כאשר דיבורים על איחוד רשויות מרחפים מעל בת ים, רשימה זו בוחנת אילו תפיסות עולות מהתכניות המחוזיות לעומת התכניות שמקדמת העיר בת ים- גישה ריכוזית של אזוריות ישנה או גישה של ריבוי מרכזים?

בחודש פבראור 2018 הגישה עיריית בת ים בקשה להעביר לתחום שיפוטה שטחים השייכים כיום לערים חולון וראשון לציון. 1 זו אינה הפעם הראשונה עיריית בת ים מגישה בקשה לשינוי גבולות. השטחים המדוברים מצויים כמובלעות בבת ים ולמעשה מהווים כניסה לעיר, אך באופן תמוה נכללים בתחומי השיפוט של הרשויות השכנות.  לשטחים אלו פוטנציאל להפוך למרכזי תעסוקה מטרופוליני העשויים לייצר לבת ים את הבסיס הכלכלי היציב הנדרש ובכך לספק לה הזדמנות אמתית להתקיים כעיר עצמאית איתנה.

בקשה זו אינה הפעם הראשונה שסוגיית השטחים עולה בהקשר של עיריית בת ים. וועדות קודמות משנת  2 2005 ו-2009 3 המליצו להעביר שטחים מעיריית חולון לעיר בת ים. וועדת רזין קבעה שיש לדרוש חלוקת הכנסות מארנונה ומהיטלים בין ראשון לציון לבת ים  ובין בת ים לחולון בכל פיתוח תעסוקה בשתי הערים שצוינו. אולם, ההמלצות לא ייושמו. עיריית בת ים עתרה לבג״ץ בדרישה ליישום ההמלצות לחלוקה שוויונית בין ערי גוש דן ותביעה זו הביאה להקמת  וועדה לאיחודה של בת ים לתל אביב. החלטת הועדה, בחודש יוני 2017 קבעה שיש לאחד בין שתי הערים. 4

מה הוכרע פה? במשך השנים התהוו שתי אסכולות מרכזיות במשטרו של המטרופולין. הגישה הראשונה, הריכוזית (consolidation), המכונה גם אזוריות ישנה, דוגלת ביצירת רשות אחת מאוחדת, שמטרתה יעילות מנהלתית וקידום סוגיות  לרווחת כלל תושבי המטרופולין.  הגישה הנוספת, היא הגישה של ריבוי מרכזים (New Regionalism), אשר דוגלת בשמירת מספר רב של רשויות ועיריות מוניציפליות ורואה בו  כחיוני להצלחת המטרופולין. את המתח בין שתי גישות אלו ניתן להבין דרך המקרה של העיר בת ים.

איחוד בת ים תל אביב: גישת הריכוזיות מול גישת ריבוי הריכוזים

המחסור של העיר בת ים בשטחי תעסוקה שהפכו למקור הוויכוח בינה לבין ערים אחרות, הוא  מקור לחולשתה הכלכלית. בבת ים היחס בין שטחי (לפי חיוב ארנונה) מגורים לבין אלה שלא למגורים הוא מהנמוכים ביותר ועומד על 18% בלבד לעומת 61% בחולון, 76% בראשל״צ ו- 100% תל אביב. יחס זה יוצר גרעון של 70-100 מיליון ש״ח בשנה וליוממות גבוהה של 78% מהתושבים. בהעדר מרכזי קניות, זולג כוח הקנייה אל מרכזי מסחר בערים אחרות. בת ים מבינה שכדי להגדיל את ההיצע לתעסוקה, יש לפתח איזורי תעסוקה על נתיבי איילון כהמשכיות לאזורי התעסוקה של שאר המטרופולין.

המצדדים באיחוד רשויות מדגישים את ההיבט הכלכלי, בעוד המתנגדים רואים באיחוד אקט קיצוני, אשר יגדיר מחדש מנגנונים ארגוניים, מערכות פוליטיות ובמקרה של תל אביב ובת ים הוא עלול לבטל לא רק את הגבולות הפיזיים והפיתוח האורבני, אלא לשנות את התרבות והזהות המקומית.

יצירת גוף מוניציפאלי שיאחד את בת ים עם תל אביב יפו עשוי להוות יריית פתיחה לאיחוד שאר ערי מחוז  תל אביב תחת חסות העיר תל אביב יפו. יצירת מוקד עוצמתי שכזה צריך להישקל גם בפרמטרים אחרים הבוחנים את המשמעות הפוליטית של יצירת גוף פוליטי כזה? מהן ההשלכות של מהלך כזה על היכולת העתידית של השלטון המרכזי להניע פיתוח של מרחבים פריפריאליים מרוחקים מתל אביב רבתי? מה יהיו ההשלכות החברתיות של איחוד זה על  תושבי תל אביב ותושבי הפריפרייה?

שאלה מרכזית נוספת היא איך בת ים נתפסת מפרפסקטיבה מחוזית לעומת איך רואה העיר את עצמה? האם הועדה המחוזית והעיר רואות עין בעין ומקדמות חשיבה מטרופולינית או עצמאית, גישה  ריכוזית או ריבוי מרכזים?

איזה חזון מקדמות התכניות המחזויות ואיזה חזון תכנוני מקדמת העיר? (צילום: google street view)

איזה חזון מקדמות התכניות המחזויות ואיזה חזון תכנוני מקדמת העיר? (צילום: google street view)

בת ים בראייה מחוזיות
מדיניות המחוז באה לידי ביטוי בשני מסמכים עיקריים. 1. מסמך עקרונות למדיניות פיתוח מטרופולין תל אביב (1998) היא תוכנית ללא מעמד סטטוטורי והיא נועדה להוות מצע משותף לכל הגורמים הפועלים במרחב. התוכנית רואה את העיר בת ים כשטח עירוני לפיתוח, חזית חוף המתאפיינת בטיילת חוף רציפה, עורף חוף לפיתוח נופש  וצירים ירוקים המקשרים לים. פיתוח אזור הטיילת של העיר כאזור מגורים ותיירות על מנת לשפר את תדמית העיר. 2. תכנית המתאר למחוז תל אביב .-תמ״מ 5  אושרה בשנת 2010.  נסמכת על תוכנית מסמך העקרונות ומטרתה ״ להבטיח את המשך תפקודו היעיל של המטרופולין תל אביב ומחוז תל אביב בכללו- כמוליך הכלכלה הלאומית וכמרכז תרבות, תוך פיתוח וטיפוח איכות חיים עירונית גבוהה לכל תושביו ושימת דגש מיוחדת לפיתוח וטיפוח דרום המחוז״.

 התכניות מציגות תשתית לחשיבה אזורית,  הבנה של יחידה אזורית המהווה כוח כלכלי ברמה הלאומית. יש בכך הכרה בכוח היצרני של ארגון המרחב האורבני.5 מדיניות המחוז היא עם הפנים לדרום. ישנה חשיבה על הרחבה וחיזוק החלק הדרומי של האזור המטרופוליני וחיבורו למרכז. יציאה מהקווים הכחולים וראיה של אזור רציף בין המרכז והדרום. יש בכך ביקורת על כך  שעד עתה הדרום של המטרופולין לא היה שותף ונעדר מהתכנון  והשיח.  התוכנית מתייחסת לבת ים כחלק רציף מהמרחב האורבני ומבקשת לצופף אותו. תכנית זו גם תורמת לטשטוש בין הגרעין לבין הערים הוותיקות בטבעת הפנימית. צמיחת הערים החיצוניות נתפסות כחלק אינטגרלי מתהליך הארגון של המרחב האורבני במסגרתו בת ים מוגדרת כיעד לציפוף ולהתחדשות.

תוכנית המתאר מכירה בחשיבותו של אזור תעסוקה מניב לעירייה, אזור תעסוקה 6 (בהיקף של 200-1000 דונם) הנשען על תחבורה ציבורית ותוואי הרכבת הקלה. הממשק עם הרכבת והרכבת הקלה יעניקו לאזור התעסוקה הדרומי ולאזור הספורט הסמוך נגישות גבוהה. תמ״מ 5 קבעה מוקדים חדשים של פיתוח מגורים, שימושים מעורבים באזורי תעסוקה, אזור תעסוקה משני ברובע העסקים, פארק בדרום העיר ופיתוח טיילת החוף.  התכנית מגדירה מדיניות חברתית שעיקרה משיכת אוכלוסייה חזקה ומניעת הגירה שלילית. מדיניות המחוז יוצרת לבת ים הזדמנויות במרחב המטרופוליני ורואה בה חלק מגרעין המטרופולין. המטרופולין  מוגדר כרשת שבה פרוזדורים של ייצור, צריכה ותחבורה שקשורים ביניהם וגם כאזור כלכלי פונקציונלי. 7

בת ים בראיה מקומית

כיצד חזון תכנוני זה בא לידי ביטוי בתוכניות המקומיות?  כיצד בת ים מתכננת את עתידה במטרופולין ובאזור? חזונה של העיר עולה משני מסמכים: תוכנית אסטרטגית (2009) 8 ותוכנית המתאר שטרם אושרה. חזון התוכנית האסטרטגית הוא ״התחדשות וצמיחה מתמשכת של עירוניות אינטנסיבית ים תיכונית במיטבה״, ו״פיתוחה של בת ים כאלטרנטיבה אורבנית להיצע מטרופולין תל אביב״.

מימוש שתי המטרות מחייב אסטרטגיה של התחדשות, כבסיס לצמיחתה של העיר וכן פיתוח של חוף הים כאלטרנטיבה תיירותית בתוך המטרופולין. התכנית מציעה התחדשות באזורים שונים של העיר כאלטרנטיבת מגורים אטרקטיבית בתוך המטרופולין. הגדלת שטח אפקטיבי במוקדי החוף והוספת מוקדי פיתוח במיקומים אסטרטגיים. ישנה ראיה אזורית והבנה שחוף הים, מהווה מוקד מטרופוליני ומקור הכנסה מניב.

גם תוכנית המתאר לעיר שהחלה להתגבש בשנת 2012  אך טרם אושרה, ממשיכה קו חשיבה דומה ומחזקת את ההיבט המטרופולוני: ״קידומה של בת ים כעיר מתפתחת, עצמאית ואטרקטיבית המהווה מוקד משיכה לתושביה ולבאי המטרופולין.״  ״יצירת ריוויירה וחוף ים איכותיים המהווים מוקד משיכה לאומי ומתפקדים כנכס ציבורי וכמוקד פעילות מסחר, תיירות ופנאי לתושבי העיר, למבקרים ותיירים״ (מתוך תכנית המתאר). 9

מתכניות אלה עולה כי המטרה של העיר: להיות עיר מרכזית ומובילה בתוך האזור המטרופולוני עבור תושבי בת ים וערים אחרות. עם זאת תוכנית המתאר לא מתכנסת פנימה, ולא מתוכננת כאי בודד, אלא מנסה למנף את היתרונות שיש לה באזור, על מנת לצמוח ולאפשר לתושביה איכות חיים גבוהה יותר. בת ים שואפת להיות עיר עצמאית ולא עיר מאוחדת או מסופחת לשכנותיה. אך המבט של בת ים אל האזור, מכיר בתפיסה הצנטרלית בה במסגרתה תל אביב היא המרכז.

בת ים שואפת להיות עיר עצמאית ולא עיר מאוחדת או מסופחת לשכנותיה. (צילום: יהודית גרעין קול, אתר פיקוויקי)

בת ים שואפת להיות עיר עצמאית ולא עיר מאוחדת או מסופחת לשכנותיה. (צילום: יהודית גרעין קול, אתר פיקוויקי)

++

דרישתה של העיר בת ים לחלוקה מחודשת של ההכנסות בינה לבין שכנותיה, ובעיקר תל אביב, הביאו להקמה של ״ועדה לבחינת האפשרות לאחד בין בת ים לתל אביב״, אשר בסופה הוחלט על איחודה של בת ים לתל אביב. הכוונה היא סיפוח של רשות אחת קטנה ומוחלשת לתחומי שכנתה הגדולה וחזקה כלכלית. איחוד לא רק משנה גבולות, הוא גם משפיע על הפיתוח האורבני, חיי התושבים ותרבות המקום.

ממסמכי תוכנית המתאר המתגבשת של בת ים, עולה כי העיר מבינה את מיקומה האסטרטגי במטרופולין. התוכנית פועלת בין היתר לפיתוח מוקדי מגורים חדשים, אזור תעסוקה מישני, פארק בדרום ופיתוח טיילת. התוכנית מפנימה את המסר העולה מתוכנית המתאר המחוזית אשר רואה את ״הפיתוח המטרופוליני עם הפנים לדרום״. תוכנית המתאר המוצעת, מבצעת את הנחיות תוכנית המתאר המחוזית בצורה מדויקת  ואף מוסיפה עליה. בת ים לא מתוכננת כאי בודד אלא מנסה למנף את חוף הים, תשתיות התחבורה ומיקומה המרכזי במטרופולין.

תל אביב בחזונה המעודכן, שואפת להיות עיר עולם, ולשם כך, היא מפתחת את העיר וקוראת לשיתוף פעולה עם ערים אחרות באזור המטרופוליני לשם חיזוק מעמדה  כעיר עולם.  תל אביב, רואה את עצמה כקטר המוביל את קרונות האזור ותפיסתה את האזור הוא תחרותי וצנטרליסטי. צמיחתם של הערים החיצוניות מסביב לתל אביב, מטשטשות את הדיכוטומיה בין פרבר ועיר וגם המשמעות של ״מרכז המטרופולין״ משתנה. הדיון האקדמאי על חשיבותו ועוצמתו של העיר- אזור, או אורבניזציה איזורית, 10 יכול להוביל לחשיבה חדשה על ניהול מטרופולין תל אביב: תכנון משותף ותיאום בין חלקי המטרופולין תוך שמירה  על זהותה החברתית, התרבותית והריבונית של כל עיר שתתרום מיתרונותיה ותהנה מחלוקה תקציבית צודקת.

 

  1. חלקה המערבי של תכנית ח/500 קריית מיכה אשר הינו מובלעת בבת ים השייכת כיום לעיריית חולון, וכן הקצה הצפוני של תכנית רצ/168/22 (מתחם אלקטרה) אזור התעשייה הצמוד לבית העלמין , השייך כיום לעיריית ראשון  (מתוך אתר עיריית בת ים).
  2. ועדת הגבולות בראשות פרופ׳ אריה בן שחר
  3. ועדת רזין
  4. לקריאה בנושא: מה כל כך מפחיד באיחוד רשויות? חן רוזנק, אורבנולוגיה, 16.7.2014
  5.  Soja, E.J. (2015) Accentuate the regional. International Journal of Urban and Regional Research 39.2, 372–81
  6. ( תכנית ב/י/600)
  7. Parker, S. and Harloe, M. (2015) What a place for the region? Reflections on the Regional Question and the. International Journal of Urban and Regional Research 39, 361-71
  8. תוכנית אסטרטגית להתחדשות ופיתוח בת ים.( טיוטה)ד״ר רונית דוידוביץ-מרטון, אבינועם תומר, רועי חידו. בשיתוף היחידה לתכנון אסטרטגי עיריית בת ים 2009.
  9. מתוך תוכנית מתאר מקומית כוללנית  בת ים. תוכנית מס׳ 502-0439414. דברי הסבר לתוכנית , סעיף א.1. (עמ״3).
  10. Soja, E.J. (2015) Accentuate the regional. International Journal of Urban and Regional Research 39.2, 372–81.