מעבדת NUR בשיתוף משרד המורשת‘מרחב הסכמה’ – זירה אינטראקטיבית לעיצוב מרחב מורשת חבל תקומה
איך מייצרים הסכמה תכנונית וחברתית באזור שבו הזיכרון עודנו פצע פתוח וריבוי יוזמות מאיים לפרום את המרחב? בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, מובילים משרד המורשת ומנהלת תקומה תוכנית אסטרטגית להקמת ‘מרחב מורשת חבל תקומה’, מהלך לאומי המגדיר את אתרי הזיכרון והמורשת של האזור כעוגנים פיזיים וחברתיים לשיקומו העתידי. מתוך הבנת האתגר נולד שיתוף פעולה עם מעבדת NUR ופותחה פלטפורמת ‘מרחב הסכמה’: מודל “תאום דיגיטלי” אינטראקטיבי באורך של כ-70 ק”מ, המשמש כשולחן עבודה מוחשי לקבלת החלטות ומשלב דאטה תכנונית קשיחה עם נרטיבים אנושיים ליצירת כלי תכנוני השתתפותי ובניית אמון קולקטיבי.
בעקבות אירועי 7 באוקטובר מוביל משרד המורשת, בשיתוף מנהלת תקומה, את התכנית האסטרטגית להקמת “מרחב מורשת חבל תקומה” – מהלך לאומי רב שנתי המשלב תיעוד, שימור וזיכרון כבסיס לתכנון מרחבי עתידי. תכנון במציאות של ‘פוסט-קונפליקט’ הוא תהליך מורכב ורגיש מאוד. אחד האתגרים המרכזיים נובע מריבוי השחקנים בזירה: החל מיוזמות הנצחה מקומיות (grass roots), דרך גופי תכנון מקומיים כגון קיבוצים ורשויות, תוכניות אזוריות, יוזמות מדיניות ויוזמות של משרד הביטחון. כל אחד מהגופים פועל במרחב גאוגרפי ספציפי קו כחול, קנה מידה, מטרות וסטטוטוריקה שונים ולפעמים אף מתנגשים.
מתוך תשתית ידע זו, יזם משרד המורשת את שיתוף הפעולה עם מעבדת NUR, ובאמצעותה פיתחנו פלטפורמת “תאום דיגיטלי” (Digital Twin), ככלי המחבר בין הידע שנאסף לבין יוזמות התכנון, הנגשת הידע ומעורבות ציבור. הנחת העבודה שאיתה יצאנו לדרך היתה למצוא תשתית שתאפשר לשחקנים השונים להיות באותו חדר מסביב לשולחן אחד ואל מול ארטיפקט תכנוני טנג’בילי. הבנו שעצם הביקור במקום שהוא ״מרחב של הסכמה״ היא נקודת מוצא לדיון פורה. אחד האתגרים היה הגישור שבין חווית המודל, חוויית הטלפון האישי והשטח.
הבסיס לפרויקט הוא מודל CityScope, פלטפורמה השתתפותית שפותחה ב-MIT Media Lab בעשור האחרון ויושמה בהצלחה בערים כמו המבורג, בוסטון, קונספסיון ואנדורה, כחלק מקידום מהלכי תכנון מורכבים מרובי שחקנים. יישום המודל בחבל תקומה מהווה פריצת דרך מתודולוגית, הוא מרחיב את גבולות הפלטפורמה מרמת מקומית-נקודתית (רחוב, רובע, שכונה), לרמה אזורית רחבת היקף. במקביל, הפרויקט מפתח כלים אינטראקטיביים ייעודיים להנגשת מידע מורכב ולייצור מעורבות ציבור אקטיבית באמצעות סדנאות השתתפותיות.
תפיסת התכנון החדשה: בין דאטה קשיחה לזיכרון חי
כדי לענות על האתגרים הללו, פלטפורמת “מרחב הסכמה” אינה מסתפקת בהצגת המצב הקיים, אלא פועלת בשלושה וקטורים מקבילים המגדירים מחדש את מעשה התכנון:
ראשית, הפלטפורמה משמשת כלי תכנוני מתקדם לעיצוב מרחב המורשת והאסטרטגיה האזורית. באמצעות הכלים הטכנולוגיים, מתאפשרת בחינה סימולטנית של חלופות תכנוניות ותפיסות מרחביות עבור צירי המורשת והעוגנים המרכזיים. הכלי מאפשר להצליב שכבות מידע הטרוגניות, להנגיש נתונים מורכבים ובהמשך גם להזרים שכבות מידע מהשטח בזמן אמת. בנוסף, לבחון באופן מיידי את יחסי הגומלין העדינים שבין המרחב המקומי-נקודתי לבין המערכת האזורית.
במקביל, הפלטפורמה מאתגרת את מושג שיתוף הציבור על ידי יצירת מרחב שיח והסכמה אקטיבי עבור המועצות האזוריות, קהילות החבל והציבור. המודל הופך את שיתוף הציבור מתהליך פסיבי והצהרתי לכלי מעשי להגעה לקונסנזוס חברתי ותכנוני. דרך התנסות ישירה ותרגול דינמי של תרחישי פיתוח שונים, המשתתפים יכולים לשרטט יחד חלופות מרחביות על גבי המודל ולחזות בהשפעתן באופן ויזואלי ומיידי, דבר המאפשר להציף קונפליקטים ולקיים שיח מושכל.
לבסוף, הפרויקט מניח תשתית נרטיבית דינמית המתיכה יחד מידע תכנוני עם נרטיבים אנושיים. סיפורים קהילתיים, אירועים היסטוריים ודימויים ארכיוניים אינם נותרים כנספח תרבותי, אלא מוטמעים כשכבת מידע פעילה לכל דבר על גבי המערכת הדיגיטלית. באמצעות ארטיקולציה זו, הזיכרון הקהילתי והאישי מפסיק להיות מיצג פסיבי של העבר והופך למרכיב חי, נושם ומשפיע בעיצוב העתיד של חבל תקומה כולו.
שלוש השכבות של המערכת: הארכיטקטורה מאחורי ‘מרחב הסכמה’
הפלטרפומה כוללת שלוש שכבות היוצרות יחד תשתית דינמית לקבלת החלטות מבוססת ידע והסכמה רחבה.
תשתית פיזית: לב הפרויקט הוא מודל פיזי רחב-היקף הממחיש את מרחב חבל תקומה לכל אורכו, 70 ק”מ מקצה לקצה. המודל משמש כ”שולחן עבודה” מוחשי המאפשר הבנה עמוקה של התוואי והקשרים המרחביים באזור. המודל מתפרס על פני כחמישה מטרים, בקנה מידה של 1:14,000 והוא מורכב מ 46 ריבועים, כל ריבוע 24X24 ס”מ המודפסים בהדפסת לייזר המרכיבים יחד את חבל תקומה.
תשתית דיגיטלית: על גבי המודל מוקרנים שכבות מידע ונתונים המצטלבים לכדי תמונה מרחבית אחת. השכבות כוללות: שכבות תכנוניות ופיזיות: מידע בסיס הכולל ייעודי קרקע, רשת הדרכים, שבילי טיולים, שטחים פתוחים, גבולות מוניציפליים. שכבות מורשת והנצחה: מיפוי אתרי מורשת קיימים (עתיקות, אנדרטאות ומוזיאונים) לצד הצעות לאתרי מורשת ותוכן חדשים. שכבת אירועי ה-7 באוקטובר: מיפוי מרחבי של אירועי היום, בחלוקה לקטגוריות כגון מוקדי חדירה, נקודות חטיפה, אתרי פגיעה בנוף, מוקדי ביזה.
מסד הנתונים גובש בתהליך קפדני של איסוף ואצירת תוכן המשלב בין מאגרי מידע ממשלתיים פתוחים (כגון GovMap) לבין מידע איכותני וייחודי שנאסף על ידי צוותי מורשת שפעלו במרחב. תהליך אצירת התוכן תוכנן כמערכת פתוחה ומתפתחת, המאפשרת לפלטפורמה להוות צומת מרכזי לכלל הידע המרחבי של האזור.
ממשק אינטראקטיבי: החדשנות האמיתית של “מרחב הסכמה” טמונה בממשק המשתמש הייעודי שפותח עבורה, ההופך את הקהילות ובעלי העניין לשותפים אקטיביים המשפיעים על התהליך בזמן אמת דרך שלושה כלים מרכזיים:
• סינרגיה והצלבה חכמה: הממשק מאפשר הצלבה חכמה בין נתונים ממקורות שונים. לדוגמה: בחינת אירועי ה-7 באוקטובר אל מול רשתות התנועה והתחבורה (כבישים, דרכי עפר, ושבילי “סינגל”), במטרה לאתר זיקות ומשמעויות מרחביות חדשות.
• מעבר גמיש בין קנה מידה: הכלי מאפשר מעבר רציף ומיידי בין מבט-על אזורי מקיף לבין התמקדות (Zoom-in) ביישוב או בנקודה ספציפית על המודל. המרחב הנבחר מוקרן בהגדלה על גבי מסך, מה שמאפשר למשתתפים להבין את יחסי הגומלין במרחב – כיצד יוזמה נקודתית של קהילה מסוימת מקרינה על האזור כולו, וכיצד אסטרטגיה אזורית משפיעה על חיי היומיום בנקודות הקצה.
• תכנון משתף: אחת ההצעות לפיתוח מרחב מורשת כוללות את ‘ציר המורשת’, ציר רעיוני המקביל לכביש 232 אשר נועד לחבר בין מוקדי מורשת קיימים וחדשים. מאחר שתוואי הציר דורש דיוקים רבים ומעורר מחלוקות, פותחה אפליקציה ייעודית. כל משתתף בסדנה יכול, באמצעות הנייד או הטאבלט שלו, לשרטט את התוואי כפי שהוא רואה אותו, ולסמן את העוגנים החשובים בעיניו. המערכת משקללת את ההצעות, משרטטת את הדרכים החדשות ומקרינה אותן על המודל הפיזי באופן מיידי. הדיון התכנוני הופך למוחשי, דינמי ומבוסס על השוואה ויזואלית בין חלופות.
במהלך חודש אפריל האחרון, הפכה המעבדה לזירת עבודה פעילה במסגרתה קיימנו שתי סדנאות מומחים וקהל מקצועי. בסדנאות השתתפו נציגים ממועצות אזוריות, מתכננים ואדריכלים המובילים את שיקום המרחב, לצד גופי תוכן ומורשת ובהם הספרייה הלאומית, “עדות 7.10” ויוזמות תיעוד ושימור נוספות. הסדנאות הוכיחו כי הפלטפורמה אינה רק כלי תצוגה, אלא זירת דיון משמעותית המאפשרת למקבלי החלטות ואנשי מקצוע להחליף רעיונות, להציף קונפליקטים והכול באופן, מבוסס נתונים ורגיש להקשר האנושי וההיסטורי של האזור.
צילומים: מעבדת NUR – Negev Urban Research
מהמעבדה אל השטח
השלב הבא בפרויקט מתמקד בהנגשתו לקהל הרחב וביצירת ממשק השתתפותי להעשרת הזיכרון הקולקטיבי. אנו מפתחים סט כלים ייעודי המאפשר לאסוף ולשמר סיפורים אישיים, עדויות, תמונות ומסמכים, המתווספים לארכיונים הקיימים ומעבים אותם ומוצגים באופן חי על גבי הפלטפורמה.
במקביל לפיתוח הדיגיטלי, הפרויקט מסמן את יציאתו מגבולות המעבדה האקדמית ישירות אל המרחב המקומי. הפלטפורמה צפויה להיות מועתקת פיזית אל חבל תקומה, במטרה לשרת את קהילות החבל ולהוות מרחב פתוח להנגשת ידע, לדיון תכנוני מתמשך ולמעורבות ציבור אקטיבית.
מעבר לכך, הסדנאות הציפו פוטנציאל יישומי נוסף: הרחבת היריעה של המערכת כך שתשמש כאינטגרטור של מכלול התוכניות המקודמות כיום בחבל. הפלטפורמה יכולה להפוך לעוגן המידע התכנוני המרכזי של האזור – מאגר נתונים חי, סימולטני ודינמי המאפשר למתכננים, לתושבים ולקובעי מדיניות לבחון, כיצד יוזמות פיתוח שונות מצטלבות, משפיעות זו על זו ומעצבות יחד עתיד מוסכם ובר-קיימא.
רלוונטיות לתהליכי תכנון בישראל
הרלוונטיות של מתודולוגיה זו לתהליכי תכנון בישראל ובעולם בכלל היא גדולה. במציאות שבה קונפליקטים מרחביים נוטים לייצר חוסר אמון בין קהילות מקומיות למערכות שלטוניות, פלטפורמת ‘מרחב הסכמה’ מבקשת להניח תשתית פרדיגמטית חדשה. היא מציעה מודל יישומי ליצירת שיח, שקיפות והסכמות תכנוניות מבוססות דאטה בין רשויות לקהילות ולאפשר תהליך מתמשך של תיעוד, למידה ובניית אמון סביב סוגיות מרחביות, חברתיות וקהילתיות.