מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?

במסגרת מחקר בין-תחומי בנושא ערים חכמות ואבטחת סייבר (Smart Cities Cyber Security) הנערך על ידי ד"ר טלי חתוקה, מהחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, פרופ' מיכאל בירנהק ופרופ' איסי רוזן-צבי מהפקולטה למשפטים, וד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה, הנעשה במימון מרכז בלווטניק לחקר הסייבר באוניברסיטת תל-אביב, התפרסם ה המאמר: "The Political Premises of Contemporary Urban Concepts: The Global City, the SustainableCity, the Resilient City, the Creative City, and the Smart City". (להורדת המאמר המלא) 1 המאמר בוחן את ההנחות הפוליטיות של חמישה קונספטים עירוניים שזוכים לתשומת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. מחקרים רבים בוחנים את ההיגיון הפוליטי, האידאולוגי והחברתי של כל אחד מן המודלים הללו בנפרד ומציעים דרכים ליישומם. אך הספרות נעדרת מחקרים משווים שיחברו ויבחנו את הקונספטים הללו אחד ביחס לשני ויגלו את הדמיון והשוני ביניהם. מאמר זה מציע ניתוח משווה בין הקונספטים השונים. בניגוד לתיאוריה שבה לרוב הם נבחנים ונדונים בנפרד, בפרקטיקה ערים רבות מציגות תכניות אסטרטגיות של כמה מהם ואף של כולם ביחד. האם הקונספטים העירוניים הללו מציעים סדר יום מתחרה או משלים?  מהן הנחות המוצא של כל מודל ומהם יחסי הכוחות שהם מעצבים בין השלטון המרכזי, השלטון המקומי והאזרחים?

התחרות בין ערים על הון ומשאבים במסגרת הלאומית והגלובלית, מובילה ערים רבות  לאמץ קונספטים עירוניים עכשוויים כדרך למתג עצמן ולשפר את מעמדן הכלכלי. המסגרות הרעיונות של העיר הגלובלית, העיר המקיימת, העיר היצירתית, חוסן עירוני וערים חכמות, נתפסות כמקור לחדשנות, הצלחה ושגשוג בדמיון הציבורי. עם זאת, הרעיונות מקדמים ערכים ואידאולוגיות שונות: העיר הגלובלית שצמחה תחילה ככלי אקדמי אנליטי, הפכה ברבות הזמן למודל להפיכת העיר למוקד כלכלי גלובלי הפורץ את גבולות הלאום; העיר המקיימת מתמקדת בניסיון להגיע לאיזון וקיום אחראי אקולוגית בין הפעילות האנושית והסביבה; חוסן עירוני מתייחס ליכולת של העיר להגיב ולעמוד בפני איומים טבעיים ואנושיים, מצבי חירום וסיכון; העיר היצירתית מבוססת על משיכת הון יצירתי כמקור לצמיחה כלכלית בעידן הפוסט תעשייתי; והעיר החכמה מציבה את הטכנולוגיה כמרכיב מרכזי לחדשנות, יעילות ושיפור המערכות העירוניות. המאמר מציג סקירת ספרות וניתוח של הבסיס הנורמטיבי-אידאולוגי, הערכים הפוליטיים, הכוחות שמקדמים כל מודל (הקהילה המקצועית, ראשי ערים, חברות פרטיות, ארגונים על-לאומיים, תושבים), המאפיינים המרחביים וההשלכות החברתיות של כל אחד מן הקונספטים העירוניים. כך מתאפשר מבט משווה ומעמיק יותר בנוגע לדמיון והשוני ביניהם.

טענת המאמר היא כי על אף ההבדלים הפוליטיים והערכיים והנטייה בספרות לדון בהם בנפרד, בפרקטיקה הם נתפסים כמסגרות פעולה וערים רבות ברחבי העולם, כפי שמוצג במאמר, מאמצות ומפתחות אסטרטגיות של  מספר קונספטים באופן סימולטני. השימוש השוטף במסגרות הרעיוניות הללו בידי פוליטיקאים, קובעי מדיניות ואנשי עסקים נוטה לאידאליזציה ומשמש בעיקר ככלי מיתוגי עבור הערים לצבירת כוח סימבולי בתחרות על משיכת הון. המאמר מציע כי בניגוד לתיאוריה והמחקר שמתייחס באופן טהור לכל מסגרת רעיונית, בפרקטיקה הם עוברים אדפטציה שמתאימה אותם לכלכלה העירונית הניאו-ליברלית ולכן אינם תמיד נושאים את הכוונות האמתיות והרעיונות הנורמטיביים שהם נושאים, אלא מוכלים לתוך האקלים הפוליטי והכלכלי של העיר.

למאמר שלושה חלקים, החלק הראשון מציג את רעיונות המפתח של חמשת הקונספטים, כל תיאור נפתח בציטוטים מתכנית אסטרטגיות בערים שונות בעולם. 2 החלק השני בוחן את הדינמיקה בין הממשל לתושבים בכל אחד מהקונספטים, חלק זה מראה: 1. ההבדל בין הקונספטים השונים הם לא מינוריים או טכניים, אלא מבוססים על הנחות, ערכים וחזון שונה. לכן יש להבין אותם כנורמטיביים ופוליטיים ובעלי השפעה על יחסי הכוח בתוך העיר. 2. הקונספטים שהערים מאמצות משפיעים על הדינמיקה המורכבת שבין הממשל המרכזי, השלטון העירוני והתושבים. החלק השלישי והמסכם דן בחשיבות של הבנת ההבדלים בין הקונספטים כרעיונות כלכליים ופוליטיים שמעצבים את הסביבה העירונית וחיי התושבים ברחבי העולם.

הצעת המאמר היא לבחון את כל הקונספטים הללו כמודל אחד שמספק ארגז כלים אקלקטי בפיתוח העיר הניאו-ליברלית.

 

  1. Tali Hatuka, Issachar Rosen-Zvi, Michael Birnhack, Eran Toch & Hadas Zur(2018): The Political Premises of Contemporary Urban Concepts: The Global City, the Sustainable City, the Resilient City, the Creative City, and the Smart City , Planning Theory & Practice, DOI:10.1080/14649357.2018.1455216. לינק להורדת המאמר המלא
  2. בחנו שתים עשרה ערים ברחבי העולם: ניו יורק, סן פרנסיסקו, סיאטל, שיקגו, ריו דה ז'נרו, לונדון, ברצלונה, מלבורן, ונקובר, תל אביב, דוללורה ודובאי. כל הערים הללו מתפקדות כמרכזים פיננסיים ותיירותיים במדינות הלאום שלהם, חלקן מהוות שחקני מפתח בכלכלה הגלובלית, וכולן פיתחו תכנית אסטרטגיות ומדיניות שנועדה לטפל/לקדם לפחות ארבע מן המסגרות התיאוריות הנידונות במאמר.