ג’נטריפיקציה ירוקה

לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג’נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?

עם המהפכה התעשייתית במאה ה-18, והצמיחה הדמוגרפית, עלו הצפיפות וזיהום האוויר בערים ברחבי העולם. לפי התחזיות שיעור האוכלוסייה בערים צפוי לגדול מ-50% בשנת 2010 ל 70% בשנת 2050, דבר שיוביל לצפיפות יתר של האזורים העירוניים ולבעיות סביבתיות וחברתיות חמורות. על רקע ההגירה אל הערים הנמשכת ברחבי העולם, הצורך בפיתוח של ערים בנות קיימא הנו קריטי.  אחד המאפיינים החשובים ביותר על-מנת להפוך ערים לאקולוגיות ומקיימות, הוא שיעור השטחים הירוקים בעיר ובסביבתה.¹ השטחים הירוקים בעיר תורמים לא רק לאקולוגיה העירונית אלא גם לבריאות הציבורית: סינון האוויר, ספיגת זיהום האוויר מהאטמוספירה, הפחתת רעש וספיקת מי-תהום באדמה. כמו-כן, שטחים ירוקים יכולים לסייע במיתון תופעת ‘אי החום העירוני. זאת לצד התרומה שלהם לחיי הנפש והרווחה של התושבים. פארקים או גינות, מעודדים פעילות גופנית ואורח חיים בריא, לעומת גישה נמוכה לשטחים ירוקים העשויים לגרום להשמנה, מחלות כרוניות ומוות בטרם-עת. כמו-כן, נמצא שחשיפה לשטחים ירוקים מפחיתה לחץ, דיכאון, מעודדת פעילות חברתית ומחזקת את הביטחון העצמי. לכן יש בכך תרומה לאושר ובריאות נפשית.²

אך למרות היתרונות הרבים של שטחים ירוקים בעיר אלה אינם מחולקים באופן שווה בתוך הערים בעולם. מגוון רב של מחקרים מראה כי מיעוטים אתניים או אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, יש גישה פחותה יותר לשטחים ירוקים בעיר מאשר לאוכלוסיות לבנות או אמידות יותר.³ על-מנת לפתור את אי-השוויון המרחבי חלק מן הערים הרשויות משקיעות בהקמה של שטחים ירוקים באזורים המוחלשים בעיר. עם-זאת, פעולה זו עלולה לגרום לפרדוקס עירוני – הקמה של שטחים ירוקים באזור מוחלש עשוי לשפר את בריאות הציבור ואת פני האזור, וכך להפוך את האזור לנחשק יותר. השתבחות של פני האזור מובילה בתורה לעלייה חדה במחרי הדיור, כך שעלייה זו תוביל לאחר-מכן לג’נטריפיקציה ירוקה. כלומר לכניסתן של אוכלוסיות חזקות ועזיבה הדרגתית של אוכלוסיות חלשות עקב עליית המחירים.

האם ניתן למנוע פרדוקס זו? כלומר, מחד ליצור שטחים ירוקים באזורים מוחלשים בעיר ומאידך לא להוביל בשל כך לג’נטריפיקציה ירוקה? ברשימה זו אציג שני מקרי מבחן האחד מהעיר האנגג’ואו, סין, שעברה תהליכי עיור וגלובליזציה משמעותיים, ומקרה מבחן מהעיר ניו-יורק, ארה”ב, שעברה תהליכים של התחדשות עירונית ופיתוח סביבתי מואץ.

מהי ג’נטריפיקציה ירוקה?

למרות המחויבות והניסיון של הערים לטפל באי-השוויון הסביבתי הנגרם בשטחם, ניסיונות אלה גורמים באופן פרדוקסלי לכך שהשטחים הירוקים שיועדו במקור לאוכלוסייה החלשה משרתים את המעמד הבינוני-גבוה, ומאלצים את האוכלוסייה החלשה להגר ממקומם עקב יוקר המחייה. לפיכך, ג’נטריפיקציה ירוקה היא תופעה שהמתכננים ומקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון כאשר הם מבקשים לקדם תכנון עירוני אחראי, הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה חברתית.

אחד הגורמים המרכזיים לג’נטריפיקציה ירוקה היא שנקודת המוצא לתכנון השטחים הירוקים היא היתרונות הסביבתיים והחברתיים הגלומים בהם מבלי להתייחס להשלכות הפיננסיות ומתוך כך החברתיות שפיתוח שטחים ירוקים גדולים בעיר. גישות תכנוניות וסביבתיות שונות ניסו לתת פתרונות ולמנוע את הפרדוקס התכנוני המוביל לג’נטריפיקציה ירוקה. גישה חדשנית מציעה פיתוח עירוני-סביבתי הנקרא – “Just green enough”, כלומר פיתוח של שטחים ירוקים בעיר, אך במידה המתאימה לצרכי האוכלוסייה המקומית. הרעיון הוא לא ליצור פיתוח של פרויקטים יקרים שימשכו אוכלוסייה חזקה, אלא פיתוח סביבתי-מקומי שכולל יזמות מלטה-למעלה שבו המתכננים ומקבלי ההחלטות משתפים פעולה עם הקהילה המקומית. ⁴

גישה נוספת המתייחסת לפרויקטים סביבתיים בקנה מידה משמעותי באזורים העלולים להוביל לאי-שוויון מרחבי, דוגלת בשיתוף פעולה בין מגזרי במטרה למנוע ג’נטריפיקציה. גישה זו מציעה שיתוף של חברות תכנון הדוגלות במדיניות שאינה מעודדת ג’נטריפיקציה ושיתוף פעולה עם המגזר האזרחי ועמותות ללא מטרות רווח לאותה המטרה.⁵

מקרה מבחן: האנגג’ואו, סין

הגידול העירוני המואץ בסין  הוביל לכך שבין השנים 1980-2009 גדלה האוכלוסייה העירונית ב-431 מיליון איש . ההשלכות הסביבתיות של תהליך זה הן עלייה משמעותית בזיהום האוויר, בעיקר בעקבות הגידול בכלי-רכב, ייצור מסיבי של אנרגיה ותעשיות כבדות וקלות (Wolch et.al 2014). צדק סביבתי הוא בעיה קשה כיום בסין, וערים רבות סובלות מזיהום-אוויר גבוה, צפיפות ומחלות המתלוות לכך. בנוסף, ישנן בעיות חמורות של דיור, חינוך ובריאות בעיקר בקרב התושבים מהמעמד הנמוך. שטחים ירוקים הם רעיון חדשני בתכנון הסיני, ומקומות בהם יש שטחים ירוקים מיועדים היסטורית אך ורק לשכבות החזקות באוכלוסייה, תוך הדרה אקטיבית של אוכלוסיות חלשות יותר. מחקרים שבדקו את השטחים הירוקים בעיר שנחאי, מצאו כי שיעור השטח הירוק לתושב הוא כעשירית משיעור הממוצע המקביל בערים בארה”ב, וזאת למרות חקיקה שדורשת הקצבה של שטחים ירוקים.

מקרה יוצא דופן מבחינה תכנונית ושיעור השטחים הירוקים שבתוכה, היא העיר האנגג’ואו, הממוקמת כ-200 ק”מ דרומית-מזרחית לשנחאי. העיר מונה כ-6 מיליון תושבים, ונחשבת לאחת הערים העתיקות בסין. עקב ההתרחבות העירונית המהירה והיעלמות של ענף החקלאות בעיר, האנגג’ואו סובלת מזיהום-אוויר קשה רוב ימות השנה, ומבחינה אקלימית היא נחשבת כאחת הערים החמות ביותר בסין. ייחודה של העיר האנגג’ואו היא בכך שהעיר משקיעה מאמצים רבים להרחבת השטחים הירוקים בשטחה, כגון נטיעת עצים ברחובות והריסה של מפעלים רבים לטובת פארקים ציבוריים. בזכות הפרויקט הסביבתי המואץ, כ-40% משטחה של העיר נחשב כשטח ירוק (איור 1). מעבר לכך שחלוקת השטחים הירוקים בעיר אינה מתקיימת באופן שוויוני, הפיתוח הסביבתי בעיר העלה את מחירי הדיור ויוקר המחייה, בעיקר באזורים העניים יותר שבהם נוספו שטחים ירוקים. כתוצאה מכך, תושבים רבים מן המעמד הנמוך נאלצים לעזוב את האזורים המתפתחים בעיר מבחינה סביבתית, וסובלים מנזקים כלכליים וחברתיים חמורים בעקבות העקירה מבתיהם.⁶

מקרה מבחן: ניו-יורק, ארה”ב

עם יותר מ-8 מיליון תושבים החיים בשטח של קצת יותר מ-300 קמ”ר, העיר ניו-יורק היא אחת הערים הצפופות ביותר בעולם, ובאותו הזמן מדורגת בין הערים הלא-שוויונית והיקרות ביותר בעולם. במרכז העיר ניו-יורק (CBD),  יוקר המחייה ומחירי הנדל”ן עלו בצורה משמעותית עד כדי עלייה של כ-24.5% במחיר החציוני לבית במהלך העשור האחרון. אודות לתהליכי הגלובליזציה והתעשייה הגוברת בעשורים האחרונים, הצפיפות גדלה עוד יותר ויחד איתה פיתוח רב של שירותים שונים, וביניהם השטחים הירוקים בעיר. הגידול בשיעור השטחים הירוקים בעיר ניו-יורק נעשה בכוונה לשיפור איכות החיים של התושבים, קידום של פעילות גופנית והוספה של אלמנטים אסתטיים ברחבי העיר. מחקרים רבים מוכיחים שעלייה בשיעור השטחים הירוקים בעיר תרמה גם היא לעלייה משמעותית בערך הקרקע באזור (Black & Richards 2020). פארק ה-High-Line בעיר ניו-יורק, הפך לדוגמא קלאסית לג’נטריפיקציה ירוקה. מדובר בפארק שהוקם על תשתית של מסילת ברזל ישנה, באזור שכונת צ’לסי בדרום-מערב מנהטן. חוקרים  שבחנו כיצד פארק המסילה השפיע על מחירי הדיור בסביבתו הקרובה הם אספו נתונים מהאתר של עיריית ניו-יורק וממחלקת הכספים של העיר ניו-יורק (RPAD),⁷ על למעלה מ-350,000 מכירות מגורים בין השנים 2003-2018 . הנתונים נבדקו באמצעות תוכנת “Geographic Information System” (GIS), כדי לבדוק את הקשר בין מאפייני אזור המגורים למאפייני הדיור. הבדיקות נעשו במרחק של עד 800 מטר מהפארק, משום שמכירות שנעשו במרחק רב יותר עשויות להיות מושפעות ממתקנים ירוקים אחרים. כמו-כן, המכירות צומצמו לפרק  זמן של 3 שנים לפני ואחרי הקמתו של הפארק לפי מקטעים שהוא נבנה. תוצאות המחקר מוכיחות מגמה ברורה: מחירי הדיור במרחק של עד כ-80 מטרים מפארק המסילה, חוו עלייה של כ-35% מאשר במרחק של 80-800 מטרים. כמו-כן, הנתונים מצביעים על עלייה של כ-68% בשכר הדירה באזור הפארק בין השנים 2009-2014 (איור 2). עלייה שכזו בשכר הדירה הקשתה על האוכלוסייה הנמוכה להמשיך ולהישאר לגור באזור הפארק, ובסופו של דבר גרמה לעקירה של תושבים רבים שהתקשו לעמוד ביוקר המחייה.⁸

האם צריך למנוע ג’נטריפיקציה ירוקה וכיצד?

הסוגייה של ג’נטריפיקציה אינה ברורה מאליה, ונשאלת השאלה האם צריך למנוע אותה או לקבל אותה כחלק ממנגנוני ההתחדשות של העיר בעידן הניאו-ליברלי. כל מהלך של פיתוח עירוני בשכונות עוני עשוי להוביל לעליית ערכי הקרקע ומתוך כך לדחיקת אוכלוסיות ממעמד נמוך ובינוני. האם הרשויות אחראיות להגן על אוכלוסיות ממעמד נמוך ומהם הכלים לעשות כן? התשובה לכך טמונה בתפיסת עולם של המתבונן ושל המנהיגים הפוליטיים בעיר בייחס לחשיבות של מגוון עירוני, זכותם המוסרית של אוכלוסיות מכלל המעמדות לחיות בעיר ואחריותן של המדינה והעיר לאזן את השוק החופשי.

לשאלה כיצד ניתן למנוע ג’נטריפיקציה ירוקה ניתן לחשוב דרך מקרי המבחן. אחד מן הפתרונות לתופעה של הג’נטריפיקציה הירוקה היא באמצעות הגישה של “Just Green Enough”. גישה הטוענת שעל-מנת להתמודד עם הפרדוקס העירוני-סביבתי יש לפתח ולהרחיב שטחים עירוניים, אך במידה המתאימה לצורכי האוכלוסייה המקומית. הרעיון הוא לא ליצור פיתוח של פרויקטים ענקיים ויקרים שימשכו אוכלוסייה חזקה, אלא פיתוח סביבתי-מקומי שכולל שיתוף יזמות מלמטה. במצב כזה המתכננים ומקבלי ההחלטות הרלוונטיים משתפים פעולה עם הקהילה המקומית, על-מנת ליצור סביבה ירוקה מבלי לעלות את מחירי הנדל”ן בצורה שאינה מאפשרת לאותה קהילה להתקיים. פתרון זה רלוונטי לעיר האנגג’ואו.

ואילו פארק ה-High Line דורש פתרון אחר. פארק המסילה בניו יורק משתייך למה שמכונה בספרות המקצועית כ-Large green infrastructure projects, (LGIP) אלו הם פרויקטים גדולים של תשתית ירוקה, כגון פארקים עירוניים, נתיבי מים ותחבורה, שנועדו לעודד התפתחות מקומית ולעלות את איכות החיים באזור. ה-LGIP שונים משטחים ירוקים רגילים, בכך שהם מקשרים בין תיירות, מסחר, בילוי ונדל”ן, ליצירת פרויקטים עירוניים ייחודיים.⁹ פרויקטים מסוג זה לרוב מחוללים ג’נטריפיקציה ירוקה. גישה ביקורתית טוענת שעל המתכננים לתת את הדעת לקשר בין דיור לשטחים ירוקים, ולדאוג לכך שאותם פרויקטים סביבתיים יותאמו לאוכלוסייה הגרה במקום ולא יובילו בסופו של דבר לפגיעה בזכות לדיור בקרב מיעוטי יכולת.

כפי שהוצג קודם לכן על-ידי מקרי המבחן, משום שג’נטריפיקציה ירוקה מתרחשת בערים רבות ובצורות שונות, אין פתרון אחיד על-מנת להתמודד עם התופעה. ג’נטריפיקציה ירוקה היא תופעה מורכבת מבחינה סביבתית וחברתית, המצריכה התייחסות ממוקדת לכל מקרה בנפרד.