איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.
בשנה האחרונה השלמנו במעבדה לעיצוב עירוני את הכנתם של ארבעה מסמכים הנותנים מענה לסוגיות של התחדשות עירונית בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית. המסמכים הבאים ממפים את מגמות ההתחדשות כמו גם את הקושי בהתחדשות של אזורי מגורים ואזורי תעשייה, וקוראים לשינוי פרדיגמה בפיתוח של מתווי התחדשות – מעבר לחשיבה עירונית – אזורית בזיקה למנועי תעסוקה עכשוויים, תכנון אזורים עירוניים המשלבים בין מגורים ועבודה, וקידום של טיפולוגיות אדריכליות חדשות – ‘טיפולוגיות סינכרוניות’ שיציעו אורח חיים אחר:
תכנית אסטרטגית | התחדשות תעשייתית: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון
תוכנית ההתחדשות התעשייתית באזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה היא פיילוט לאומי ביוזמת משרד הכלכלה ועיריית קריית שמונה. זהו מסמך אסטרטגי המבוסס על ראייה מתחמית-קניינית, הנגזר מן החזון התעשייתי האזורי-עירוני. המטרה הכוללת היא לשמר את תחום התעשייה והתעסוקה בעיר ובאזור, ולהנחות את הרשות המקומית, יזמים ובעלי נכסים באזור וכן את גופי התכנון השונים בתהליכי צמיחה והתחדשות.
אתר הפיילוט הוא אזור התעשייה הדרומי והוותיק בקריית שמונה המהווה אזור פעיל ותוסס תעשייתית ומסחרית, אך סובל מהידרדרות פיזית של תשתיות בנויות ומצרכי פיתוח עסקי שלא ניתן לתת להם מענה במסגרת הקיים. התוכנית כוללת תכנון של שלד ציבורי והמלצות תכנון להתחדשות של מתחמי תעשייה שונים שהוגדרו על בסיס בעלויות, טיפולוגיות ושימושים כמו גם הזדמנויות עתידיות, ומייצרת מסגרת גמישה שבה יוכלו השחקנים השונים לפעול תוך שמירה על סדר יום ועל נרטיב משותף ואחיד.
מסמך מדיניות | התחדשות תעשייתית: פיתוח ושימור התעשייה בעיר
מסמך המדיניות להתחדשות תעשייתית מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים בארץ, שבשונה מתחום הדיור, נושא התחדשותם אינו מוסדר. אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים כמו מגורים ומסחר, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי.
המסמך מתמקד בתהליכי התחדשות תעשייתית ברמה הרעיונית והמתודולוגית, ומציע מתווה לשימור ופיתוח הייצור בעיר המבוסס על יצירת סביבות הטרוגניות הכוללות מגוון שימושים תעשייתיים ושילוב שימושים אשר תומכים בתעשייה ומחזקים אותה אך אינם מחליפים אותה, לדוגמא חינוך, בריאות ורווחת העובדים, במטרה להגדיל את האפשרויות התעסוקתיות של התושבים ולהאיץ את הכלכלה המקומית. המסמך קורא לקידום מסלול ייעודי להתחדשות תעשייתית בידי הממשלה הכולל התאמת פעילויות מדיניות מתחום הדיור לתעשייה.
מסמך מדיניות | טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר
מסמך המדיניות טיפולוגיות סינכרוניות ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי, בראשם המהפכה התעשייתית הרביעית והייצור הטכנולוגי ואתה מגמות חזרת התעשייה אל העיר ושינוי המרחב העירוני ואורחות החיים והעבודה של תושביו. המסמך מתמקד בקנה המידה האדריכלי-עירוני ובאופן שבו התעשייה והתעסוקה יכולות להתקיים באופן סינכרוני עם בנייני המגורים במתחם או במבנה אחד באמצעות טיפולוגיה מבנית חדשה אשר הומשגה במסמך כ-‘טיפולוגיה סינכרונית’.
על בסיס מיפוי וניתוח של פרויקטים שונים מרחבי העולם, מפותח אינדקס רעיוני ראשוני של טיפולוגיות סינכרוניות תוך התמקדות בקני המידה האדריכלי והעירוני, מוצעים כלים מתודולוגיים בחשיבה ובפיתוח של אבות טיפוס וטיפולוגיות סינכרוניות ומותווים עקרונות לשילוב מיטבי של הטיפולוגיות הסינכרוניות השונות בסביבות עירוניות נבדלות במאפייניהן.
מסמך מדיניות | התחדשות עירונית בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל: אזוריות, מנועי צמיחה כלכליים ומאפיינים מקומיים כבסיס להגדרת קלאסטרים של התחדשות
נכון להיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה, על אף שידוע שאין התחדשות בפריפריה, ואם היא מתרחשת היא שולית. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וממליץ, ברמה המתודולוגית, על הכנת תוכניות אסטרטגיות להתחדשות בקנה מידה עירוני-אזורי לפריפריה הגיאוגרפית במדינת ישראל, מתוך שינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: חשיבה על התחדשות עירונית בהקשר עירוני-אזורי, תוך התאמה של הכלים של ההתחדשות להקשר הכלכלי, החברתי והמרחבי של כל אזור, ושינוי פרדיגמטי של דפוסי תכנון ופיתוח המגורים בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל – שני העשורים הבאים צריכים להשהות את הפיתוח הפרברי ואת האיזור הטהרני (בעיר ובהתיישבות הכפרית), ולהתמקד בפיתוח של דפוסי בינוי בזיקה למנועי כלכלה ותעסוקה וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות, סינכרוניות, המהוות הזדמנות להציע אורח חיים אחר.