בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.

"אתמול הגיע לשולחני דו"ח מבקר המדינה מס' 31 לשנת 1980. נדמה לי שלראשונה, בדו"ח כזה, מופיע פרק העוסק בבעיות של תכנון ופיתוח. הוא קורא לו: 'פיתוח הגליל'…עוד עולה ממצאי הבקורת כי שיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר לא היה כדרוש. כל אחד מהם פעל יותר לקידום פעולותיו לפיתוח הגליל כפי שהוא קבע. יש לנו כאן בעיה של יעדים לאומיים מתחרים. יש לנו בעיה של תיאום…..אנחנו חייבים לחפש לגליל איזה שהוא אתגר ברמה לאומית… וכאן נזכיר שוב את הרעיון של חבל המדע והתעשיה כמין אתגר בקנה-מידה יהודי לאומי כללי, שיכול להיות אחד מהמוקדים או אבני-הפינה לפיתוח הגליל".1

המחשבה על סדר יום אזורי בכלל ובתחום התעשייה בפרט אינה חדשה. כבר בשנות השמונים עלתה סוגיה זו על רקע יחסי הכוחות באזור והקושי לקדם סדר יום משותף אשר ייטיב עם כלל שחקני האזור. כיום קידום של סדר יום משותף, למרות ההכרה בנחיצותו בידי שחקני מפתח באזור, עדיין אינו מיושם הלכה למעשה. ישנן שותפויות בין רשויות, אך נקודת המוצא של הפיתוח היא אוטונומית, וכל רשות או קבוצת רשויות מאוגדת פועלת ומקדמת פרויקטים מתוך ראייה נקודתית ומתחרה. התוצאה היא ריבוי של קריאות, של תוכניות ושל יוזמות – תואמות וסותרות – של משרדי ממשלה שונים, של שחקני מפתח ברמת הרשות המקומית ושל אחרים.

מטרתו של מסמך זה היא למפות את דפוסי הפיתוח המרכזיים בגליל המזרחי ובקריית שמונה על מנת לזהות את הכיוונים הרצויים בפיתוח עתידי. למסמך שלושה פרקים. 2

הפרק הראשון, מגמות תכנון במרחב האזורי ובקריית שמונה, מתמקד במגמות פיתוח ובתהליכי עיור הקיימים באזור בתחום התעשייה, המסחר והפנאי והמגורים. השאלות המרכזיות שפרק זה מבקש לענות עליהן הן: מהם המאפיינים הבולטים של תהליכי התכנון באזור? האם תהליכים אלו יכולים לתמוך ביוזמות עכשוויות של הפיתוח הכלכלי והחברתי באזור? מן הניתוח עולות כמה מסקנות מרכזיות: מדינת ישראל כיזם מרכזי באזור אצבע הגליל פועלת ללא סדר יום מתכלל. לפיכך חלק מן היוזמות אינן מצליחות להבשיל או להיות מיושמות בצורה מיטבית; דפוסי התכנון מבוססים על אּיזוּר ועל חשיבה תכנונית נקודתית. יתרה מכך, חלק גדול מפעולות התכנון והפיתוח נעשה בצורה אוטונומית, ללא בחינה של יחסי הגומלין ושל ההשפעה ההדדית שבין המרכיבים השונים של העיר – מגורים, תעשייה, תעסוקה, מסחר ופנאי; תהליכי הפרבור באזור מאפיינים את כל רובדי הפיתוח – מגורים, מסחר ותעשייה. אולם בתחום המגורים ובתחומי המסחר והפנאי אפשר להבחין בפיתוח פרברי מואץ, אשר מחזק את התחרות שבין היישובים באזור, מחליש את היישובים העירוניים ומגביר חלוקה לא-שוויונית בין הרשויות; פעולות התכנון באזור ובקריית שמונה לאורך העשורים האחרונים ואף כיום מחלישות את העיר החלשה קבועה ומתמשכת; יש צורך בשינוי פרדיגמה ובניסוח יעדים ומטרות אזוריות. כדי לעצור את התחרות המחלישה שבין העיר והסביבה הכפרית יש ליצור אפיון והבחנה ברורים בין דפוסי הפיתוח במגורים, בתעשייה ובפנאי בין הרשויות השונות, הקיבוצים והמושבים, ולהגדיר את דפוס הפיתוח הנכון לכל צורת יישוב כך שייווצר גיוון באורח החיים המוצע.

בתחום המגורים ובתחומי המסחר והפנאי אפשר להבחין בפיתוח פרברי מואץ, אשר מחזק את התחרות שבין היישובים באזור, מחליש את היישובים העירוניים ומגביר חלוקה לא-שוויונית בין הרשויות. בימת תל חי שקריית שמונה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

הפרק השני, יוזמות ושחקנים במרחב האזורי, ממפה את האבולוציה הפוליטית של האזור, את היוזמות ואת השחקנים הפועלים באזור. השאלות המרכזיות שפרק זה מבקש לענות עליהן הן: מיהם השחקנים הבולטים באזור? מהן היוזמות שהם מקדמים? האם אפשר לרתום יוזמות אלו לטובת סדר יום רחב יותר? מן הניתוח עולות כמה מסקנות מרכזיות: יש למנף את כל הפעולות של השחקנים באזור לחזון ולסדר יום מוסכם. חשוב שבחזון תהיה הסכמה על ייזום ועל ניהול סדר יום מובהק כלכלי ויצרני, הסכמה על זהויות קולקטיביות ייחודיות לאזור והסכמה משילותית, קרי יצירת מבנה שתומך בעיצוב המדיניות הציבורית ויישומה באזור וכלפי השלטון המרכזי; חזון כלכלי תעשייתי מוסכם ומובנה וחזון לאזורי התעשייה יסייע בפיתוח אקוסיסטם תעשייתי. חזון מוסכם יסייע להתאים את האזור לעידן העכשווי, ויתרום גם לחיי היומיום של התושבים; יש צורך בהתאמת האזור לעידן של המהפכה התעשייתית הרביעית באמצעות דפוסי פיתוח מתאימים. חשיבה אזורית היא הזדמנות להעריך את דפוסי הפיתוח האזוריים ולהימנע מדפוסי פיתוח אשר אינם מיטיבים עם הצמיחה של האזור, בייחוד בהקשר של השפעת הדיגיטציה על תהליכי הייצור ועל תחומי הייצור וכן על הקשר שבין קהילה, חינוך ותעשייה.

הפרק השלישי, לקראת פיתוח תוכנית אסטרטגית אזורית, ממפה מגמות בחשיבה אזורית עכשווית ובפיתוח תעשייתי. פרק זה מתמקד בנקודות המוצא הרעיוניות שעליהן תישען התוכנית האסטרטגית, בהזדמנויות ובאתגרים מרכזיים באזור. לפרק שלושה חלקים. החלק הראשון מציג את הרעיון של תפיסת האזוריות החדשה ואת המגמות העולמיות בפיתוח תעשייתי. החלק השני מציג את גבולות התוכנית האסטרטגית ואת השאלות המרכזיות שעליהן היא צריכה לתת מענה. החלק השלישי דן בנושאים המרכזיים שבהם תעסוק התוכנית.

לסיכום, דפוסי הפיתוח מצביעים על היעדר שילוב של תכנון פיזי ושל מדיניות פיתוח תעשייתית, וניכר שאין סדר יום תכנוני אזורי. המדינה ושחקנים שונים באזור מבקשים לקדם חזון כלכלי תעשייתי בתחום הפודטק והאגרוטק ולמתג את האזור כ- "Food Valley", תוך התבססות על החוזקות ועל הנכסים האזוריים בתחום החקלאות, המחקר וההשכלה. אולם הפיתוח העירוני אינו תומך בחזון זה. היוזמות מפוזרות באתרים שונים באופן שעלול להקשות על יצירת אקוסיסטם אזורי. ללא חזון משותף ומוסכם ייתכנו הצלחות מקומיות ונקודתיות, אך האזור יישאר לא-מאוזן ויתקשה לצלוח את האתגרים של המאה העשרים ואחת.

אזורי התעשייה כפי שהם היום: דפוסי הפיתוח מצביעים על היעדר שילוב של תכנון פיזי ושל מדיניות פיתוח תעשייתית, וניכר שאין סדר יום תכנוני אזורי. (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

אזורי התעשייה כפי שהם היום: דפוסי הפיתוח מצביעים על היעדר שילוב של תכנון פיזי ושל מדיניות פיתוח תעשייתית, וניכר שאין סדר יום תכנוני אזורי. (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

++

מסמך זה הוא שלב מקדים מחקרי בהכנת תוכנית אסטרטגית לאזור הגליל המזרחי, בדגש מיוחד על תפקידה של קריית שמונה באזור. השלב המקדים המחקרי נערך ונכתב בידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב וסטודנטים מאוניברסיטת MIT שבקיימברידג', מסצ'וסטס. השאלות המרכזיות שביקשנו לענות עליהן במסגרת ניתוח המצב הקיים הן: מהם המאפיינים הבולטים של תהליכי התכנון בגליל המזרחי ובקריית שמונה? מהם הכיוונים הרצויים בפיתוח עתידי? הניתוח שבמסמך מתמקד באזורי תעשייה שנמצאים ברדיוס של עד שלושים קילומטרים מקריית שמונה לרבות אזור תעשייה צ.ח.ר. (צפת, חצור וקצרין); בהקשר של דפוסי המגורים ודפוסי המסחר והפנאי הניתוח מצומצם יותר, ומתמקד ביישובים הממוקמים ברדיוס של כעשרים קילומטרים מקרית שמונה. בתחום זה נכלל בעיקר אזור "אצבע הגליל" – עמק החולה, רכס הרי נפתלי וחלק מיישובי צפון הגולן.

מטרת השלב המקדים המחקרי היא להבין את הזיקות שבין המרחב הבנוי הקיים למגמות תעשייה במאה העשרים ואחת, ובהמשך להמליץ ​​על מדיניות הנענית לזיקות אלו. במהלך סדנה משותפת לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ולסטודנטים מאוניברסיטת MIT, שנמשכה עשרה ימים בגליל המזרחי ובאוניברסיטת תל אביב, בחנו הסטודנטים את האתגרים שבמרחב האזורי וניתחו אותם על רקע המטרות הבאות:

  1. להבין דפוסי פיתוח עכשוויים בתחום התכנון והתעשייה באזור;
  2. להבין את האתגרים באזור ואת הזיקה שבין הפיתוח הפיזי לבין המדיניות הכלכלית והעירונית;
  3. לזהות את הנושאים המרכזיים שיש להתמקד בהם בתחום תכנון אזורי תעשייה

לשלב המקדים המחקרי שני חלקים: החלק הראשון נכתב בידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ובידי פרופ' טלי חתוקה. חלק זה נוגע בעיקר למצב הקיים ולהזדמנויות הטמונות באזור בדגש על פיתוח תעשייתי. החלק השני נכתב בידי הסטודנטים ב-MIT  בהנחייתו של פרופ' ערן בן יוסף. חלק זה מציג מקרי בוחן של ערים שונות בעולם, ומקבץ המלצות בתחום התכנון הפיזי והמדיניות עבור העיר קריית שמונה והאזור.

  1. ראו "רב שיח בנושא  ההגירה ופיתוח הגליל (עיקרי דברים)," בתוך אופקים בגאוגרפיה – הגירה בגליל: גורמיה והשלכותיה. לקט מאמרים ודיונים מסימפוזיון באוניברסיטת חיפה ב-1981 (משתתפים: יהושע דוידוביץ, עמוס לוטון, יעקב פרידמן, ישראל קורץ וברוך קיפניס – מנחה, אוניברסיטת חיפה, 1981),55.  .
  2. לקראת סדר יום תעשייתי-אזורי: דפוסי פיתוח בגליל המזרחי ובקריית שמונה, טלי חתוקה, גילי ענבר וקורל חמו