תכנון

מיהו המתכנן בעידן של תחילת המאה ה21? בין תאוריה לפרקטיקה

ברשימה הקודמת סקרנו בקצרה את השינויים בתפקיד ובמעמד של מתכנני הערים לאורך ההיסטוריה, ואת תהליכי ההכשרה וההסמכה של מתכנני ערים במדינות שונות בעולם כיום. ברשימה זו נמשיך לבחון את מעמדו ותפקידו של מתכנן הערים, במתח שבין הידע התיאורטי על המקצוע לבין הידע המקצועי המעשי.

כוחם של גבולות

כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.

מהי עבודה?   

חוקרים שונים כבר מזהים שינויים בדפוסי העבודה ומסכימים כי אמנם לא נפסיק לעבוד בקרוב, אולם המושג עבודה ומשמעותו יקבל תפנית ויובן אחרת בעתיד.

מתווה להתחדשות תעשייתית: פיתוח ושימור התעשייה בעיר

אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי. מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים.

דפוסי תכנון לציבור הרחב

"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 3# רשמים מהיישוב מיתר

תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב

חניון יעד: אסדרה, תכנון וחיי היום יום במקום

ההיסטוריים והסמלים שלהם במקום. רשימה זו, בוחנת את הדינמיקה התכנונית והפיסית באזור החניון, את אופני השימוש והדינמיקה החברתית במקום ולבסוף בוחנת את היחס שבין הקונפליקטים הקיימים באתר לבין חיי היומיום.

ביקורת ותכנון ללא חזון: משנתו של יוברט לו-יון

תוכנית האסטרטגית לישראל 2040 מציבה יעד כמותי אבל מעבר לכך אין הכרעות באשר למהות, לאוכלוסיות היעד, כלים לאוכלוסיות השונות- אין חזון! ד"ר רוית חננאל מגיבה למאמר של פרופ' יוברט לו-יון ומצטרפת לביקורת שלו על מערכת התכנון

רגולציה מוטת בינוי בישראל

מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?

מורשתו של פרופ’ גבעוני: מחשיבה על תחבורה לחשיבה על ניידות

כפיר נוי, סטודנט של פרופ' משה גבעוני שהלך לעולמו לפני חודש, כותב על תרומתו של המנחה המוערך בחשיבה על תחבורה וניידות. על החדשנות והחשיבות של מחקריו של גבעוני לתכנון תחבורה והמורשת שהשאיר אחריו 

מצבו העגום של התכנון: להכיר את האתר? הצחקתם אותי

בישראל אוהבים לתכנן אך בפרויקטים רבים – במיוחד כאלה הנעשים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל – התכנון נעשה ללא הכרות עם הזירה הממשית ולכן בסופו של דבר אינו משרת את תושבי המקום. איך הגענו עד הלום וכיצד ניתן להיחלץ מהמצב הזה?

האדריכלים | כל הפרקים

הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי

ברוכים הבאים לגיל השלישי- האתגרים וההזדמנויות שבהזדקנות האוכלוסייה

הזדקנות האוכלוסייה מתרחשת בישראל ובכלל העולם המערבי. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת המחייבות חשיבה מחדש בתחום התעסוקה, הדיור, הבריאות והכלכלה. האם נושא זה מטופל או שהבעיה מגולגלת בחשאי לדורות הבאים?

הצעה חדשנית להתחדשות עירונית בעיר בני ברק

אולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז'ניץ בבני ברק
סקיווי מיניאפוליס (צילום: כרמל חנני)

כשהתשתיות המושקעות כבר לא תואמות לאקלים המשתנה

מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.

ממפעל פלדה לרובע עירוני חדש

על אדמת מפעל פלדה שנסגר והפך לקרקע לא מנוצלת ומתדרדרת הקימו בלוקסמבורג רובע עירוני חדש. אוניברסיטה, מרכז מחקר, קניות, ופנאי, פארקים ושוכנות מגורים הוקמו ברובע החדש שבליבו מפעל הפלדה שעבר שימור והפך לאייקון שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

להחליק למרגלות מפעל הפלדה

כיצד ניתן לחדש ולהשמיש אתרים ששימשו לתעשייה כבדה? אלפי דונמים שעמדו ריקים ועזובים הפכו לרצועת פארקים מרהיבה בצפון גרמניה שמשמרת את אתרי התעשייה תוך מתן פרשנות חדשה והסבתם למרכז צלילה, בריכות, קירות טיפוס, מסלולי הליכה, גלריות ומוזיאונים. רשימה ראשונה העוסקת בשאלות והצעות לשימוש חוזר בקרקע תעשייתית.

חשיבותו של האוטופי באתגור ההווה

מהו תפקידם של החזונות האוטופים אורבניים כיום, כאשר עבור רבים הקונספט של אוטופיה הגיע אל סופו? מחשבות על השיח הביקורתי והחשיבות של האורבניזם האוטופי, בעקבות מאמרו של דיוויד פינדר היוצא להגנת האוטופיה בחשיבה העירונית
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

“חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!”

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד

“תכנון- גלגוליו של רעיון” עם יוברט לו יון | כל הפרקים

בסדרה בת חמישה פרקים טלי חתוקה מראיינת את פרופ' יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני. לו יון טוען כי מקצוע התכנון מצוי במשבר עמוק והוא ינסה להסביר מהו אותו משבר וכיצד הגענו אליו דרך הדיון בהיסטוריה, אידאולוגיה, מתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? פרק ראשון בפודקסט החדש של אורבנולוגיה
שכונת שפירא בתל אביב, גיא יחיאלי

למי שייכת שכונת שפירא?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
ליטל דמוק- אדריכלית נוף (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

קודם הכמות, אחר כך אפשר לדבר על האיכות

הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.

“אנחנו בעד פארקים שלא צריך להכניס את היד לכיס בשבילם” 

הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
בתים המסמלים זהות אתנית פלסטינית בשכונה גבעת פרדיס (צילום: איריס לוין)

כיצד קבוצות שוליים משפיעות על המרחב העירוני?

באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".