אנרכיזם

פרופ’ רחל קלוש מגיבה למאמרו של יוברט לו יון The Dilemma of Planning. לטענתה הגישה הביקורתית אותה מציג יוברט מדגישה את ההיבריס המקצועי ורואה בתכנון כוח עיקרי בעיצוב המרחב, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שהמשתמשים במרחב שותפים לא פחות משמעותיים מהמתכננים בייצורו. היא מפנה אל האנרכיזם, לא רק כאמצעי לייצר מודלים תכנוניים אלטרנטיביים, אלא בעיקר כדי לשאוב השראה עבור פרקטיקות תכנוניות המדגישות פעולה ישירה ללא מתווכים ודורשות מהמתכננים לקחת אחריות אישית ולפעול למימוש אלטרנטיבות בשטח. פרקטיקות אלו מעודדות התארגנות לא היררכית הגורסת שותפות בידע תוך ויתור מרצון על השתייכות למבני כוח, כולל אלה המוקנים באמצעות ידע מקצועי ומתן ביטוי לתהליכי השינוי בעשייה יומיומית אשר מחייבת את המתכננים להשיל מעצמם חלקים גדולים מהסוציאליזציה המקצועית הפריבילגית.

בין נתניה לעתלית, בין יוני לספטמבר, מתמלאים חופי ישראל בערי רפאים, על קו המים. בשנים האחרונות, הפכה מסורת הקמפינג מחופשה של יומיים שלושה לאורח חיים אלטרנטיבי, לתקופת הקיץ, עבור מאות ישראלים. האם ה'זולות' בחופים מציעות אלטרנטיבה אנרכיסטית? האם הן קריאת תיגר על תרבות צריכת החופשות והנופש הישראלי או סתם השתלטות בלתי מתחשבת על נחלת הכלל?