האם מתחם BIG הוא המרחב הציבורי שמייצג את העירוניות הפריפריאלית בישראל? בעוד הספרות התכנונית מציע לנו כלים לנתח את מרכזי הערים הישנים ולרוב גם מבכה את התרוקנותם, היא אינה יודעת לבחון מרחבים ציבוריים כמו BIG. אבל אולי כמו במקרה של ‘ללמוד מלאס ואגס’, עלינו ללמוד מה מקור המשיכה של אותם מתחמים ציבוריים-מסחריים?
הרשימות הקודמות סקרו את ההשתנות של המרכז העירוני בעיר כרמיאל, המרכז המסחרי כמו בערים רבות נוספות, איבד מכוחו. על אף האהבה של מתכננים למרכזים העירוניים הישנים בשל הקנה מידה והקירבה למגורים, ניסיונות לחידושם לא בהכרח מצליחים. כך גם בכרמיאל השיפוץ וההשקעה הכספית לא הצליחו באופן שקיוו לו, עם זאת נכנסו למרכז העירוני בו שימושים ושחקנים חדשים. כך שבדרכו הוא אכן מתחדש. ניתן לחלק את המרחבים הציבוריים בכרמיאל של היום לשלושה אתרים נבחרים:
האתר הראשון הוא כאמור המרכז העירוני הישן, אשר נבנה ב-1964, עם הקמת העיר. הוא מתפרש על פני כ 16,000 מטרים רבועים ונמצא בסמוך לכניסה הראשית לעיר, בין אזור המגורים הוותיק לבין אזור התעשייה. כיום, המרכז משרת בעיקר את האוכלוסייה המקומית – דיירי השכונות הסמוכות, רובם ממוצא רוסי או ערבי ומהווה מרכז שכונתי יותר מאשר עירוני. המרכז עבר מספר גלגולים של שיפוץ, כאשר המרכזי שבהם הוא שיפוץ המדרכות והמרחבים שבין החנויות בתחילת שנות ה-2000 (בתכנון משרד מייזליץ כסיף אדריכלים). כחלק מתהליך השיפוץ האחרון, המרכז קיבל מיתוג מחדש תחת הסיסמא: “העירה: כרמיאל חוזרת למרכז”. ברחבי המרכז פזורים שלטי מודעות ריקים עם הכותרת “העירה” ומעידים על חוסר ההצלחה של ניסיון זה. יתכן ושיפורים ספציפיים אחרים, המובלים מתוך צרכים שהועלו על ידי השחקנים הפעילים במקום יכלו להתאים יותר במקרה זה. 1 ניכר מתוך המיתוג כי קיימת כמיהה להשבת המצב לקדמותו, כאשר הפנייה היא כלפי אוכלוסיית כרמיאל הוותיקה – זו שאכלסה בעבר את המרכז. אך בפועל כיום – זו אינה האוכלוסייה שפוקדת את המקום.
המבנה האחרון והדרומי, בסופו של הציר האורכי של המרכז, שימש בעבר את משרד הפנים, בנק הפועלים הישן ומעליו את “מלון כלנית” (המלון הראשון והיחיד בכרמיאל) – וכיום משמש כמרכז לחינוך תורני. ישנן עוד מספר חנויות נוספות במרכז המעידות על התחרדות האזור. מבנה נוסף, שאכלס בעבר את עיריית כרמיאל ולאחר מכן את משרדי הביטוח הלאומי, עומד כיום נטוש ומכוסה בצמחיה. על פי השילוט במרכז, מרבית החנויות הפעילות בו פונות באופן מובהק לקהל הרוסי. בנוסף ניתן לראות כי המתחם מאכלס משרדים רבים לעריכת דין. בבואנו להתבונן על המרחב כפי שהוא היום, עלינו ללמוד להכיר את המשתמשים החדשים, המארגנים ומפרשים אותו באופן בלתי פורמלי בשיטת הbottom up ולהכיר בתופעות החדשות שמתרחשות בו, מבלי לרצות להחזיר את המקום לקדמותו. ניתן לפרש את המרחב כמקום להזדמנויות עבור השחקנים הפועלים בו 2 ולהכיר באפשרות הפחות מתבקשת של המונח: “התחדשות עירונית”, זו שלא מבוססת על עקרונות תכנון אבסטרקטיים, כמותיים ורשמיים .3
האתר השני הוא מתחם “השדרה“. זהו מדרחוב עירוני, שנבנה באמצע שנות ה-90 כחלק מרובע “לב העיר”, בתכנון טל אל אדריכלים. המדרחוב בנוי כשדרת חנויות ומשרדים משני צדדיו של כביש ובנייני מגורים בני שש קומות מעליהן. המדרחוב תחום בקניון “החדש” בקצה אחד ובמבנה העירייה בקצהו השני. גם מתחם זה מתפרש על פני כ-16,000 מטרים רבועים (כולל מבני המגורים). על אף ההצלחה של המתחם בעשור הראשון לפעילותו, שאף זיכתה אותו בפרס עזריאלי לתכנון, המתחם משרת כיום את אוכלוסיית השכונות הסמוכות בלבד ונרשמת בו פעילות דומה לזו שבמרכז הישן. מרבית החנויות במתחם אינן שייכות לרשת כלשהי, פרט לסופר פארם ולמקדונלד’ס בצומת הקרוב לקניון. כמה מן החנויות שהיו בעבר במרכז הישן, עברו יחד עם עיריית כרמיאל למתחם “השדרה”. המדרחוב ברובו, שומם למדי – כל בתי הקפה ריקים ובגדול נראה מאוד מוזנח. גם מעגל החיים של מרכז זה, הסתיים או נחלש, בדומה לראשון.
ניתן לראות במתחם זה עדות לשימוש במונחי תכנון רווחים כמו “עירוב שימושים”, הנפוץ מאוד אצל מתכננים – תמהיל של מסחר, משרדים ומגורים תוך מתן העדפה להולכי רגל. על אף הצלחתו בראשית ימיו של המתחם, היות והמתחם שומם כיום וסובל מהזנחה, ניתן להבין שגם אם משמשים בכלים ה”נכונים”, אין ערובה להצלחה בכל מחיר. יתכן וגם במרכז זה, וגם במרכז הישן, תתאים התפיסה בה ה’ישן’ משתלב עם ה’חדש’. 4 החללים העירוניים בעיר עשויים להתחדש ולהתאים עצמם למקום. שחקנים מקומיים צריכים להיות יותר פעילים Bottom up)), ועל הרשויות המקומיות להתמקד יותר ויותר בפעילויות של התחדשות, הערכות מימון חיצוני ובפיתוח יכולות הקהילה (Top down). תהליכי התחדשות ארוכי טווח צריכים להיות מובלים מקומית. 5
האתר השלישי הוא מרכז “BIG” שבשולי העיר. זהו מרכז פתוח של שטחי מסחר ומשרדים, המאורגנים סביב חניה חינמית גדולה. האתר, שנפתח בתחילת שנות ה2000, משתרע על פני כ70,000 מטרים רבועים ומגיעים אליו מכל אזור כרמיאל והסביבה. מרכז BIG שוקק חיים ובעקבותיו נבנו מספר מתחמי מסחר דומים באזור התעשייה הוותיק. המקום הומוגני מאוד וחסרונותיו ברורים: היעדר תמהיל וקשר קהילתי, פניה למעמד חברתי כלכלי גבוה, תורם להתפוררות המרחב העירוני ועוד. אך על אף ההומוגניות של המקום, ניתן להבחין גם בפעילויות מעט פחות שגרתיות שמתקיימות בו: אוהל זמני נפתח במרכז החניה, בימי שבת וחג מקימים דוכנים לאורך המדרכות במתחם למכירת דברי מאכל, תכשיטים וכדומה וישנה גם רכבת קטנה לילדים שעוברת במתחם, בכדי למשוך קהל ולהעניק חווית קניה.
על אף החסרונות הברורים של המתחם, אם ננתח אותו כפי שמנתחים ונטורי ומחברי הספר “ללמוד מלאס וגאס”, ניתן גם לראות בו סדר חללי חדש. זהו חלל עירוני שונה מאוד מהחללים למענם פותחו כבר כלים ניתוחיים ומושגים ומשום כך יש לפתח מושגים ותאוריות חדשים על מנת להתמודד אתו. על פי ניתוח זה, על הארכיטקטורה להתאים את עצמה לצרכים הנוכחיים של בני האדם. 6 ואולי, בגלל המתחמים הנוספים שנבנו בסמוך למתחם ובשל עידן הקניות הווירטואלי, גם אתר זה יחווה בעתיד דעיכה ויצטרף לרשימת המתחמים הננטשים בכרמיאל. יחד, שלושת האתרים הללו מציעים לנו מבט מרתק על מרחבים ציבוריים בכרמיאל, על תהליך התפתחותה של העיר, על השפעתן של מגמות תכנון ועל השימוש המשתנה ומעגלי החיים של מרחבים ציבוריים.
סיכום: המרחב הציבורי בעיר כרמיאל
ניתוח מחקרים העוסקים בהחייאת מרכזי ערים, עם דגש על ערים פרבריות בגודל בינוני/קטן בעולם וכן מחקרים העוסקים באורבניות ובחיי היומיום המודרניים יסייע להרחבת ארגז הכלים התכנוני, אך אינו מספיק דיו. לצורך הבנת האפשרויות לשיפור מרכזי הערים, או ליתר דיוק, לצורך ההבנה של סוג החלל הציבורי המתאים ביותר עבור ערים קטנות פרבריות, יש לייצר בסיס נתונים חדש. ראיונות עם אנשי מפתח הקשורים למרכז העיר והכרת השחקנים והקהילות הפועלות במקום, בשילוב ניתוח ומיפוי השוואתי של המצב כיום אל מול המצב התכנוני הראשוני, עשויים לשפוך אור חדש על הבנת המקום וצרכיו. יש לנתח את המרחבים הללו, לשאול מי אחראי להם, את מי הם משרתים ומה הם מלמדים אותנו על עירוניות במאה ה-21.
מרכזי הערים החדשות בישראל חוו דעיכה לאורך השנים. חוקרים ביכו על עובדה זו והביעו תקווה להחזיר את המרכז לקדמותו. בבואנו להתבונן על המרכז הישן של כרמיאל, ניתן להתייחס אליו כיום גם כאל מרחב חדש. זהו מקום שהתפתח ראשית כמרכז עירוני ובהמשך, כמרחב שכונתי בלתי פורמלי. בנוסף לכך, לאור ההשתנות ומעגלי החיים של המרחבים הציבוריים, ניתן להכיר במרחב זה כלימינלי, המאופיין בחוסר-בהירות. הזהות העצמית של המרחב אינה ברורה והוא נמצא בשלב מעבר, בו הגבולות הרגילים של המחשבה וההתנהגות משוחררים מעט, ופותחים את הדרך למשהו חדש. ניתן וכדאי לשאול כאן האם ערים קטנות צריכות לראות בגרעין ההתיישבות הראשוני כמרכז בכל שלב.
המרכז הישן, יחד עם “השדרה” ומרכז “BIG” מציעים לנו מבט מרתק על תהליך התפתחותה של העיר, על השפעתן של מגמות תכנון ועל השימוש המשתנה ומעגלי החיים של מרחבים ציבוריים. ניתן דרכם לנסות ולהבין קוד עירוני נסתר שאולי אינו ברור דיו למתכננים.
- Morckel, Victoria and Greg Rybarczyk. “Improving Downtown in a Mid-Sized Legacy City: Examining Responses to Potential Downtown Improvements in Flint, Michigan”. Community Development, vol. 46, no.4, 2015, pp. 1-20 ↩
- Crawford, Margaret. “Contesting the Public Realm: Struggles Over Public Space in Los Angeles.” Journal of Architectural Education, vol. 49, no.1, 1995, pp. 4-9. ↩
- Chase, John, Margaret Crawford, and John Kaliski. Everyday Urbanism. Monacelli Press, 2008. ↩
- פנסטר, טובי. של מי העיר הזאת? : תכנון, ידע וחיי היומיום. הקיבוץ המאוחד, 2012. ↩
- Powe, Neil, Rhona Pringle, and Trevor Hart. “Matching the Process to the Challenge within Small Town Regeneration”. The Town Planning Review, vol. 86, no. 2, 2015, pp.177-202. ↩
- ונטורי, רוברט ואחרים. ללמוד מלאס וגאס. תרגום: אור אלכסנדרוביץ’, בבל, 2008. ↩