ציבורים

הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, ‘ציבורים’ עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של “הציבור” עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.

כולם מדברים על המרחב הציבורי. גם באוניברסיטת הארוורד בבית הספר לעיצוב (GSD).

הגיליון המיוחד שהוקדש לנושא ונקרא ‘ציבורים‘ (Publics),¹ מרחיב את היריעה אל מעבר למרחב הפיזי. העורכות גייסו את מיטב החוקרים המובילים בתחום, עלי מדניפור, שרון זוקין, אלייז’ה אנדרסון, מייקל דיוויס ורבים אחרים, לדבר על הציבור, הציבורים שאינם זוכים לנראות, והמרחב הפיזי הציבורי. הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי. למרבה הצער, רק חלק קטן מן המאמרים פתוחים לציבור הרחב (המאמר שכתבתי עבור הגיליון עוסק במחאות ופתוח לצפייה²).

נקודת המוצא של הגיליון הוא העיסוק בציבור בעידן של מחלוקות פוליטיות ומשברים חברתיים. העורכות, אניטה בריזבייטיה (Anita Berrizbeitia) ודיאן דיוויס (Diane Davis) הן מחנכות וחוקרות בבית ספר המתמקד בעיצוב הסביבה הבנויה – באמצעות עיצוב עירוני, תכנון, אדריכלות נוף ואדריכלות. מטרתן בגיליון היא לבחון את הרעיון של ‘ציבור‘, כפי שהן כותבות, “אנו מקבלות השראה ממה שהוא מאפשר בחייהם של יחידים וקהילותיהם; מהמרחבים, המקומות והאובייקטים שהוא מקדם ומייצר; בזיקה שלו למערכות אקולוגיות ולקונפליקטים שהוא מעורר. הציבור או הציבורי גם זורע שאיפות מדומיינות, ותחושת אובדן קבועה כי הוא נמצא תחת איום.” בגיליון הם מבקשות שהקוראים יחשבו על הטריטוריאליות, הפיזיות והחומריות של הציבור, ויקבלו ויבינו היכן הוא נמצא והיכן אינו נמצא בעולם המקוטב של ימינו.

כמובן שהמושג ‘ציבור’ או ‘ציבורים’ הוא חמקמק. “כמושג, ‘ציבור’ קל להבנה אך לא קל להגדרה. במובן מסוים, הציבור נמצא בכל מקום: רחובות ציבוריים, בריאות הציבור, גנים ציבוריים, תחבורה ציבורית, ספריות ציבוריות, בתי ספר ציבוריים, ביטחון הציבור. בריזבייטיה ודיוויס מציעות לחשוב על ציבורים באותה צורה, בצורת הרבים שבה הן משתמשות בכותרת של הגיליון. ציבורים לטענתן הם מרחביים וחומריים. ציבורים הם ריבוי האנשים, זוהי דמוקרטיה, זוהי פוליטיקה, פעולות הדיון, מימדים ביולוגיים ומיוצרים. הציבור בא לידי ביטוי בכל מקום – זה אף פעם לא רק דבר אחד.

השאלה המרכזית בגיליון מתייחסת לקיטוב הולך וגובר בעולם, ולרעיון של “הציבור”, האם הוא עדיין רלוונטי? האם יש עדויות לכך שההבנה הקולקטיבית שלנו השתנתה וסגרגטיבית וקשורה לשייכות לשכונות, לערים, לאזורים מסוימים? וכמובן, עד כמה מקצועות התכנון והעיצוב אפשרו או הגבילו את המגמות הללו? האם הם תרמו ובאיזה אופן לקיטוב בין ציבורים ולשחיקה של הרעיון כולו? בגיליון העורכות מבקשות להצטרף להרהור בשאלות אלו ובגורל הציבור בתקופה שבה תופעות של שנאת זרים מתפרצות ברחביי העולם.

העורכות מצביעות על שלושה נושאים מרכזיים בגיליון: הראשון ואולי הרלוונטי ביותר לתחומי העיצוב הוא שרעיונות בנוגע לציבור זקוקים לביטוי במרחב הפיזי. בלי הנוכחות הזו, יש להם משיכה מוגבלת. מרחבים ציבוריים נוצרים בדרך כלל באמצעות מחלוקת ואף עימות, וככאלה הם פעולות של הציבור המבקש להגדירם כמרחבים ציבוריים. מרחב שנתפס או מוגדר כציבורי לא מבטיח שהוא תמיד יישאר ציבורי.

נושא שני הוא קנה המידה. מרחבים ציבוריים ופלורליסטיים יכולים להיות זעירים או רחבים, מוגבלים או עצומים, בין אם הם מוגדרים כרחוב, כיכר, פארק או קרקע לשימור לאומי. ליצור טובין ציבורי – בכל קנה מידה – הוא מעשה מכוון הדורש פיקוח והגנה מתמשכת בצורה של ממשל או פעולה קולקטיבית. זהו נושא מרכזי במיוחד בחברות קפיטליסטיות שבהן המתחים בין בעלות פרטית לניהול ציבורי שכיחים, והאיום של הפרטה של שטחים ציבורים מרחף כל הזמן על החיים בעיר.

נושא שלישי הוא העיסוק במרחבים הציבוריים הרצויים, אלו אליהם אנו שואפים או אלו הנמצאים בסכנה של הכחדה. גישות סביבתיות, אקולוגיות וביולוגיות, המבקשות לקדם גישות חדשות לעצים, לאדמה ולאוויר. הגנה על אלמנטים החיוניים לתמיכה בתפקודים המטבוליים של כל צורות החיים המייצרת סוגים חדשים של מרחבים, נופים ומודלים של ממשל שבאמצעותם ניתן להרחיב את התחום של מה שמרכיב את הציבור.

העורכות מסיימות וטוענות כי אוכלוסיות שונות לא תמיד יסכימו לאיזה ציבור יש לתעדף, ומטריצות גזע, מעמדות, אתניות ושאר זהויות ישחקו תפקיד מהותי במאבקים על מי שהשקפתם על טובת הציבור צריכה לגבור. לכן, כל זה מצביע על כך שהגדרת – או מימוש – ציבור אינה קשורה לקונצנזוס; הוא עוסק בוויכוח ובצורך של חקירה, הרהור ומאבק מתמשך.

+

תוכן העניינים:

EDITOR’S NOTE

Whither the Public? Anita Berrizbeitia & Diane E. Davis

ESSAYS

Protesting in Times of Social Distance Tali Hatuka with photographs by Mel D. Cole

The Perpetual Stranger Elijah Anderson

South Side Land Narratives: The Lost Histories and Hidden Joys of Black Chicago Toni L. Griffin

Beyond Placing and Distancing: Public Spaces for Inclusive Cities Ali Madanipour

Designing for Public Trust: From Bounded Rationality to Unbounded Possibilities Jia Lok Pratt & Emmanuel Pratt

Find a Streetlight, Step out of the Shade Bonnie Honig

Jane Jacobs, Jeff Bezos, and the Polarized City Sharon Zukin

Latinidad and the Construction of a New Public in Pennsylviania A. K. Sandoval-Strausz with photographs by Michael T. Davis

On Grass and Paving Stones: Public Arenas as Contested Grounds Rodrigo Pérez de Arce Antoncic

Owner, Occupier, Intruder: The Fight for US Public Lands John Dean Davis

Rethinking Urban Environmental Justice: Who Benefits from Green Cities? Isabelle Anguelovski

Who is the Public for Whom We Design? And Who Are We to Design For Such a Public? Thaïsa Way

INTERVIEWS

Assemble Matthew Allen with Fran Edgerley & Louis Schulz

For the People, With the People, By the People Krzysztof Wodiczko, Malkit Shoshan & Alex Anderson

How Can We Share Space Together? Walter Hood & Sara Zewde

The Great Disconnect Dr. Abraar Karan on the Crisis of American Public Health Diane E. Davis & Anita Berrizbeitia

The Object of Applause: Producing a Public Taryn Simon & Charles Shafaieh 

Whose Space Is It? Frida Escobedo & Sala Elise Patterson

SPECIALS

As of Right: First Nations Reclaim the City Roundtable with Dan D’Oca, Khelsilem, Gil Kelley, Toby Baker & Andrea Reimer 

Call & Response: “What is the most important public space worth preserving now?” With Margaret Crawford, John Stilgoe, Sara Jensen Carr, George E. Thomas & Susan N. Snyder, Alejandro Echeverri, Ethan Carr, Alex Krieger, Silvia Benedito, Nicole Lambrou, Christopher Hawthorne & Lizbeth Cohen