חייבים לאתחל את פרויקט שיקום שכונות

מה יקרה אם נשלב בין תכניות “פינוי-בינוי” ותמ”א 38 בשכונות הכלולות בפרויקט השיקום? על ההכרח בהתחדשות עירונית בשכונות הפרויקט והצורך להציב מחדש את נושא שיקום השכונות בצורתו החדשנית על סדר היום. רשימת המשך.

כבר למעלה מעשור נטען כי פרויקט שיקום השכונות מיצה את עצמו במערכת הנוכחית של קבלת החלטות וקביעת מדיניות. מיצוי זה מתבטא בהיבטים שונים, בהם קיבעון תפיסתי ומחשבתי מתמשך מצד אחד, והיעדר פריצת דרך להפעלה שונה של פרויקט השיקום ברמה הארצית, מאידך; ירידה מתמשכת ועקבית בהיקפי התקציבים המוזרמים על ידי משרדי הממשלה לפרויקט השיקום;¹ והעובדה כי מצבן הפיסי והחברתי של מרבית השכונות והיישובים הכלולים בפרויקט לא השתנה לאורך השנים, זאת, למרות ההשקעות הרבות בתחומי המעורבות השונים.²

ממשלת ישראל, בהתייחס לפרויקט שיקום השכונות, לא הביאה לשינוי בסדר היום הלאומי ובסדר העדיפויות החברתי-כלכלי מאז שנת 1977, עת הוכרז על התכנית הלאומית לשיקום השכונות. תכנית פרויקט שיקום השכונות, או תכנית אלטרנטיבית לה, אינה מופיעה באף מצע מפלגתי אחד מזה עשרות שנים. יתרה מכך, בהחלטת ממשלה מ-2007 נקבע, כי יש לצמצם את מספר השכונות הכלולות בפרויקט, מאחר ולא ניתן לשקמן נוכח המשאבים המעטים העומדים לרשותו.³ לצורך כך נקבעו שתי קטגוריות: האחת, שכונות בריכוז מאמץ והשנייה, שכונות בהשהיה.⁴ בקטגוריה הראשונה כלולות 43 שכונות שהיו אמורות ליהנות מתקציבים מוגדלים הן בתחום החברתי והן בתחום הפיזי. בקטגוריה השנייה כלולות 60 שכונות ומבחינתן, הופסקו התקציבים בתחום הפיזי ונותרו רק תקציבי משרדי הממשלה החברתיים⁵ במציאות, השכונות שבריכוז מאמץ לא זכו לתוספת תקציבית, וברובן חל קיצוץ משמעותי.

בנוסף לכל זאת, התכנית להתחדשות עירונית של משרד הבינוי והשיכון –”פינוי-בינוי”– לא הכלילה בין האתרים שהומלצו ויצאו לתכנון את השכונות הכלולות בפרויקט השיקום. לעומת זאת, נכללו בה אתרים אותם ניתן לכנות “בוגרי פרויקט השיקום”, כלומר, שכונות שיצאו מסגרת הפרויקט בשנות ה-90 (עד שנת 2001 סיים פרויקט השיקום את פעילותו ב-54 שכונות ויישובים. אין זאת אומרת כי השכונות הללו הגיעו לנקודת ההמראה שלהן. הוצאתן נבעה משיקולים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים כאחד). נשאלת השאלה: מדוע יש להמתין כעשרים שנים בממוצע ולכלול שכונות שיצאו מהפרויקט בתכנית פינוי-בינוי ומדוע אין מכילים את התכנית כבר כעת על השכונות הנכללות פרויקט השיקום?

ממשלת ישראל, בהתייחס לפרויקט שיקום השכונות, לא הביאה לשינוי בסדר היום הלאומי ובסדר העדיפויות החברתי-כלכלי מאז שנת 1977. שיכון ברמלה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

ישנם יתרונות רבים בהפעלת תכנית התחדשות עירונית המשלבת בין תכניות “פינוי-בינוי” ותמ”א 38 בשכונות הכלולות בפרויקט השיקום. הספרות המקצועית העולמית הדנה בתכניות של התחדשות עירונית ושיקום אזורי מצוקה במדינות המערב, מציגה מגוון רחב ביותר של תכניות המשתנות מדי כמה שנים על מנת להתאימן למציאות החיים.⁶ השילוב שבין תכניות “פינוי-בינוי” ותמ”א 38 דווקא בשכונות הפרויקט טומנת בחובה יתרונות בתחום הפיזי, התכנוני, החברתי, הכלכלי והקהילתי.

בתחום הפיזי תביא שילובן של שתי התכניות להחייאה של ענף הבנייה בישראל; לכינון מלאי דיור באיכות ובסטנדרטים גבוהים; בנייה בטכנולוגיות איכותיות שיאריכו את עמידות הבניינים; שימוש באלמנטים של בנייה ירוקה.

בתחום התכנוני תהווה תכנית זו תמריץ לרשויות המקומיות לשנות את תדמית השכונות בעיר; לתכנן תכנון אורבני רציונלי העולה בקנה אחד עם תכניות מתאר ארציות ומקומיות; ליצור מרקם עירוני מאוזן המקשר בין סביבה-שירותים-קהילה-תושבים-החייאה עירונית; המתחמים בשכונות הנמצאים בציפוף נמוך יאפשרו ניצול היתרון של שטחי קרקע פנויים לבנייה בשכונות ללא צורך בפינוי הדיירים עד להשלמת הבינוי.

בתחום החברתי תוגבר תחושת השייכות למקום; תיווצרנה שכונות הטרוגניות; תיכנסנה אוכלוסיות חזקות; תיבנה מנהיגות מקומית מובילה; יורחבו השירותים המקומיים ותעלה איכותן ומגוונן.

בתחום הכלכלי תביא הבניה בשכונות להורדת מחירי הדירות; קיים פוטנציאל בקרב תושבי השכונות שניתן להכשירו לעבודה במגוון תחומי הבנייה ובשירותים נלווים; שכונות הכלולות בפרויקט השיקום פטורות מהיטלי השבחה; קיימים הסדרים בין משרד הבינוי והשיכון והרשויות המקומיות הכלולות בפרויקט השיקום להפחתה משמעותית של היטלי אגרות בנייה, מים וביוב בתחום הבנייה; ערך הנכסים יעלה; ההון החברתי והאנושי ברמת המשפחה יגדל.

בתחום הקהילתי לשכונות השיקום קיים פוטנציאל אדיר הנובע מכך שהן נהנות ממגוון רחב של מוסדות ציבור מתחומי החינוך, הקהילה, הספורט והפנאי; בחלקם קיימת תשתית של שירותים חברתיים ברמה עירונית.

בתחום התכנוני תהווה תכנית זו תמריץ לרשויות המקומיות לשנות את תדמית השכונות בעיר. אור יהודה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

מהם המרכיבים שיש לכלול בפרויקט המשולב בשכונות השיקום?

תכניות “פינוי-בינוי” משולבת בתכנית תמ”א 38 בשכונות הנכללות בפרויקט השיקום חייבות לכלול בין שיקוליהן היבטים שונים הנוגעים לרמה הלאומית, המקומית, התכנונית, החברתית והכלכלית. משקל ניכר ניתן למעורבות המדינה בתכנית, בהשוואה, למשל, למדינות אחרות בעולם המערבי בהן למגזר העסקי וליוזמה הפרטית תפקיד מוביל בתכניות מסוג זה.

במישור הלאומי: מדינת ישראל חייבת להכריז על תכנית זאת כפרויקט לאומי לטווח הארוך במקומו של פרויקט שיקום השכונות; ההכרזה תהא תקפה לתקופה של 15-20 שנים; התכנית צריכה להיות מלווה במעורבות משמעותית של משאבי המדינה; בהסרת מכשולים ביורוקרטים הנוגעים, בעיקר, למיסוי קרקעות, למעורבות של מינהל מקרקעי ישראל ולקידום תכנון ברמות התכנון השונות.

ברמה התכנונית: מומלץ לתעל את אירוע “בינוי –פינוי” לתכנון מחדש של השכונה/ישוב; להגמיש תהליכי תכנון בין רשויות מקומיות, מנהל מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ומחוזיות; להכריז על התכנון החדש בשכונות השיקום כמרחב תכנון מיוחד ולא מרחב תכנון של אזורי יוקרה; שיתוף והשתתפות של תושבי השכונה לאורך כל תהליך התכנון וקבלת החלטות.

במישור הכלכלי: יש לאגם משאבים בין שלושה מגזרים- ציבורי, פרטי ועסקי; להוזיל עלויות בנייה תוך שימוש בשיטות בנייה וטכנולוגיות מתקדמות; ליצור מקורות תעסוקה לתושבי השכונות בתחום הבנייה; להעסיק חברות בנייה בעלות יכולות מוכחות בהיקפים גדולים.

בתחום החברתי: להימנע מהעתקה של האוכלוסייה המקורית אל מחוץ לגבולות השכונה; שיתוף הציבור ובעלי העניין בשכונה בתהליכי התכנון, המידע, שלבי הבנייה; לגוון מלאי הדיור בהתאם להתפלגות האוכלוסייה.

במישור הכלכלי, יש לאגם משאבים בין שלושה מגזרים- ציבורי, פרטי ועסקי. שיכון בלוד (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

במסגרת שמירת עקרונות של שוויוניות, יושרה והוגנות אני מוסיף מספר “לאווים” שאין לכלול אותם בתכנית זאת, ביניהם:

(1) הימנעות מבנייה גבוהה שמעל ל-10 קומות;

(2) הרס והעתקה של רשתות חברתיות;

(3) הענקת אחוזי בנייה גבוהים מעל ליחס של 1:3.5;

(4) רווח קבלני מוגזם;

בנוסף, ישנן מספר פעולות שיסייעו לקידומה של התכנית, בהן פרסום הודעה רשמית-ממלכתית על סיום פרויקט השיקום במתכונתו הישנה והכרזה על תכנית חדשה, מפורטת ומובנת לראשי הערים והמועצות המקומיות הכלולות בפרויקט השיקום; קיום ימי עיון אינטנסיביים עבור מנהלי הפרויקטים לשיקום שכונות כדי ללמדם על התכנית החדשה והשלכותיה, התקנות החדשות, תכניות הסיוע השונות ועוד; הכנת רשימת מתכננים לתכנון החדש; יצירת מאגר יזמים לתכנית תמ”א 38; הטלת חלק מהמשימות החדשות על מחלקות התכנון והחטיבות הטכניות של מחוזות המשרד; הקמת צוותים מקצועיים בכל יישוב או במקבצי יישובים שיכללו: מתכנן פיזי, מתכנן חברתי, כלכלן, מנהל פרויקט, נציג רשות מקומית (מהנדס או אדריכל עיר), נציג מחלקת בינוי ערים/התחדשות עירונית/דיור ונכסים ואחרים לפי הצורך; שיתוף האקדמיה בתהליך ובתכנון; העלאת השתתפות משרד הבינוי והשיכון בסיוע לדיירים המבצעים תמ”א 38; עריכת תכנון כוללני בכל השכונות הכלולות בפרויקט השיקום לפני הפעלת תמ”א 38; מיפוי שטחים פנויים בשכונות לצורך “פינוי-בינוי”;

הכרח לבצע שינויים חוקיים או “חוקי שעה” לקיצור תהליכים ביורוקרטיים הנוגעים לתכנון ואישורים; העברת סמכויות לוועדות התכנון המקומיות; ושיתוף הציבור בתהליכי התכנון.

אחרי הכל, פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט לאומי חברתי שנחיצותו וחשיבותו אינם מוטלים בספק. מה שמוטל בספק הוא הכלים באמצעותם ביקשו ליישמו ולהגשים את מטרותיו. לכן, עתיד שכונות המצוקה בישראל תלוי בקבלת החלטה אמיצה של ממשלת ישראל להציב מחדש את נושא שיקום השכונות באופן חדשני על סדר היום ובעדיפות עליונה מבחינת איגום משאבים והון אנושי הנחוצים לביצועה.