תכנון עירוני

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

שימור אתרי מורשת ובניינים היסטוריים בשפרעם כצעד לצמיחה ומיתוג העיר

כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

מיהו המתכנן בעידן של תחילת המאה ה21? בין תאוריה לפרקטיקה

ברשימה הקודמת סקרנו בקצרה את השינויים בתפקיד ובמעמד של מתכנני הערים לאורך ההיסטוריה, ואת תהליכי ההכשרה וההסמכה של מתכנני ערים במדינות שונות בעולם כיום. ברשימה זו נמשיך לבחון את מעמדו ותפקידו של מתכנן הערים, במתח שבין הידע התיאורטי על המקצוע לבין הידע המקצועי המעשי.

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.

רפואה עתידית בין ה-DNA והעיר

ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו. 

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

ללמד צדק נתונים: הטיות אלגוריתמיות וניתוח מרחב ביקורתי בלימודי תכנון עירוני

כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.

מקומה של השכונה בחיי היומיום

כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.

תכנון עירוני בקוריטיבה: עבר, הווה ועתיד

העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.

אתגר התכנון ברשויות הערביות: מבט מבפנים

מתכנון הערים יהונתן נאה סיים לאחרונה את עבודתו במחלקת ההנדסה בעיריית טירה. זה לא היה צעד מובן מאליו אך הוא מודה על ההזדמנות שהייתה לו לעבוד שם. מתוך הניסיון שלו הוא משתף באתגרים הרבים של סוגיות תכנוניות בערים ערביות ולמה חשוב כל כך להכיר את המקום בשביל לתכנן אותו

השוואה בין חווית החיים של בני נוער במרחב הפיזי והמקוון בשכונות ממעמד נמוך ובשכונות ממעמד גבוה

כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.

לבחור באופציית השכונה

פעם הלכו כולם לבית הספר בשכונה אך בעושרים האחרונים גוברת המגמה של בתי ספר קהילתיים, ייחודיים ועל אזוריים. מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי, כל קהילה והזרם שלה, ומה קורה לשכונה? למגוון האנושי והמפגש שמציעה השכונה? על הדילמה של הורים רבים בין הבחירה באופציה המקומית לבחירה בייחודיות הקהילתית

קטרינה: היסטוריה, 1915-2015- הנסיבות הרציפות שמובילות לאסון

אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.

שביל העצמאות- עיצוב הזיכרון ההיסטורי באמצעים מרחביים

כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.

קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש- סדרת פודקסט חדשה

סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל.

המרחב שבין המעלית לחניון: הסרט ההתחלפות וכוחו של מבט

מה קורה כשאנו עוצרים ומתבוננים בלובי הבניין, בחדר המדרגות? כיצד זה עלול להשפיע על האופן בו אנו תופסים את המרחב? הסרט ההתחלפות דן בשאלות האלו ומאתגר את הצופה להכיר בכוחו של המבט לחשוף זוויות חדשות במרחב.

אסטרטגיות עירוניות לניהול מערכת השטחים הציבוריים: פרספקטיבה גלובלית

צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.

הצורך במסחר בר-השגה בעידן הדיגיטלי

אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות הצריכה העכשוויות בעולם ובישראל? האם בעתיד המסחר באינטרנט יעלה על חשבון המסחר הפיזי, או לחילופין יגרום לגל "הרס יצירתי" שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? על הצורך באספקת מסחר בר-השגה ועיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו לצרכים המשתנים במהירות.

מודל חדשני לשיתוף ציבור בתכנון ביישובי החברה הערבית: המקרה של מג’דל כרום

בתכנית ותמ”ל חדשה במג’דל כרום נערך שיתוף ציבור חדשני שכלל שימוש בכלים טכנולוגיים ובהובלה של צוות מקצועי מתוך העיר. המהפכה שהציעה מהנדסת הרשות המקומית, אריג' סראחן, כללה יצירה של "קבוצות שיוך" של אלפי בעלי הקרקע שיאפשר לממש את התוכנית.