יוליה פורשיקהאם אשדוד בדרך להפוך לעיר תעשייתית בעלת חשיבות אזורית ואסטרטגית? לפי יוזמה שמקדמת עיריית אשדוד בימים אלו ייתכן שאנחנו ניצבים בפני מודל חדש לעיר תעשייתית בנוף הישראלי.
היחס בין שטח המגורים ושטח התעשייה (מימין) משאבי נוף וטבע סביב העיר (משמאל).
התכנון הפיזי של אזורי המגורים של העיר נעשה בקפידה והוא בא לידי ביטוי ברובעי העיר השונים, בעוד שצמיחתם של אזורי התעשייה לא נעשה באופן מכוון, והדבר ניכר בתפקודם וביכולתם להתחרות עם ערים נוספות באזור על מענקים, משקיעים וחברות חדשות. כמו כן תהליכי ההתחדשות העירונית שניתן לזהות בנוף העירוני כיום, מוכוונים לאזורי המגורים בלבד ( תמ”א 38, בינוי בינוי) על אף שלדברי היועץ הכלכלי של העירייה, אהוד פסטרנק, מנוע הצמיחה העיקרי של העיר טמון ביכולתה לעצב מחדש את אזורי התעשייה הנמצאים ברשותה ולפעול להתחדשותם.
חשוב לציין כי שמענו רבות על כך שהרובעים בעיר הם חלק מן הזהות של תושביה. כשתשאל תושב העיר היכן אתה גר? הוא לרוב ייתן את שם הרובע, א’ ב’ ג’ וכן הלאה. תושבי העיר באופן כללי חושבים שהחלוקה הרובעית נוחה, מתאימה לאורחות חייהם ואינם מבקשים להידמות לתל אביב. כך שאם תל אביבי מצוי יגיע לעיר ויטען שאשדוד אינה “עיר” לא בטוח שתושבי העיר יסכימו עימו.
פרנסי העיר אשדוד, מודעים לחוזקותיה של העיר וההזדמנויות הרבות עם הקמתו של נמל ובית חולים חדש, ולכן יזמו תהליך ייחודי המבקש לראשונה לשים זרקור על תכנון אזורי התעשייה החולשים על כמחצית משטחה של העיר ומהווים מקור הכנסה מרכזי.
נמל אשדוד: מבט מפארק נחל לכיש ומהרציפים. צילום : יוליה פורשיק
את קריאת הכיוון החדשה של העיר והתעשייה עשתה קבוצה של תלמידי מחקר לתואר שני מאוניברסיטת תל אביב והמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) בהובלת ד”ר טלי חתוקה ופרופסור ערן בן יוסף. תחילת התהליך (שיימשך מספר חודשים עם הגשת המסקנות הסופיות לעירייה) בסדנה אינטנסיבית שנמשכה עשרה ימים, בסופה הוצגו קריאות של המרחב העירוני בכללו, עם הצעות ראשוניות לפיתוח אזורי התעשייה והעיר. את כיווני החשיבה פיתחו המשתתפים לאחר סדרה של מפגשים עם קובעי המדיניות מאגפי העירייה השונים, ניתוח פיזי של אזורי המגורים והתעשייה, סיור והכרת אזור הנמל וכמובן שיחות שערכו עם תושבי העיר. כל אחד מארבעת הכיוונים הראשוניים לקריאת העיר מתייחסים להיבטים שונים: הצירים המרכזיים של העיר בכיוון צפון- דרום, ארגון רובעי המגורים, התמהיל החברתי העירוני ומשאבי הטבע. קריאות שונות אלו מציגות כיווני חשיבה אפשריים המדגישים ונשענים על חוזקותיה של העיר ולוקחים בחשבון את הקיים.
ברור וכפי שנכתב בעבר באורבנולוגיה האתגר עמו מתמודדת אשדוד אינו אתגר ייחודי לערים בתחילת המאה ה-21. שינויים גאו פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים מאלצים לחפש חלופות חדשות להבנת הקשר בין חלקיה השונים של העיר, התעשייה, אזורי המגורים, תשתיות חברתיות ואתגרים סביבתיים, בחיפוש אחר חוסן עירוני בתקופה של חוסר יציבות תעסוקתית. אך עם זאת לאשדוד יש מספר מאפיינים ייחודיים ההופכים אותה למועמדת אידאלית בגיבוש מדיניות מתקדמת לאזורי התעשייה. כיום ממוקמים אלו לצד אלו מגוון סוגי תעשייה, החל מתעשייה מסורתית ובתי מלאכה בקנה מידה מקומי וכלה במרכזי מחקר ופיתוח הנשענים על טכנולוגיות ייצור מתקדמות. נמל אשדוד משמש כשער מעבר חיוני של סחורות מגוונות, וקריית בית החולים שצפויה להיפתח במהלך חודש מאי השנה יוצרת הזדמנות לפיתוח אזור תעשייה, לימוד ומחקר בחלקה הדרומי של העיר.
משתתפי הסדנה במרכז היזמות של חברת Alpha Strauss שפועל באשדוד מזה כשנתיים. צילום : שלומית שוחט
כאמור, תושבי העיר מעידים על שביעות רצון מהמגורים באזור ומציינים את המחירים הגבוהים יחסית וחוסר אפשרויות תעסוקה מספקות, דבר הניכר גם בדברי ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי, המעלה דינמיקה מעניינת בין העיר ותושביה: העיר אמנם נתפסת כעיר עשירה במשאבים אך עם זאת אחוז האבטלה גבוה מעט מהממוצע הארצי ואשדוד ממוקמת כיום באשכול 5/10 לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האם חשיבה מחדש על אזורי התעשייה מחדש תאפשר לעיר לעשות קפיצה בתנאי החינוך, התעסוקה והשירותים החברתיים? האם אשדוד תשכיל להתאים את אופי התעשייה לאוכלוסייתה המגוונת ובכך להפוך למרכז מטרופוליני אזורי ועצמאי?
איחוד העיר עם התעשייה הן השלב הראשון בקריאה המחודשת, תהליך הדורש שינוי תודעתי עמוק והתגברות על לא מעט מכשולים ביורוקרטיים, סביבתיים, וחברתיים. לאחר שנים בהן המדיניות דגלה בהרחקה והשכחה של התעשייה מחיי היום יום אנו עדים לתהליך אמיץ של ניכוס מחודש של מה שכבר ישנו והשבתו לחיק העיר ותושביה כמעלה ולא מטרד.