המערכתהאם בעיר אנו חווים בדידות, זרות או לבדיות שהיא דווקא חיובית ומשחררת? הזיקה בין עירוניות לזרות ובדידות נידונה עוד מימיו של הסוצילוג גיאורג זימל שכתב על כך בשנת 1903 בחיבורו “העיר הגדולה וחיי הנפש”. המעבר מחברות מסורתיות ומגורים בכפרים שבהם כולם מכירים את כולם, אל העיר הסואנת, האנונימית ההמונית, ניתפסה כמקור לשחרור וחוויה אחרת של העצמי. לצד זאת, ובעשורים שחלפו מאז נשמעה ביקורת על הניכור, הצפיפות, העוני, אובדן הערכים בעיר והבדידות שנובעת מקשרים חברתיים חלשים. טיפולוגיות מגורים שונות לאורך המאה העשרים ביקשו להתמודד עם סוגיה זו והציעו צורות מגורים שנועדו לארגן אחרת את היחסים חברתיים. מהשיכונים ועד הבניינים היקרים צמודי החניה ונטולי הרחובות שאנו מכירים היום. בראיון של הפרופסורים תמר הרמן ואורן סופר עם פרופ’ טלי חתוקה הם דנים בזיקה שבין טיפולוגיות מגורים לבין יחסים חברתיים וחיי הנפש בעיר.
הראין התקיים במסגרת התכנית של גלי צהל “אדרבא” להאזנה לחצו כאן
האזנה נעימה!