ביום הפסקת האש, והיום הראשון בעסקה הסבוכה לחזרתם של החטופים, יצאנו לסיור בעקבות האנשים החולמים בנגב המערבי: אדריכלית ומתכננת ערים שהקימה את המעבדה למחקר אורבני בנגב, איש חינוך שמוביל את אופקים לבירת האגרו-טק של ישראל ואיש צבא העומד בראש פארק התעשייה שעתיד להיות הגדול בארץ. הימים עדיין ימי מלחמה אבל כבר מרגישים את העשייה חוזרת במלוא התנופה למרחב שלנו, זה אינו “היום שאחרי” כי כל החולמים שפגשנו לא הפסיקו לרגע לעבוד קשה בימי המלחמה כמו גם עתה, חזרנו אופטימיים מתמיד.
שלוש תחנות, שלושה אנשי חזון.
NUR LAB, באר שבע
מעבדת המחקר האורבני בנגב (Negev Urban Research) בפאתי רובע החדשות של באר שבע, היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכון הטכנולוגי מסצ’וסטס (MIT), הפקולטה לעיצוב ואדריכלות במכללת סמי שמעון ומספר משרדי ממשלה.
המעבדה הוקמה כחלק מהחלטת ממשלה 625 שעיקרה פיתוח הנגב ומהווה סנונית ראשונה מסוגה. היא פועלת כחלק מרשת בינלאומית הכוללת עשר מעבדות נוספות בעולם, תחת קבוצת City Science במדיה לאב של המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס. כל מעבדה מתמקדת בסוגיות מקומיות, כאשר בבאר שבע שלושה אתגרים עיקריים עומדים על הפרק: אקלים מדברי, האוכלוסייה הבדואית ובריאות בקהילה.
בראש המעבדה עומדת האדריכלית ומתכננת הערים מירב בטט, בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, בוגרת תואר שני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב והייתה חוקרת במעבדה לעיצוב עירוני. גם בתפקידה הקודם במשרד הכלכלה והתעשייה מירב חלמה בגדול והובילה לתמורות בתחום התכנון והמחקר בהקשר של פיתוח תעשייתי.
לדבריה של מירב NUR שמה לה למטרה “לייצר סביבה עירונית תוססת, חיה, פעילה, עם מפגשים בין אנשים שונים” בטענה ש”אי אפשר להעתיק אורבניזם מתל אביב”. החזון הפך למציאות כשהמעבדה נפתחה באופן רשמי מספר ימים לפני הביקור שלנו.
גם המיקום של המעבדה בשדרות רגר אינו מקרי, היא מהווה חלק מרובע החדשות בבאר שבע. רעיון רובע החדשנות נהגה על-ידי ג’ולי וואגנר ומתאר מודל אורבני שמייצר רשת הקושרת בין גופים שונים הנמצאים בסמיכות. מטרתו היא לעודד שיתופי פעולה חדשניים ולחזק את הכלכלה המקומית. “רובע החדשנות שונה מפארק הייטק או פארק תעשייה. הוא מכיל מוסדות עוגן שמייצרים סינרגיה בין הגופים השונים. בתכנון יש המון דגש על ההון האנושי והמרחב הפיזי”. העוגנים המרכזיים בבאר שבע הם בית החולים סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופארק ההייטק. מארג זה הוליד שיתופי פעולה פורים בשנים האחרונות, וניכר מדבריה של מירב כי רבים נוספים עתידים עוד לבוא.
טריוויאלי היה למקם את רובע החדשנות בתל אביב, אך באר שבע מהווה קרקע פורייה לחדשנות ופיתוח ונראה שלא רחוקים הימים שתהיה מתחרה ראויה למטרופולונים גדולים בעולם.

האגף לפיתוח אורבני, אופקים
24 קילומטרים מבאר שבע, נמצאת אופקים, בית ל- 40,000 תושבים. כבר בכניסה לעיר השתאינו למראה שכונות הענק החדשות שנבנות בפאתי העיר.
בשנים האחרונות עיריית אופקים חתמה על שני הסכמי גג עם המשרד למקרקעי ישראל ומשרד האוצר בסכומי עתק. הסכמי גג מייצרים שותפות בין המדינה, השוק הפרטי והרשות העירונית ומטרתם לספק תמריצים להתחדשות ופיתוח עירוני. התוכניות משלבות בין בינוי חדש בפאתי העיר לבין התחדשות עירונית בעיר הותיקה.
פגשנו את מר אבי ביתן, מנהל מנהלת הסכמי הגג באגף לפיתוח אורבני ואיש חינוך מהמעלה הראשונה שכיהן כראש מנהל החינוך. האגף בראשותו מתכלל תחומים רבים ביניהם אקדמיה, חדשנות ופיתוח למען התושבים. לאורך כל השהות שלנו באופקים ניכר היה כי הרשות מבינה לעומק כי התושבים הם הכוח המניע לשינוי ולצמיחה.
בשנים האחרונות משכה אופקים משפרי דיור מהדרום, ומחירי הדיור בה זינקו ב–30%. באוקטובר 2023 העיר חוותה טלטלה קשה ממנה הצליחה כנגד כל הסיכויים רק לצמוח. המענה המיידי של העיר והדאגה לרווחת התושבים, לצד התעקשותה של הרשות לשמור על שגרה הם מהסיבות העיקריות לכך. נקודת המוצא של קובעי המדיניות הייתה לראות את התושב ודרך בניית החוסן הקהילתי לחשוב על המרחב הפיזי.
העיר אופקים שמה לנגד עיניה את פיתוח האקדמיה, התעסוקה והחינוך מתוך הרצון למשוך משפחות צעירות ולשמר את האוכלוסייה הקיימת. כך למשל, העיר מאפשרת מסגרות חינוך מסובסדות עד שעות הערב ואף פתחה את בית הספר הראשון המתמחה באגרו-טק. בית הספר הוא חלק מהתוכנית הארצית להפוך את אופקים לבירת האגרו-טק ולמרכז חדשנות ותעסוקה שיפתח הזדמנויות חדשות.
ביתן לא התעלם מהאתגרים שביישום החזון, ושיתף ברצון לייצר קשר בין מזרח העיר החדש לבין העיר הותיקה אותם חוצה נחל אופקים. בתוך כך העירייה מכוננת עוגנים במספר מוקדים בעיר הותיקה בדמות מבני ציבור ושיפור התשתיות העירוניות הקיימות.
את הפגישה עם ביתן סיימנו בתצפית במצודת פטיש שם קיבלנו טעימה מהחזון כאשר ניצני הבינוי החדש נשקפים ממנה. ללא ספק אופקים צומחת אל עבר אופקים חדשים.

פארק תעשיות נ.ע.ם
“היה מציאותי. חלום.” – זוהי הכתובת המופיעה על קיר משרדו של מר יוסי אנגלר שר- מנכ”ל פארק תעשיות נ.ע.ם. ניתן לתאר את אנגלר כאופטימיסט חסר תקנה, מלא תשוקה ואומץ.
“שמתי לעצמי חזון, אבל היה חסר לי משהו. חלמתי על משהו חדש שלא קיים. היום המציאות והחלום נפגשים.” אומר אנגלר-שר, איש צבא לשעבר, שהביא את ניסיונו הצבאי כדי להגות ולממש תוכנית אסטרטגית שאפתנית להקמת הפארק.
נ.ע.ם – פארק תעשיות בע”מ הינו פרויקט לאומי – חברתי וכלכלי יוזמת ממשלת ישראל – משרד רוה”מ, משרד הכלכלה ומשרד האוצר. זהו אזור התעשייה הראשון שכונן תוכנית אסטרטגית. התוכנית החדשנית בהובלת פרופ’ חתוקה רואה בפארק התעשייה כמרחב חיים אזורי. לצד התעשייה ישולבו פרוגרמות של חינוך, תיירות וריאות ירוקות. נדמה כי בתכנון המרחב כל פרט חשוב החל מחתך הרחוב, העצים המצלים ועד לחזית כל מפעל.
לדבריו של אנגלר העקרון החשוב ביותר ביישום של תכנון פארקי תעשייה חדשניים הינו רציפות והמשכיות. “הפלואו” כך הוא קורא לו. אותה הזרימה מושתת על מספר מרכיבים ביניהם רשת תחבורתית הכוללת כבישים רחבים ושבילי אופניים, איזוּר המפעלים ומחשבה על מגוון המשתמשים במרחב הפארק התעשייתי. גם ההמשכיות בתפקיד של אנגלר-שר השפיעה ללא ספק על יישום ומימוש החזון.
בפארק מודלים חדשים שלא נראו בישראל. כך למשל, אשכול החינוך המתוכנן בפארק אינו נועד רק לאפשר לעובדים להיות קרובים לילדיהם, אלא גם מושתת על הרעיון של חינוך לתעשייה לחשיפה ולהתנסות בה. אנגלר-שר חולם על היום בו תעשייה תהווה חלק אינטגרלי מהחיים של כולנו ותיפתח בפארק מלונית למבקרי המתחם. לא די בכך, בעתיד יארח גם הפארק בית ספר לתעופה, ואף יהווה תשתית למרכז פיתוח תעופתי.
פיתוחם של 4000 מ”ר וייעודם לתעשייה מהווים אבן דרך משמעותית בדרכו של הנגב המערבי להפוך למוקד תעסוקה ומגדלור של חדשנות.


חזון, תכנון ועשייה
כאדריכלים צעירים אנו עדים וחווים את המתח שבין חלום לעשייה, בין התיאוריה לפרקטיקה. מתוך ההבנה כי למתכננים יש תפקיד מכריע בעיצוב חיינו, וכי במדינתנו הקטנה חלומות לעיתים נותרים במגירה, אנחנו יודעים שאסור לנו לוותר גם אם הדרך לא קלה. השינוי מתחיל מאיתנו, מהיכולת להאמין בחלומות ולפעול ביצירתיות כדי להפוך אותם למציאות. כל אנשי החזון שפגשנו בסיור הוכיחו שעם תשוקה, מטרות ומוטיבציה השמיים הם הגבול.
גם בימים מורכבים כאלו אנחנו רואים עצמנו מסתכלים אל עבר העתיד. תכנון בעתות שלום ומלחמה אכן מחייב חשיבה לטווח רחוק והתאמה למגוון תרחישים. כל תקופה, בין אם היא תקופת שלום ובין אם היא תקופת מלחמה, דורשת גישה שונה, אך יחד עם זאת, יש לחשוב על העתיד באופן מתמשך בכל מצב. אל לנו להמתין “ליום שאחרי”, אלא לפעול ולתכנן מראש בצורה שמאפשרת גמישות ומוכנות לכל שעתיד לבוא. מה שמייחד את אנשי החזון שפגשנו הוא שהם נמצאים בעשייה מתמדת למען ההווה והעתיד כאחד.
לקינוח, איך לא, עצרנו במתחם “פריז סנטר” בנתיבות אשר נבנה בסגנון אירופאי ובמרכזו מתנוסס לגובה מגדל אייפל מקומי. וכמו בקזבלנקה, להם יהיה את פריז ולנו את נתיבות.
