מה ההבדל בין איכות המים בנהריה ובת"א ואיפה עדיף שלא תתקרבו למי ברז? ד"ר דרור אבישר על הזיהומים והסיכונים במים בישראל, בראיון שעלול לשנות לעד את הרגלי השתייה שלכם.

אתם שותים מים מינרלים או מסתפקים במי ברז? סוחבים שישיות או מעדיפים בר מים? כך או כך, לד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרוכימיה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, יש מה לחדש לכם. אבישר חוקר במעבדתו מנגנונים כימיים-פיסיקליים והסעה של ננו-מיקרו מזהמים ממקורות תרופתיים בסביבה המימית, או בקיצור – מדובר באדם שבאמת מבין ממה מורכבים המים שאנו שותים. גם אם לא הטרדתם את עצמכם בסוגיה זו לאחרונה, דבריו של אבישר עלולים לשנות לעד את הדרך בה תסתכלו על הנוזל השקוף המרווה את צימאוננו.

 "חשוב לציין, כי ביחס למקומות רבים בעולם, איכות מי השתיה המסופקת בישראל טובה היות והמדינה משקיעה מאמצים בכדי לספק מים באיכות טובה לאזרחיה", אומר אבישר, אך באותה נשימה מזהיר כי "עם זאת, איכות זו אינה מובטחת במקומות שונים ברחבי הארץ מכמה סיבות: זיהום מי ברז נובע פעמים רבות מזיהום במקור (זיהום של מים עיליים, מי תהום), ממערכת האספקה ומהמערכת הביתית, כאשר מכלול הפרמטרים בתהליך העברת המים מהמקור לברז בבית קובע את  איכות המים שאנו שותים".

תוכל להסביר איך בדיוק המים מזדהמים עד שהם מגיעים אלינו לכוס השתייה?

"ראשית, ישנה סכנה לזיהומים במקור– כ-75% ממי השתיה מגיעים מהאקוויפרים שהינם מאגרי מי תהום תת-קרקעיים, שבמשך עשרות שנים הזדהמו כתוצאה משפכים של תעשיות שונות; שפכים חקלאיים ועירוניים זרמו בסביבה ללא טיפול, וגרמו לקבוצות מזהמים מגוונות להתקיים במקורות המים  ובכך הרעו את איכותם.

בנוסף, עלולים להיות זיהומים במערכת האספקה– המים מגיעים מהמקור למערכת הביתית דרך מערכת ארצית המספקת את המים למערכות העירוניות. תפקיד המועצה המקומית בהקשר זה הוא לנטר את המים לפי התקנות. אולם במקרים רבים בשל גרעונות כספיים, הבדיקות אינן נערכות ולא ניתן לדעת את איכות המים המסופקים למערכת הביתית. למרות שרוב המערכות העירוניות בארץ עברו שדרוגים והן יחסית במצב סביר, פעמים רבות המערכת העירונית מיושנת; לעיתים היא מחוברת לצינורות ניקוז, ופעמים אחדות אף לצינורות ביוב.

ולבסוף ישנם זיהומים במערכת הביתית– לעיתים המערכת הביתית גם כן מיושנת ואינה עומדת בתקנות מבחינת המתכות והבקטריות שיש בה. בשנת 94' עשינו מחקר על זיהום פיית הברז, והוכחנו שבגני ילדים, בבתים פרטיים, בברזיות בבתי ספר, בפעוטונים ובמקומות נוספים, מצטבר זיהום בקטריאלי מקומי (כתוצאה ממגע יד) בברזים, אותו ניתן היה להפחית בצורה משמעותית  לו היינו מחטאים את פיות הברזים בצורה קבועה".

מהן ההשלכות הבריאותיות של שתיית מי ברז?

"אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, ישנם סוגים שונים של מזהמים וזה תלוי מאוד אילו מים אנו שותים, היות ופעמים רבות גם המים שאנו שותים בבית מעורבבים מכמה מקומות, כך שככל שאנו מוהלים את המים, אנו מקטינים את ריכוז המזהמים. כמו כן, ישנם אזורים בארץ שאני יודע שלא אשתה מי ברז לעולם, כדוגמת האזור הצפוף, הישן והמאוכלס בגוש דן שבו הסיכוי למזהמים הוא גבוה".

אכן מצב המים בישראל מטריד במיוחד בהקשר של  גוש דן, השטח העירוני בעל ריכוז האוכלוסייה הגבוה בישראל, שמאכלס למעלה משלושה מיליון איש1 וצפוי לצמוח עוד יותר בעתיד הקרוב, כפי שפורסם לאחרונה. האם הצפיפות היא שפוגעת באיכות המים המסופקים בו?

"הצפיפות במרכז מתבטאת הן בכמות האוכלוסייה ביחס לשטח מסוים, והן בצפיפות ובסמיכות של שימושים שונים כתעשיות, חקלאות וביוב עירוני. כל אלו ממוקמים על מקור המים, על האקוויפר, שלאורך השנים זוהם וממשיך להזדהם בתהליכים איטיים ומתמשכים. היות וקשה ויקר מאוד לשקם ולנקות אקוויפרים ויש להשקיע משאבים רבים לטיפול בזיהומי מים מהמקור, הזיהומים הקיימים כיום במרכז הארץ הינם קשים וטראגיים; החל מזיהומים שנבעו ממגוון רחב של מפעלים שהיו ממוקמים במרכז הארץ כדוגמת מפעלי תע"ש, וכלה בחומרי הדברה לחקלאות שמזמן יצאו מתקנים בינלאומיים ואשר ניתנו בכמויות גבוהות מאוד. כל אלו חלחלו ועדיין מחלחלים למי התהום וגרמו לירידה באיכות המים. באזורים מסוימים בארץ ניתן לשתות מי ברז, אך באזורים צפופים המרושתים בצנרות ישנות זה לא מומלץ. בנוסף, הפילטרים ומתקני המים המוצעים לציבור אינם יכולים לתת מענה לכלל קבוצות המזהמים- ובקושי רב אף לבודדים מהם".

"ישנן קבוצות מזהמים מגוונות שיכולות להימצא במים", מפרט אבישר, "במזהמי המים של תע"ש לדוגמה, נמצאו הרבה חומרים שהם קרצינוגנים – חומרים המעודדים התפתחות של סרטן באדם או בבעלי חיים, ומסוגלים ליצור בעיות קשות מאד לאלו ששותים אותם לאורך זמן. קבוצה נוספת של מזהמים בעייתיים הנם מזהמים הנובעים מתרופות הנצרכות על ידי האדם והחיה ונפלטות בריכוז גבוה מהגוף דרך השתן. בדרך כלל נוצר 'מרק' של המון מזהמים בריכוזים שונים, בעלי הרכבים כימיים שונים, ועמידות ומידת רעילות משתנה. יש לקחת בחשבון כי ישנן עוד קבוצות רבות של מזהמים שעדיין לא התגלו במחקרים, וכאלו שכן התגלו ואין להן עוד מענה בתקינה או בטיפול ארצי המונע את הימצאותן במים".

8609405822_6e6dc6e245_b

"באזורים עירוניים צפופים מתבזבזות כמויות גדולות של מים באיכות גבוהה", מספר ד"ר דרור אבישר. צילום אילוסטרציה: zeevveez, מתוך אתר flickr.com

מדבריך עולה כי איכות המים הירודה באזור המרכז עלולה להשפיע באופן ישיר על בריאות האוכלוסיה. האם יש מה לעשות על מנת לשפר את איכות המים באזורים צפופים?

"צפיפות אינה בהכרח מילה נרדפת לזיהום מים, יכולה להיות צפיפות המשולבת עם ניהול נכון של משק המים. ישנם פתרונות רבים ומגוונים לטיפול במים ולהעשרת מי התהום באזורים צפופים, לדוגמה: איסוף מי גשמים והחדרתם למי התהום לפני שהם מזדהמים בכבישים ובאזורי תעשייה, טיפול מותאם בשפכים, שימוש במים מושבים בצורה מושכלת ועוד. למעשה מהלך של ציפוף בו מכניסים בנפח מסוים כמות גדולה יותר של אנשים, מאפשר לפנות שטחים פתוחים החשובים להעשרת מי התהום מחלחול מי הגשמים. העניין הוא שאחת הבעיות הקשות הנובעות מצפיפות באזורים עירוניים היא הפחתת המים המחלחלים למי התהום, במקביל להגדלת הנגר העילי שזורם לים, כך מתבזבזות כמויות גדולות של מים באיכות גבוהה".

"בנושא של מזהמים אין פתרונות קסם", מתריע אבישר ומדגיש כי "יש לתת מענה רחב הכולל טיפול במניעת הזיהומים העתידיים והתמודדות עם הזיהומים הקיימים. עם זאת, יש לציין כי אחת המהפכות הסביבתיות הגדולות שעשתה ממשלת רבין, היתה הקמת מנהלת הביוב הארצית, שמטרתה היתה למסד את נושא הטיפול בשפכים, ואשר בעקבותיה הטיפול בשפכים עירוניים בארץ עבר מפנה גדול וחל שיפור דרמטי".

במסגרת המחקרים של המעבדה אתם עובדים מול רשויות שונות בארץ. האם הן פתוחות לשמוע על הממצאים שלכם?

"כשהגעתי לארץ מארצות הברית והעליתי את הנושא של זיהום ממקורות רפואיים, רצו לשים עליי איקס אחד גדול. לקח לי זמן רב להכניס את הרשויות לעניין הזה – רשות המים, משרד הבריאות, חברת מקורות. בהתחלה עשיתי את המחקרים מתקציבים חיצוניים, ולאחר שהתחלתי לפרסם את תוצאותיהם, לא ניתן היה להתעלם ממני והרשויות החלו לשתף פעולה. כיום ישנה פתיחות גדולה יותר לנושא, ישנה התעניינות מצד חוקרים נוספים ואנשי מקצוע בתחום, וישנם גם תקציבים לחלק מהמחקרים מטעם המשרד להגנת הסביבה, מקורות ורשות המים. אחד הדברים שאנחנו מובילים כיום במעבדה מלבד החקר של הגורל הכימי-פיזיקלי של המולקולות הנ"ל ותוצרי פירוקן הרבים, הוא לנסות למצוא פתרונות כימיים-הנדסיים לנושא ולפתח טכנולוגיות המסוגלות לפרק ולהרחיק את קבוצות המזהמים הללו ודומיהן מהסביבה. בשנים האחרונות אף הוצאנו פטנטים ופיתחנו טכנולוגיות בתחום שפכים של בתי חולים, אותן אנו מיישמים כיום בפיילוטים שונים בארץ ובעולם".

לאור העובדה שבשנים הבאות צפיפות האוכלוסייה בישראל צפויה לגדול, ובהנחה שאזורי תעשיה וחקלאות מגוונים ימשיכו להתקיים במקומות שונים בארץ ולייצר פסולת בעלת פוטנציאל לזהם את מקורות המים, דרושה ראיה כוללת ומיידית של משרדי הממשלה השונים כמשרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התמ"ת,2 משרד האנרגיה והמים ומשרד האוצר בשיתוף עם הרשויות והמועצות המקומיות. כל אלו צריכים לפעול לטיפול מקיף במקורות המים שזוהמו ובמניעת זיהומים עתידיים, לחקיקה ואכיפה של זיהומים הנובעים מתהליכי ייצור, חקלאות וביוב, לניהול נכון של משק המים (כדוגמת שימוש במים אפורים), לשמירה על שטחים פתוחים המאפשרים חלחול מים והחדרתם למי תהום, לבדיקה מקיפה של מצב התשתיות ולמחקר ופיתוח של טכנולוגיות המתמודדות עם הזיהומים השונים. המים הם חומר חיוני לקיומן של כל צורות החיים, ועל כן זיהומם לאורך זמן דורש נטילת אחריות מצד הרשויות השונות והתמודדות עם השלכות קשות ובריאותיות על האוכלוסייה, החי והצומח.

water2
לקריאה נוספת:
  1.  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2009, יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים    http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st02_16.pdf
  2.  בשנת 2013, עם הקמת הממשלה ה-33, שונה שם המשרד ל"משרד הכלכלה", ללא שינוי בסמכויותיו.