איך מתרגמים מסגרת רעיונית לשיטת עבודה? איך מגשרים על הפער בין האקדמיה לפרקטיקה? האדריכלית אירית צרף-נתניהו, ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, לקחה את המתווה הרעיוני של המארג שהופיע בספר "שכונה-מדינה" ויישמה אותו בתכנית מתאר להתחדשות עירונית בנתניה. ראיון.

הכותרת "שיטת-תיכנון משוכללת ביותר מדריכה את בניית קריית-נורדאו" התנוססה בראש אחד מעמודי על המשמר ב-9 בפברואר 1953. במאמר נכתב בחגיגיות כי "על שטח החולות שבעתיד ייקרא שמו קריית-נורדאו, מתגלמת במציאות תוכנית-בניין-ערים שהיא שיא השיכלול גם לדעת מהנדסי-תכנון עולמיים". על התכנית להקמת היישוב החדש, שנועד "לספק את דרישותיו של האזרח בן-ימינו", היה חתום פרופ' אלכסנדר קליין, ראש המגמה דאז לבינוי ערים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.1 "אין ספק כי החידושים בשיטת הבנייה בקריית נורדאו ימשכו אליהם תשומת לב מצד אנשי מקצוע קרובים ורחוקים, אשר ירצו לראות כיצד נתגלמו במציאות הרעיונות של איש-המדע המתקדם", חתם הכתב את הסיקור.

נראה כי כבר לפני כשישים שנה קרית נורדאו היתה אמורה להציג חיבור הלכה למעשה בין האקדמיה התכנונית לפרקטיקה. בסופו של דבר התכנית להקמת קריית נורדאו לא התממשה כפי שמנסחיה ציפו, והיא סופחה לעיר נתניה ונבנתה על מנת לקלוט עולים מגלי ההגירה בעשורים הראשונים לקום המדינה. מאז הקמתה ועד היום היתה השכונה אבן שואבת לעולים חדשים ומשפחות השייכות לחתך סוציו-אקונומי נמוך.

ניסיון נוסף לתרגום רעיונות אקדמיים לממשות תכנונית, מובל כיום על ידי האדריכלית אירית צרף-נתניהו, העומדת בראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה ובעלת משרד אדריכלים פרטי הנושא את שמה. צרף-נתניהו עובדת בימים אלו על תכנית מתאר להתחדשות עירונית בשכונה, עבור משרד השיכון, במסגרתה בחרה ליישם את רעיון "המארג" שהוצג בספר "שכונה-מדינה". בימים אלו מכינים מהדורה שנייה של הספר (שיצא לאור ב-2012) וזאת הזדמנות מצוינת לשוחח עם צרף-נתניהו על הניסיון להטמיע חלק מן הרעיונות שעלו בספר.

image001

"השתמשתי בטקסט של 'שכונה-מדינה' כחלק מהחזון והמתודולוגיה לתכנון", מספרת צרף-נתניהו, "בעבודה מול הצוות שלי ובסדנה שעשיתי לכל צוות התכנון".

מבחינה מתודולוגית, מסבירה צרף-נתניהו כי אימצה את החשיבה המוצגת בספר בכל הנוגע למיפוי וניתוח אתר. "ניתחנו את השכונה וזיהינו שהיא עונה בעצם להגדרה של 'תבנית' [שכונות 'תבנית' הן סביבות המגורים בשיכון הציבורי בישראל המשקפות במהותן את האידאולוגיה החברתית-כלכלית של מדינת הרווחה].2 יש שם חלוקה לאזורים, כאשר לכל אזור יש את המרקם שלו, והם קשורים ברחובות ובשבילים ירוקים. במהלך הניתוח למדנו שיש שם קהילה מגובשת של אתיופים, של חרדים, של עולים חדשים מרוסיה. זו שכונה מעניינת מבחינת הגיוון הקהילתי".

הניתוח שאב השראה מניתוח השכונות השונות המופיע בספר "שכונה-מדינה" והתבסס לדברי צרף-נתניהו על "חשיבה בשכבות". כפי שהיא מפרטת ומסבירה, "ראינו את קריית נורדאו כמערכת רב-ממדית. היה לנו מאוד חשוב לחשוב על כל המערכות בחשיבה משותפת ולא הירארכית. היה לנו חשוב לדבר על יחידות תפקודיות ולא על מגרשים, על נתחים עירוניים ולא על בניינים. כלומר לתת לכל מקום תפקיד במערכת של השכונה ולא להסתכל עליה כאוסף של מגרשים או דרך הבחנה טיפולוגית בלבד. עשינו מספר ניתוחים כאשר כל אחד התמקד בשכבה אחרת – טיפולוגיה, הקשרים בין המתחמים שמצאנו ועוד. קראנו להם מגוון יחידות של בלוקים חברתיים".

סכימה רעיונית כללית עבור תכנית מתאר להתחדשות עירונית, בשכונת קרית נורדאו, נתניה.

סכימה רעיונית כללית עבור תכנית מתאר להתחדשות עירונית, בשכונת קרית נורדאו, נתניה.

בהמשך לניתוח של השכונה שותפו צוות היועצים בנעשה. "ערכתי סדנה משותפת במסגרתה הצגתי את רעיון המארג ושאלתי אותם 'איך אתם חושבים שאפשר ליישם את זה?'. זהו צוות שלא מורגל שמשתפים אותו בתכנון והיו היסוס ומבוכה בהתחלה לאור התהליך הזה שאינם מורגלים בו, תהליך שונה של חשיבה מקבילה, ניתוח וכלים יחד עם תכנון שאינו לינארי. אבל מהר מאוד הם קיבלו את זה, נרתמו לאתגר ונהנו מהעבודה המשותפת. אפשר לומר שהסדנה שחררה את המחשבות, הם גילו התלהבות והאינפוט שלהם היה מאוד מעניין. כך למשל החלטנו לעשות שיתוף ציבור בשכונה לא לפי אזורים, אלא לפי נושאים – חינוך או תנועה וכך הלאה. גזרנו מזה כלים ודרכי פעולה".

השלב הבא היה להתחיל לגבש את כל הרעיונות לתכנן את ההתחדשות העירונית בשכונה, כאשר ההתערבות בסביבת המגורים ביקשה ליישם את הקריאה המוצעת במארג, הרואה את העיר כמצרף של תאים עירוניים אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין חברתיים, פיזיים וכלכליים. "בנינו חזון – עם גמישות, עירוב שימושים ורב-תכליתיות במבני המגורים, בבינוי ובגודל הדירות, ופנייה לאוכלוסיה מגוונת. זיהינו מתחמים שיש להם תפקידים, ולכל אחד מהם היה חתך מגוון", מספרת צרף-נתניהו, "היו לנו בעצם יחידות עם תפקיד עירוני וכל יחידה קיבלה הגדרות שונות – מאוד גמישות".

תפיסת השטחים הפתוחים בקריית נורדאו בנתניה, באדיבות רז מטלון, אדריכל הנוף בצוות התכנון.

תפיסת השטחים הפתוחים בקריית נורדאו בנתניה, באדיבות רז מטלון, אדריכל הנוף בצוות התכנון.

רז_מטלון_אדריכל_נוף_בצוות_התכנון-תפיסת_שטחים_פתוחים_נורדאו_נתניה

תפיסת השטחים הפתוחים בקריית נורדאו בנתניה, באדיבות רז מטלון, אדריכל הנוף בצוות התכנון.

רז_מטלון_אדריכל_נוף_בצוות_התכנון-תפיסת_יחידות_שייכות_נורדאו_נתניה

תפיסת "יחידות שייכות" בקריית נורדאו בנתניה, באדיבות רז מטלון, אדריכל הנוף בצוות התכנון.

"כשהגענו לשלב התכנון נקטנו במתודולוגיה של תכנון בשכבות תוך דיאלוג בינינו: שכבה אחת כללה את השלד עירוני, שכבה אחרת נוף בנוי ופעילויות, שכבה של "הזדמנויות – קראנו לה Bank of lost spaces", שכבות של תנועה, חיי קהילה, עסקים וכו'. התכניות לא היו קשורות אחת לשנייה. כך למשל ביקשתי מיועץ התנועה לסמן את כל השבילים הנוחים לאופניים בלי קשר לתכניות האחרות, מיועץ הנוף ביקשתי מיפוי של פעילויות בשצ"פים. כלומר, לא תכננו לינארית ולא על גבי תכנית אחת. בשלב מאוחר יותר ערכתי סופרפוזיציה שיצרה הרבה צירופים ונוצר בסיס למארג. אני מאמינה שתכנית כזאת, שהיא לא צירית או לינארית, יותר גמישה לשינויים בעתיד".

בין השאר, צרף-נתניהו מציינת את התוצרים של שיטת תכנון כזאת: "בסופו של דבר קיבלנו למשל אזור שמיועד לגיל זהב ליד מרכז מסחרי, או במקרים אחרים יצרנו 'חומים ורטיקליים', מבני ציבור המוערמים מרחבית, וגני ילדים שהכנסנו לתוך פרויקטים של 'בינוי-פינוי-בינוי' בשכונה" כחלק מהמשא ומתן הכלכלי למול היזם. לדבריה, "היה מאבק גדול שיקבלו את התזה הזאת, אבל איכשהו זה הצליח".

שדרה חדשה עם עירוב שימושים, לחיבור קרית נורדאו ועיר ימים, נתניה.

שדרה חדשה עם עירוב שימושים, לחיבור קרית נורדאו ועיר ימים, נתניה.

חיבור לגשר הולכי רגל, התחדשות עירונית בקרית נורדאו, נתניה.

חיבור לגשר הולכי רגל, התחדשות עירונית בקרית נורדאו, נתניה.

צרף-נתניהו לא התייחסה רק להיבטים המרחביים של המארג, אלא גם לאלו החברתיים-ניהוליים. כך היא מספרת: "אחד העקרונות העיקריים מתוך מה שלמדנו וניצלנו היה הפן של המשילות –מצד אחד ביקשנו ממשרד השיכון ומהעירייה קרן תחזוקה וליווי של הקהילה והיא נרתמה לזה, ומצד שני רצינו ליצור חיבור בין היזמים, צרכי הדיירים וצרכי העיר. זאת אומרת כל אחד מהגורמים היה צריך לשרת אינטרסים משותפים. זה לקח המון זמן לשכנע ולבנות".

אולם, אתגרים רבים עמדו בפניה בתרגום הרעיון והעקרונות לתכנית קונקרטית. צרף-נתניהו מודה כי הבחירה להתבסס על "שכונה-מדינה" לא עשתה לך בהכרח חיים קלים בעבודה מול הרשויות. "מאוד מצאה חן בעיני התפיסה של המארג, הלכתי עם התפיסה הזאת והצגתי אותה למשרד השיכון ולעיריית נתניה בהציגי לפניהם את הספר". הם מאוד נהנו מההרצאה והשקפים על הספר, אבל עד שלא הצגנו להם ממש את התכנית להתחדשות עירונית בשכונה הם לא הבינו למה אנחנו מתכוונים… זה היה די קשה היות  וזה אינו תהליך נורמטיבי. לאורך כל התהליך עבדתי בצמוד לתחשיבים הכלכליים על מנת לגבות את התכנון.  בשלב זה, יש התלהבות גדולה ויתרה מזה, כולם נרתמים לקדם את התכנית".

אירית צרף-נתניהו במפגש שיתוף ציבור בשכונת קרית נורדאו בנתניה.

אירית צרף-נתניהו במפגש שיתוף ציבור בשכונת קרית נורדאו בנתניה.

מהנדס העיר נתניה במפגש שיתוף ציבור בשכונת קרית נורדאו.

מהנדס העיר נתניה במפגש שיתוף ציבור בשכונת קרית נורדאו.

לאילו פרויקטים נוספים הרעיון של המארג עשוי להתאים בעיניך?

"זה כלי נהדר להתחדשות עירונית כי המרקם הקיים מהווה נקודת התייחסות טובה, אבל אם מדובר בהקמה של שכונה חדשה מאפס זה יקשה ליצור סופרפוזיציה של מערכות".

בקרוב התכנית להתחדשות עירונית של שכונת קריית נורדאו בנתניה תוצג בפני הוועדה המקומית ולאחר מכן תעלה לדיון בוועדה המחוזית, בדרכה לאישור. "אני מקווה שנצליח להפיק מזה מה שאני מאמינה שיתגלה כיתרון ויקדם את השכונה ואת המורכבות שלה למרות השינויים שתעבור", מסכמת צרף-נתניהו, "לקחנו את הרעיון של המארג כחזון והפכנו את זה לכלי עבודה שאני רוצה גם להשאיר לעירייה הלאה".

*

חברי צוות התכנון:

אדר' אירית צרף נתניהואדריכלות וראש צוות התכנון

אדר' רז מטלוןתכנון נוף

ירון עברון תכנון תנועה

ד"ר עמליה רימלט חברה, שיתוף צבור ופרוגרמה

אלי כהן כלכלה ושמאות מקרקעין

  1.  החידוש בתכנית היה אמור להיות בניית העיר יחידות יחידות, בשלבים, כאשר בכל יחידה ישנו עירוב שימושים באופן שמאפשר לה לתפקד בפני עצמה. "כל ענייני יום-יום יבואו על סיפוקם על ידי שירותי-ציבור בתחום הקרוב, בלי שיהיה צורך להפליג אל 'מרכז' רחוק, שהנהו גורם לנטיעת זרות בין האנשים" נכתב בכתבה ב"על המשמר".
  2. להרחבה ראו, "תבנית", בתוך: חתוקה, ט., בר, ר., יעקובסון, מ., לוטן, ה., בטט, מ. ופיין, ג'. שכונה-מדינה, תל אביב: רסלינג, 2012