרחשה גם אורבניזציה של העולם, אותה אנשים מכנים "אורבניזציה פלנטרית", והיא מצריכה הכרה, תשומת לב ומחקר נוסף מנקודת מבט אזורית במוצהר.

  1. אזוריות במספר קני מידה Multiscalar והצפון והדרום הגלובלי

האיזור הישן עסק באזורים תת-מדינתיים, האיזור החדש עוסק בהתפשטות בין לאומית קניצ'י אוהמה (Ohmae) הציע כי בעוד העולם הופך 'חסר גבולות' במידה הולכת וגוברת, הופיעו שלושה גושי כוח אזוריים: אחד בחצי הכדור המערבי הנשלט על ידי ארצות הברית; אחר באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה הנשלט על ידי האיחוד האירופי; והשלישי בדרום ומזרח אסיה הנשלט על ידי סין. יש חשיבות להבדלים בתהליכי האורבניזציה בין הצפון לדרום, בין העולם המפותח אל מול המתפתח. סוז'ה טוען כי האורבניזציה האזורית מתרחשת בכל מקום, אך באופן שאינו אחיד. העובדה כי יותר אנשים חיים בערים של הדרום המתפתח בהשוואה לערים של הצפון המפותח, וכי חוסר האיזון הזה רק ילך ויגדל בעתיד, אינה מערערת על התהליך הגלובלי.

האורבניזציה מתרחשת בכל מקום אבל יש לה מאפיינים אחרים בדרום ובצפון הגלובלי. ניירובי קניה (צילום: Schreibkraft Wikimedia)

האורבניזציה מתרחשת בכל מקום אבל יש לה מאפיינים אחרים בדרום ובצפון הגלובלי. ניירובי קניה (צילום: Schreibkraft Wikimedia)

  1. ממשל ותכנון אזורי

משבר הממשל שנוצר על ידי התרחבות מגהערי-האזור, והמתחים הכלכליים והפוליטיים ההולכים ומעמיקים מהווים תוצאה של הנטייה כלפי אי שוויון בהכנסות ופילוג חברתי, המובנים, לכאורה, באורבניזציה האזורית. על הרקע הזה הצורך בממשל ותכנון אזורי יעיל מעולם לא היה כה גדול.הדרישה המתעצמת הזו אינה עוסקת ביצירת ממשלות אזוריות רשמיות, של האזוריות הישנה. יש צורך במשילות  גמישה ומסתגלת המתמקדת בסוגיות כגון תחבורה ציבורית, ניהול סביבתי, הון אזורי, דיור וצדק חברתי. דוגמת ה"מטרופוליטיקה" שהציע מיירון אורפילד. מודל של קואליצייה אזורית, המורכבת מרשויות מקומיות של פרברים ומקהילות בעיר הפנימית, המוכנות לאחד את משאבי המסים שלהן על מנת להשקיע בפיתוח אורבני ואזורי, דבר שבוצע בהצלחה במיניסוטה 3.

  1. חיפוש אחר דמוקרטיה אזורית

המאבקים על הזכות לעיר והאזוריות מבוססת-הקהילה, סובבים באופן כזה או אחר סביב קידומה ועידודה של דמוקרטיה השתתפותית יותר, בפרט ביחס לסוגיות של שוויון, אזרחות והיררכיות של עוצמה חברתית. ה"רגיונליזציה" של תנועת הזכות לעיר, המבוססת על רעיון שהוצג לראשונה על ידי הנרי לפברה, תכלול, לכל הפחות, את הזכות לעיר-אזור. אם מכירים בעובדה שהעולם כולו הופך לאורבני במידת מה.

+++

סוג'ה מציע טרמינולוגיה חדשה, סימני שאלה ובעיקר מצביע על כך שאנחנו יודעים מעט מאוד על ההתפתחות של המרחבים האזוריים כיום. אולם, השאלה, לדעתי, האם האזוריות החדשה שסוג'ה נלהב ממנה ומדבקת בראייתה האופטימית אינה חד צדדית? סוג'ה אינו עומד על החסרונות הפוטנציאלים שעלולים להתלוות למהלכי האזוריות החדשה. לדוגמא:

1.האם בתנאים מסוימים האזוריות החדשה לא בעלת פוטנציאל היות ההיפוך של המודל של אבנעזר האורד (Garden Cities of Tommorow) האזור כמרחב של שילוב יתרונות הכפר ויתרונות העיר. האם האזור יכול גם לחזק את  חסרונות הכפר במסגרת הפוסט-פרבר/מגה פרבר לבטל הררכיות וליצור כאוס תפקודי ואפילו לקדם אי שיוויון לדוגמה בהקשר של נגישות לתחבורה ציבורית של קבוצות חלשות או קירבה למוקדי הכח. האם ההכללה כאיזור אינה מטיבה עם השלם אך עלולה לפגוע בחלקיו.

2.האם המודל הכלכלי של האזוריות לא עובד בדומה ומייצר היפוך במודל הגלעין של ג'ון פרידמן

מודל הגלעין מבוסס על  ההנחה  שבכל  מרחב ניתן  לזהות  זוגות  תחומים  עיקריים  שתלויים  זה  בזה  ומגדירים  זה את זה (למשל: עיר-פרבר),  וביחד  הם  מהווים  את  המרחב השלם.  הגלעין  הוא  התחום  השולט, בו מתרכז  הכוח והשליטה  על  המשאבים  ובו  מתקבלות  החלטות  על  הנעשה  במרחב השלם. השוליים  הם  התחום  התלוי  שכל  מה  שנעשה  בהם  מותנה  בהחלטות  שמתקבלות  בגלעין. האם בניתוב לא אחראי אין פוטנציאל שהאזוריות החדשה המשנה את יחסי הכוחות, תחליש את הגלעין ואולי בהמשך תמחוק אותו, האם זו תופעה שכמתכננים נרצה לעודד והאם אנו מבינים את השלכותיה?

ובכלל, שאלות רבות עולות על רקע האזוריות החדשה, ובניהן, האם אנחנו רוצים לקדם/למנוע את התפתחותה? כיצד והאם האזוריות החדשה ניתנת לתכנון, ארגון והסדרה? 

  1. של הכותבים: מייקל סטופר, אלן סקוט, ג'יין ג'ייקובס, אלפרד מרשל, וונאבלס, גארי אורפילד, הנרי לפבר ונוספים.
  2. "spatial turn"- הוא מונח המשמש לתיאור תנועה אינטלקטואלית השמה דגש על מקום ומרחב במדעי החברה ומדעי הרוח.
  3. על הצורך והיתרונות של מעבר לחשיבה אזורית בישראל, ראה רישמה זו על אזור עירון, ורשימה על ראש העין