התחדשות ציר ז’בוטינסקי כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני

ציר ז’בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.

הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה לאורך ציר ז’בוטינסקי, ציר בין-עירוני מרכזי באורך כ-10 ק”מ המחבר בין הערים פתח תקווה, בני ברק ורמת גן הוא מהלך עירוני חשוב ומשמעותי. אולם, מהלך זה מעורר את השאלה, האם וכיצד ניתן למנף את הפיתוח התחבורתי המקומי להזדמנויות ברמה האזורית והעירונית?

הרשימה להלן, המציעה חזון תכנוני-רעיוני לעתיד האזור כיחידה יצרנית, מבוססת על מסמך שגובש במסגרת קורס ‘מיומנויות בתכנון’ בהנחיית פרופ’ טלי חתוקה. מטרתו להעלות לסדר היום הזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני בין הרשויות הגובלות בציר, שכיום משתפות פעולה סביב מים וביוב בלבד. שיתוף פעולה כזה המותווה ברוח גישת ‘האזוריות החדשה’¹ יקדם צמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ויצירתיות תרבותית, וייבנה סביב פיתוח עוגנים תעשיתיים אזוריים על תוואי ציר ז’בוטינסקי באופן שימקסם את כוחם היצרני, מתוך הכרה בתרומה הייחודית הפוטנציאלית של כל אחת מהרשויות לאזור, ובזכות האופי העירוני המגוון של הציר המשתנה מדופן תעשייתית למוקדי משיכה ציבוריים ולאזורי התחדשות עירונית למגורים.

חשיבותו היצרנית של ציר ז’בוטינסקי והצורך במעבר מחשיבה עירונית לאזורית

לציר ז’בוטינסקי חשיבות אזורית רבה עוד טרם קום המדינה, אז היווה עורק חיים לפיתוחן של הערים סביבו – פתח תקווה, בני ברק ורמת גן, שמיקמו את אזורי התעשייה שלהן בזיקה אליו בשנות ה-30 וה-40. באופן זה התעצב ציר ז’בוטינסקי כבעל אופי יצרני, סביב ארבעה אזורי תעשייה מגוונים –

• פתח תקווה: בעיר שני אזורי תעשייה, הנרחבים ביותר באזור. אזור התעשייה סגולה משתרע על פני כ-3,000 דונמים, מאופיין בתעשיות מסורתיות וכבדות ובמרכזי קניות גדולים. אזור התעשייה קריית אריה, המשתרע על שטח של כ-5,000 דונמים הוא אחד מאזורי התעשייה הגדולים בישראל ומאופיין בעירוב שימושי תעשייה ממסורתית וכבדה ועד הייטק.
• בני ברק: אזור התעשייה של בני-ברק, מאופיין בתעשיות מסורתיות. שטחו עומד על 160 דונם. בראשית המאה ה-21 הוקם בעיר מתחם העסקים והתעסוקה ‘BBC – בני ברק ביזנס סנטר’ ובו מגדלי משרדים, משתרע על פני 1,450 דונם.
• רמת גן: אזור התעשייה הקומפקטי ביותר. מתחם הבורסה, שהחל את דרכו כמתחם תעשייה זעירה ומלאכה בשנות ה-30, הוסב בהדרגה למתחם התעסוקה במגדלים שהוא כיום החל משנות ה-70. המתחם משתרע על פני כ-400 דונם.

כיום ציר ז’בוטינסקי בעל אופי יצרני מגוון, מתעשייה מסורתית ועד הייטק. קיימים בו גם קטעי מסחר ורחובות מסחריים הניצבים אליו.

• מבחינה ניהולית, נמצא כי הרשויות מקדמות פיתוח תעשייה, תעסוקה ומגורים באופן נפרד זו מזו ומתוך תחרות. שיתוף פעולה ביניהן מתקיים סביב מים וביוב בלבד. בנוסף, השלטון המקומי בבני ברק גרעוני ומוגבל ביחס לרמת גן ופתח תקווה העצמאיות כלכלית.
• ברמה התכנונית נמצאה מגמה אזורית גורפת להסבת אזורי התעשייה המסורתיים להייטק ותעסוקה, והגדרת שני אזורים יצרניים מטרופוליניים – בבורסה ברמת גן ובאזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה. בנוסף נמצא כי העיר בני ברק, בניגוד לשכנותיה אינה מתחדשת למגורים.
• ברמה החברתית-תרבותית, נמצא ריכוז של מוסדות הכשרה ותרבות במערב הציר, בגבולות העיר רמת גן. מבחינת מצאי הדיור, מחירי הדיור ברמת גן הם הגבוהים באזור בפער לעומתם בבני ברק ופתח תקווה קיים מצאי דיור בר-השגה. מסקירת ההון האנושי עלה כי כמעט כמחצית מתושבי האזור מועסקים בעבודות “צווארון כחול” ועל כן יש צורך בהמשך אספקת תעסוקה מסוג זה. בעיר בני ברק שיעור הלא מועסקים עומד על כ-40%.

תרחיש “עסקים כרגיל” בו כל רשות עירונית ממשיכה להתנהל בפני עצמה, צפוי להגביל את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית של האזור, להותיר ואף להגדיל את אי השיוויון בין הרשויות לאורך הציר בשל קניבליזם כלכלי, תרבותי וחברתי ותחרות אין סופית ללא אפשרות לקידום שיתופי פעולה. בנוסף ישנו חוסר התאמה בין רצונן הגורף של שלושת הרשויות להסב את אזורי התעשייה לאזורי תעסוקה והייטק, להון האנושי הקיים. נושאים אלו מחדדים את הצורך במעבר לחשיבה ותיאום אזוריים.

אולם, בשל הריבוי של השימושים היצרניים הוא יכול להוות בסיס ליצירת אקו-סיסטמה תעשייתית. גישת ‘האזוריות החדשה’ רואה בעוגנים היצרניים האזוריים כבעלי חשיבות חיונית לפיתוח הכלכלה, החדשנות הטכנולוגית והיצירתיות התרבותית של האזור. הדרך לפיתוחם היא באמצעות סינרגיה בין ארבעה היבטים אזוריים – כלכליים-יצרניים, ניהוליים, תכנוניים וחברתיים.

+

אסטרטגיה מוצעת לפיתוח – שיתוף פעולה יצרני סביב עוגנים תעשיתיים אזוריים

מהותה של האסטרטגיה המוצעת במסמך היא יצירת שיתוף פעולה יצרני תלת-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים, ויצירת אקוסיסטמה תעשייתית² אזורית.

שיתופי הפעולה יתקיימו סביב שני מוקדי היצרנות המטרופוליניים העתידיים, במטרה למקסם את הכוח היצרני שלהם – ‘הבורסה-ב.ס.ר’ ו’קריית-אריה’.³ אסטרטגיה זו תואמת את התפיסה התכנונית המחוזית, הפרישה הגיאוגרפית והפרוגרמה התעשייתית המשלימה המאפיינת אותם, כשמוקד ‘הבורסה-ב.ס.ר’ המשותף לרמת גן ובני ברק מוביל את תחום ההייטק ו’קריית-ארייה’ המשותף לפתח תקווה ובני ברק ישלב הייטק ותעשייה מסורתית.

שני העוגנים ישתפו פעולה זה עם זה באמצעות מינהלת-על משותפת ליצירת אקוסיסטמה תעשייתית שתפתח את האזור כולו. התהליך יותנע על ידי הרשויות החזקות – רמת גן ופתח תקווה, ובשיתוף בני ברק כחלק ממנהלת האזור המשותפת וכן סביב כל אחד מהעוגנים התעשיתיים האזוריים –

• ‘הבורסה-ב.ס.ר’ בהנעת רמת גן ובשיתוף פעולה מקומי עם בני ברק.
• ‘קריית אריה’ בהנעת פתח תקווה ובשיתוף פעולה מקומי עם בני ברק.

תרחיש זה עשוי לתרום תרומה מיטבית להגדלת הכוח היצרני האזורי בזכות –

• הגדרת האזור ומיצובו כחדשני ויצרני מיצוב שני מוקדי משיכה יצרנות וחדשנות מטרופוליניים יגדירו את האזור מחדש בזכות שיתוף הפעולה ביניהם, וכנגזרת פיתוח כלכלי והגדלת ההכנסות של הרשויות סביבם, והנעת תהליכי התחדשות, כולל בבני ברק.
• יצירת שיתוף פעולה ותיאום אזורי בפיתוח התעשייה, הדיור, ההשכלה והתרבות באמצעות המנהלת המשותפת לשלושת הרשויות סביב העוגנים.
• יצירת מבנה ניהולי בהיר חיזוק המערכות סביב שני עוגנים אזוריים נבחרים מקילה על התארגנות ניהולית בזיקה לסמיכות הגיאוגרפית ותאפשר: הגדלת המגוון התעשייתי, הגדלת ההון האנושי ושילובו והתחדשות עירונית למגורים סביב שני המוקדים.

כלים ליישום ועקרונות התכנון במוקדים

הגישה ליישום האסטרטגיה היא הנעת התהליך על ידי שלושת הרשויות (השלטון המקומי) בתמיכה וליווי של השלטון הארצי, אשר בימים אלו מקדם באמצעות משרד הפנים מהלך ליצירת רובד שלטוני אזורי בישראל. קידום האסטרטגיה המוצעת, מבוסס על מספר שלבים, הכוללים הגשת בקשה למימון ממשלתי, הקמת המנהלות המוקדיות והמנהלת המשותפת, הכנת תכנית אסטרטגית אזורית וביסוס רגולציה אזורית, הכנת תכניות מפורטות ופיתוח פרויקט פיילוט באזור נבחר – מוקד קריית אריה, שיכלול ברמה הניהולית בשיתוף בין פתח תקווה ובני ברק, וברמה התכנונית, עירוב שימושי תעשייה, תעסוקה, מגורים, חינוך, תרבות ופנאי.

קידום תכניות מפורטות עבור כל אחד מהמוקדים ראוי שיתייחסו הן לרמה האזורית ולשיתופי הפעולה ביניהם, והן לרמה המקומית ויכללו פיתוח תעשייה ותעסוקה ומעטפת מגורים, השכלה ותרבות לפי עקרונות התכנון להלן –

לסיכום, הקו האדום של הרכבת הקלה לאורך ציר ז’בוטינסקי, אינו רק מהלך עירוני חשוב ומשמעותי – זוהי הזדמנות לקידום מודל יצרני-אזורי חדשני המשלב פיתוח תעשייה, תעסוקה, השכלה ומגורים תוך הישענות ושיתוף משאבים אזוריים בין הרשויות.