שליחי מזון בעיר החכמה

כיצד שליחי מזון חווים את העבודה תחת פיקוח טכנולוגי? כיצד הם מתמודדים עם המרחב העירוני? שתי הרשימות הקרובות עוסקות בדיון בעבודת השליחים, החושפת מודל חדש של עבודה, המשלב תיווך טכנולוגי, כלכלת פלטפורמה ונוכחות גוברת במרחב העירוני. הרשימה הקרובה תתמקד באופן ההתמודדות של השליחים עם המציאות הזאת ובמודל של חברת וולט בישראל.

הטכנולוגיה משנה את אורח החיים העירוני. אחד מן התחומים הבולטים הוא הצריכה, כשממשקים דיגיטליים הופכים עסקים ושירותים לנגישים מכל מקום בלחיצת כפתור. המגמה הזאת משפיעה גם על האופן בו אנו צורכים מזון ממסעדות. חוויות, כמו הזמנת מקום שבועיים מראש למסעדה פופולרית או שיטוט ברחוב בחיפוש אחר דוכן פלאפל עם הריח הנכון, מתכנסות לגלילת אפשרויות באפליקציית וולט בלי לצאת מהבית ובלי לקום מהספה. תקופת מגפת הקורונה, על ההגבלות שהוטלו על מסעדות והחשש מהדבקה במרחב הציבורי, חיזקה את הפריחה של התחום והמשלוחים הפכו לאופציה לצריכת מזון שלא הוכן במטבח הביתי. כך, רבים התרגלו לנוחות הפלטפורמה, המאפשרת הזמנה באמצעים דיגיטליים, ללא המתנה לנציג שירות, אי הבנות טלפוניות, ומשלוח עד דלת הבית תוך כדי מעקב רציף של הלקוח על התהליך, שיוצר תחושת אמינות ושקיפות.

השינויים האלו בהרגלי הצריכה נחווים על ידי הצרכנים בעיקר במרחב הדיגיטלי, כשהמערך הלוגיסטי שעומד מאחוריו נסתר ברובו מעיני הלקוחות, אך קיומו משפיע על שחקנים רבים במרחב העירוני ואף על יחסי העבודה במסגרת כלכלת הפלטפורמה. מסעדות נדרשות להיערך לעבודה במשלוחים, מבחינת המטבח, האריזה וניהול המרחב, עם צורך משתנה למקומות ישיבה, שבעבר היו מוקד העבודה, וצורך גובר להנגישו לשליחים. במקביל, עולה הביקוש לשליחים שהופכים לנדבך גדל וצומח בנפח התנועה העירונית, שלא בהכרח ערוכה או נערכת לכך. השליחים, בשונה מבעבר, לא מועסקים ישירות ע”י מסעדה ספציפית, אלא ע”י הפלטפורמה הטכנולוגית, לרוב לא בצורה ישירה, אלא כעצמאים שמקבלים תשלום על כל משלוח שביצעו ע”פ תעריף קבוע. שיטת ההעסקה החדשה, שממוקמת בתחום האפור והלא מוסדר של החוק, פותחת פתח לניצול עובדים ומניעת זכויות סוציאליות. כמו כן, נוצרת חוויית עבודה חדשה, לא עוד מנהל אנושי שמפקח ומכוון את העבודה, אלא מעקב ופיקוח מבוססים טכנולוגיה ואלגוריתמים שמכתיבים את צורת העבודה, עם מעורבות אנושית מינימלית. השליחים, למעשה, נמצאים בתווך של מכלול השינויים שמביאה הטכנולוגיה לאורח החיים העירוני, הבאים לידי ביטוי בתיווך טכנולוגי גובר, ביחסי עבודה דינמיים ובמרחב העירוני עצמו.

בשתי הרשימות הקרובות,¹ אנסה לענות על שאלות אלו מתוך הבנה של הפוזיציה הייחודית של השליחים כמי שחווים מכלול שינויים משמעותי שעלול לאפיין את שוק העבודה והמרחב העירוני בצורה רחבה כבר בעתיד הקרוב. הרשימה הראשונה, הנוכחית, תתמקד בספרות המחקרית על שליחי מזון ומערכת יחסיהם עם התיווך הטכנולוגי והמרחב העירוני והאופן בו אלו משתקפים בשיח על חברת וולט בישראל. הרשימה השנייה תעסוק בממצאי המחקר עצמו על סמך ראיונות שבוצעו עם שליחי וולט בעיר תל אביב על חוויית עבודתם.

שליחי מזון תחת עול הפיקוח הטכנולוגי

השליחים, לרוב, מועסקים בכלכלת פלטפורמה, מודל גמיש בו הם בוחרים מתי לעבוד ומקבלים תשלום על כל משלוח שהם מבצעים ללא קיום מלא של יחסי עובד מעביד. המודל מתאים את עצמו לנסיבות אינדיבידואליות משתנות ולצרכים הדינמיים של שוק העבודה. מדובר בצומת חדש בכלכלה הקפיטליסטית, שמאתגר את העובדים, החוקרים וגורמי הרגולציה. הניהול האנושי מתחלף בניהול אלגוריתמי טכנולוגי ויחסי העבודה דורשים מחשבה והסדרת מחודשת.² הניהול האלגוריתמי, בשונה מהעסקה ישירה, נותן תחושה של חופש לעובדים, הם בוחרים מתי וכמה שעות לעבוד. עם זאת, בפועל הניהול מצמצם עד מאוד את אותה גמישות. בעזרת מעקב ואיסוף נתונים מתמיד על השליחים ומשוב לקוחות סיסטמתי, נוצרים מכניזמים שמתמרצים את העובדים לדפוס עבודה ספציפי. כמו כן, בשעות ללא ביקוש, יכולתם להתפרנס מוגבלת ללא שכר מינימום מובטח.³ הניהול מבוסס על כך ששליחים ישתפו פעולה בצורה אקטיבית עם תפיסת הערך שהוא מציע, תחושת החופש והשוויון הגלום בתשלום זהה לכולם על כל משלוח, שהופכים לכאורה את הניהול האלגוריתמי לגורם מתווך בלבד ואת השליח לאחראי הבלעדי על שכרו. כוחו של הניהול, אם כך, לא טמון בהפעלת אמצעי משמעת ישירים על השליחים, אלא בהסכמה נורמטיבית לאופן פעולתו תוך תמיכה במטרות הכלכליות של הפלטפורמה.⁴ עם זאת, חשוב להדגיש כי קיימים הבדלים בין דפוסים שונים של ניהול אלגוריתמי. שליחי וולט בדנמרק, למשל, לא סבלו מאותו דפוס מעקב ושימוש בקנסות ועונשים והתהווה שם מודל רך יותר של ניהול אלגוריתמי, כתלות ברגולציה ובתנאים המקומיים.⁵

על אף הכוח וההשפעה של הניהול האלגוריתמי, מחקרים מראים כי השליחים מתאימים את עצמם לדרישות ומפתחים פרקטיקות התנגדות המתואמות בצ’טים פרטיים, נסתרים מהניהול האלגוריתמי. הם עובדים במספר פלטפורמות במקביל ונמנעים מהמסלול המוצע ע”י האלגוריתם. הצ’טים הפרטיים מסייעים בלמידת הסביבה ופרקטיקות ההתנגדות וגם משמשים מרחב לבניית סולידריות.⁶ כמו כן, השליחים מצליחים לתאם שביתות ומחאות כנגד הניהול האלגוריתמי וחוסר הסימטריה באינפורמציה שהוא מפיק.⁷

עבודת השליחות מתקיימת תמיד בהקשר מרחבי ספציפי. הניהול האלגוריתמי מתווה לעיתים מגבלות מרחביות. לצד לוגיקה של יעילות, הוא מפעיל לוגיקה של שליטה ומבנה מסלולים ואזורים מוגדרים, אך לא חושף את המידע לשליחים שנאלצים לעקוב אחר מסלול שרירותי על אוטומט. מנגד, השליחים מוצאים דרכים להשתמש במגבלות לטובתם כדי לחזק את שליטתם על תהליכי העבודה. המרחב עובר מניפולציה והופך להיות מוקד של מאבק כוחות.⁸ כדי להגיע למהירות ויעילות מקסימלית, השליחים מתאימים את עצמם לתנאים מרחביים משתנים, כמו מזג האוויר ומצב התנועה. העבודה שנראית על פניה פשוטה, הופכת לתהליך שכולל החלטות שמתקבלות במהירות גבוהה וחישובים מדויקים הנוגעים לזמן והיקף התנועה הצפויים בשעה מסוימת, החלטות המבוססות על ניסיון והיכרות עמוקה עם המרחב הבנוי. כל משלוח הוא רשת מורכבת של מערכות יחסים בין שחקנים שונים, אובייקטים טכנולוגיים, תנאים מרחביים ואף המזון הארוז עצמו.⁹

המודל של חברת וולט בישראל

חברת וולט פועלת בישראל כחמש שנים ומעסיקה כיום כאלף עובדי מטה וכ-15 אלף שליחים. החברה צומחת בקצב מהיר, נכנסת לאזורים ותחומי צריכה חדשים, כמו תרופות ללא מרשם, ומגדילה את השפעתה על הרגלי הצריכה ויחסי העבודה בישראל. החברה מבוססת על מודל פשוט של כלכלת פלטפורמה, בה היא פועלת כמתווכת בלבד שמחברת בין שלושה שחקנים, עסקים (בעיקר מסעדות), שליחים ולקוחות קצה. בראיון בפודקסט המנגנון מנכ”לית החברה בישראל, ליאור אשכול, מציגה את המודל כסוג של אוטופיה דמוקרטית חופשית, בה לכולם משתלם לשתף פעולה, וחברת וולט רק מספקת את התנאים לאותו שיתוף פעולה ומבטיחה שהוא ישתלם לכולם, בלי להפעיל כוח על השחקנים האחרים.

במסגרת המודל, השליחים מועסקים כעצמאים שמקבלים תשלום על כל משלוח שהם מבצעים ולא כשכירים. הם נרשמים לשירות החברה, עוברים הדרכה ומקבלים לבוש ותיק מוולט (אך לא חייבים להשתמש בהם). לאחר מכן, הם בוחרים מתי להיכנס לאפליקציה ולהתחיל לעבוד, וכשאינם מחוברים, לוולט אין השפעה עליהם ואין לחברה כל התחייבות לעבודה בהיקף שעות מסוים. עם זאת, וולט בפועל מעודדת את השליחים לעבוד בשעות מסוימות, שעות הפיק של ארוחת הצהריים והערב, בעזרת איום שאם לא יעבדו, החברה תיאלץ לגייס עוד שליחים וכך תצמצם את היקף העבודה הממוצע לכל שליח. איום שניתן לממש רק בהעסקה עקיפה, לכאורה חופשית יותר.

הדינמיקה שנוצרת מעלה שאלות חשובות על יחסי עבודה בעת הנוכחית. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר באוגוסט 2022 תביעה ייצוגית של השליחים בנושא וקבע כי למעשה וולט מעסיקה את השליחים.¹⁰ על אף העצמאות היחסית בבחירת שעות העבודה, השליחים כפופים לפיקוח של הניהול האלגוריתמי והיגיון מיקסום הרווחים שלו ואין הבדל משמעותי בין בחירות מקצועיות של שליח אחד לאחר. מנגד, מנכ”לית החברה טוענת שוולט מציעה מודל העסקה חדשני שהחוקים בנושא עדיין לא מכסים והפיכת השליחים לשכירים תפגע בחופש שלהם. נחוצות ישויות גמישות בשוק העבודה, מעבר לשכיר ועצמאי, בצורה שהולמת את שוק העבודה הדינמי של המאה ה-21. עם זאת, שביתה שערכו שליחי וולט בחיפה ובירושלים בינואר האחרון בעקבות פגיעה בתנאי התשלום על כל משלוח מראה כי טענותיה לא בהכרח עומדות במבחן המציאות. כמו כן, עולות תלונות על החופש הרב הטמון במודל ההעסקה של וולט, שמאפשר לפרקים כיסוי להעסקת שב”חים כשליחים דרך חברות קבלן, למרות שעל פי חוקי וולט לא ניתן לעבוד כשליח באמצעות חברה צד ג’.

במקביל, הניהול האלגוריתמי יוצר תמריצים התנהגותיים בעייתיים. הוא מתמרץ את השליחים לעבוד מהר כדי למקסם את כמות המשלוחים שהם מבצעים וכך גם מעודד אותם לנהוג בצורה לא זהירה. ריבוי תאונות דרכים במעורבותם ותלונות תושבים הובילו את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, להאשים את השליחים בהשחתת תרבות הנהיגה בעיר. מנגד, מנכ”לית וולט טוענת שהשליחים הם עצמאים ולא באחריות החברה ועדיין החברה מנסה להתמודד עם הנושא ומפסיקה לעבוד מול נהגים שצברו תלונות. כמו כן, עולות לפרקים תלונות על עיכובים חריגים וירידה באיכות השירות, שנובעת, ככל הנראה, משליחים שמזייפים את מקומם באפליקציה, מדווחים שאספו משלוח לפני שאספו אותו בפועל כדי לקבל את המשלוח הבא מוקדם יותר, כחלק מאותם תמריצים כלכליים.

התלונות האלו נוטות להתבונן על שליחים במבט חיצוני כגורם מפריע ולא להעריך את הנסיבות המורכבות והתנאים שהובילו להתנהגות הזאת. עומר כביר, כתב כלכליסט, עבד כשליח וולט ותיעד חלק מהתנאים האלו, הקושי הפיזי ברכיבה ממושכת, התנודות בעבודה שמובילות לשעות מתות ושעות עמוסות, אתגר ההתמצאות, הסיכון על הכביש והיעדר האינטראקציה האנושית. אנשים רואים את השליח כנותן שירות אוטומטי ולא כבנאדם. כיצד השליחים מתמודדים עם הקשיים האלו? כיצד הם רואים את יחסי העבודה ואת מקומם בעיר? ברשימה הבאה, אדגיש את נקודת המבט האנושית, הניסיון של השליחים בעבודתם דרך עיניהם, בעזרת ממצאי הראיונות שערכתי עם שליחי וולט בעיר תל אביב.