דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים היום חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות

ערים רבות בישראל רוצות למתג עצמן "כערים חכמות", הן מבקשות לרשת את העיר בסיבים אופטיים, להוסיף חיישנים על פחי אשפה, להעמיד עמודי תאורה חכמים האוספים מידע אודות רעש וזיהום אוויר, וליצור כרטיס תושב הדומה לכרטיס דיגי-תל של העיר תל אביב. הפרויקטים הללו דורשים משאבים רבים והתוצאה? קשה להעריך. הרבה מיתוג ורעש תקשורתי יש סביב הרעיון של העיר החכמה. חלק מן המיתוג מוזן על ידי החברות שמוכרות את השירותים לרשויות.

אולם אין הגדרה ברורה או אחידה למושג עיר חכמה ו/או מהם הקריטריונים שהופכים עיר לחכמה. מה שכן קיים הם מספר הנחות בסיסיות סביב המותג. הנחה ראשונה, שטכנולוגיה יכולה להוביל לייעול ניהול המערכות העירוניות (תחבורה, שפ"ע, תברואה, ביטחון), באמצעות איסוף מידע באמצעים טכנולוגיים שיאפשרו ניהול מושכל של המערכות. הנחה שנייה, שהאזרח בעידן הדיגיטלי דורש שירותים באיכות גבוהה יותר, שירותים מקוונים, זמינים, שקופים ונוחים. הרשויות מבינות כי הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לשפר את הקשר הישיר עם התושב ולארגן אחרת את מסד הנתונים על התושבים, כך שעל בסיס איסוף מידע מדויק יותר על התושבים יהיה ניתן להעניק שירות ומידע מותאם אישית לתושב (E-Governance). הטענה העומדת בבסיס הנחות אלו היא כי העיר החכמה באמצעות טכנולוגיה מקדמת דמוקרטיזציה והשתתפות, חשיפת מידע ושיתוף מידע. ערים רבות מדברות על פתיחת מאגרי מידע (open data) כמנוף לחדשנות או במילים אחרות, מקור משיכה לסטארט-אפים שיתיישבו בעיר  ויפתחו אפליקציות.

ערים חכמות מציעות לחזק את הקשר בין התושב לרשות העירונית ואת ההתנהלות העירונית באמצעות שימוש בטכנולוגיה (צילום: Pixabay)

ערים חכמות מציעות לחזק את הקשר בין התושב לרשות העירונית ואת ההתנהלות העירונית באמצעות שימוש בטכנולוגיה (צילום: Pixabay)

ואכן, חדשות לבקרים נכתבות כתבות על עיר נוספת שהשיקה או הצהירה על פרויקט 'עיר חכמה', גם המעורבות והעניין הישראלי גדל ולראייה המשלחת הישראלית לכנס 'ערים חכמות' בברצלונה גדלה מידי שנה. על רקע זה מעניין במיוחד לבחון את דו"ח מדד השקיפות ברשויות המקומיות 2016. שהוציאה עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל. זהו מסמך חשוב כיוון שמממצאיו מצביעים על כך שמצב השקיפות ברשויות המקומיות בכי רע. הערים רוצות אולי לאסוף מידע ולהגביר את השקיפות של התושב אך הדרישה לשקיפות היא חד כיוונית.

חשוב לציין כי שקיפות ברשויות המקומיות היא דרישה קריטית שכן הרשות המקומית מורכבת מנבחרי ציבור ומנהלת את כספי משלם המיסים. פרשות שחיתות רבות בשלטון המקומי פגעו במעמדן ותרמו לדימוי שלהן כמוסד המונע מפוליטיזציה, נפוטיזם, שוחד וחוסר יושרה במקרה החמור או פשוט מוסדות מיושנים, בינוניים ולא מקצועיים, דימוי זה תרם לא מעט למערכוני "העירייה זה אני" בארץ נהדרת. עם זאת רשויות רבות בישראל עובדות באופן מקצועי, מחוללות שינויים פנים ארגוניים, מובילות תהליכים אסטרטגים ומנסות לחולל שינוי משמעותי. על כן חיזוק השקיפות ברשויות יעלה את מעמדן, יבנה את אמון הציבורי בהן, יפחית מניפולציות של גורמים אינטרסנטים במכרזים, חלוקת תקציב ומחלקות תכנון, ישפר את התדמית של הרשות ויעלה את התפיסה העצמית והציבורית של עובד הרשות ושל התושב בעיר. "מידע נגיש הוא קריטי לאזרחים ולאזרחיות ומאפשר הבנה טובה יותר של התנהלותם של הגופים המשפיעים ביותר על המשק" (מתוך הדו"ח).

שקיפות ברשויות המקומיות היא דרישה קריטית שכן הרשות המקומית מורכבת מנבחרי ציבור ומנהלת את כספי משלם המיסים (צילום: Pixabay)

שקיפות ברשויות המקומיות היא דרישה קריטית שכן הרשות המקומית מורכבת מנבחרי ציבור ומנהלת את כספי משלם המיסים (צילום: Pixabay)

הטכנולוגיה מהווה הזדמנות לקיום תקשורת שקופה ומתמשכת בין האזרחים למוסדות השלטון והופכת את השקיפות למשימה פשוטה ובעלויות נמוכות. בניגוד לרישות העיר בחיישנים  למיניהם שעלותם מיליונים רבים של שקלים, העלאת פרוטוקלים מישיבות, מסמכי תקציב, דו"ח מבקר הרשות, תוצאות מכרזים, תקנות להוצאת היתר הבניה וכיוצא באלה, אינם הוצאה כספית גדולה לרשות עירונית שמנהלת אתר אינטרנט. חוסר שקיפות איננו תוצר של מחסור במשאבים אלא נובע מחוסר מודעות או חוסר רצון לחשוף מידע ולהיות נתון לביקורת הציבור. כפי שמוכיחים ממצאי הדו"ח, למקום השלישי במדד השקיפות  הגיעו הערים עכו ואילת שהן ודאי לא החזקות ביותר מבחינה כלכלית ולכן מחזקות את הטענה ששקיפות אינה תלויה בגודל וכוח אלא בהחלטה ומדיניות.

להלן כמה מממצאי הדו"ח העיקריים:

←     דו"ח נבחנו מספר מדדים לשקיפות: 1.פרטי התקשרות עם הרשות המקומית וראש הרשות 2. פרסום דו"ח מבקר העירייה ופרטיו 3. שקיפות כנדרש בחוק חופש המידע 4. פרסום מענקים ותמיכות שקיפות כללי 6. פרוטוקולים ומועדי ישיבות מועצה 7. כספים – דוחו"ת תקציב, תכנית תקציב, דו"ח תקציב בפועל ושנים קודמות  8. כספים – ארנונה, עלות ותנאי הנחה בארנונה 9. רכש – חוזים ומכרזים 10. כוח אדם – חוזים ומכרזים 11. רישוי עסקים 12. תכנון ובנייה 13. מידע סביבתי  14. חברות עירוניות. העיר שזכתה במדד השקיפות הגבוה ביותר היא ראשון לציון (96%), אחריה תל אביב (93%) ואחריהן כאמור אילת ועכו (92%). מתוך ערי פורום ה15, פורום הערים העצמאיות, נתניה, פתח תקווה, רחובות וחיפה קיבלו ציון כמעט טוב (נע בין 55-69%). שתיים מתוכן חיפה ונתניה מצהירות על עצמן ערים חכמות אך נראה כי במדד זה הם רחוקות מן התואר. עולה כי השקיפות בערי המרכז גבוה יותר מאשר בצפון ובדרום, ממוצע השקיפות בערים בצפון הארץ הוא 52%, למעט עכו.  ובדרום הארץ הציון הממוצע הוא 63%, למעט אילת. בקרב הערים הערביות, שרובן ברמה D (0-55%) מובילה העיר רהט 54% במדד ואלעד מובילה בקרב בערים החרדיות (63%).

←  45% מכלל הערים מפרסמות את הדוח השנתי של מבקר הרשות. 49% מהרשויות מפרסמות את דוחות מבקר הרשות מן השנתיים הקודמות.

←  5 רשויות מתוך 74 בלבד פרסמו טפסים לגבי ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ובכירים והן: רעננה, כפר סבא, עכו אשקלון וראש העין.

←  16 רשויות בלבד פרסמו הסכמים קואליציוניים, רוב הרשויות כושלות בכך כולל אלה שבראש הרשימה.

←  20% מהרשויות פרסמו פורטוקולים של דיוני התקציב בוועדת הכספים

← הממוצע הכולל בקטגורית השקיפות בכל הנוגע לכספים שהתושב משלם הוא 44% מה שמעיד על רמת שקיפות נמוכה ביותר בקטגוריה זו הכוללת: פרסום התקציב של השנה הנוכחית, פרסום תקציב השנתיים הקודמות, פרסום תכנון לעומת ביצוע, פרסום חמשת מקבלי השכר הגבוהים ביותר (4 רשויות בלבד), פרסום דו"חות כספיים, פרסום פרוטוקולים של דיוני התקציב בוועדת הכספים.

←  70% מהרשויות קיבלו מחצית מהניקוד ומטה בנושא הסביבתי, פרסום דוחות על: איכות מי השתייה, מדידת רעש, רשימת אנטנות סלולריות, מדידות קרינה ואיכות מי הרחצה בחופים. 6 רשויות בלבד קיבלו את מלוא הניקוד.

חיפה ונתניה מצהירות על עצמן ערים חכמות אך נראה כי במדד זה הם רחוקות מן התואר, חיפה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

חיפה ונתניה מצהירות על עצמן ערים חכמות אך נראה כי במדד זה הם רחוקות מן התואר, חיפה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

מסקנות | איכות השקיפות: ניטרלית או פוליטית –  כאשר מדובר בכספי המיסים שהם בעצם כספי התושבים, יש שקיפות נמוכה ביותר וכך גם בנוגע לתהליכי קבלת החלטות שנעשים ברשות1. ישנה שקיפות באשר למידע שהוא עובדתי כגון דרכי התקשורת ומידע כללי לא פוליטי ולכן לא חושף את הרשות לביקורת. היינו השקיפות ברובה היא לא מהותית. בקריטריונים הפוליטיים הנוגעים בתקציב, תמיכות, שכר, דיוני תקציב, מכרזים, דו"חות מבקר, רמת השקיפות אינה גבוה.

מסקנות | גודל העיר ומיקום גיאוגרפי – ערים גדולות נוטות להיות שקופות יותר מערים קטנות, כמו כן קיים הבדל בשקיפות בין ערי המרכז לערי הפריפריה, במובן זה הם טוענים בדו"ח זהו "מימד נוסף של אי-שוויון מרחבי בישראל שיש לו משמעויות כלכליות וחברתיות (…) ממצאי הדוח בחלוקה מגזרית מעצימים את הממצאים הגיאוגרפיים שכן, ערים חרדיות וערביות נמצאות בתחתית ציוני המדד. קשה להתעלם מהחפיפה בין מצבן המרחבי, הכלכלי והחברתי של ערים המשויכות למגזר החרדי והערבי ובין תמונת המצב העולה מרמת השקיפות בהן. מן הידועות היא שרמת הדמוקרטיה קשורה בחבל הטבור למעמד חברתי כלכלי מינימלי. במחסור תקציבי, בקושי לספק תשתיות ושירותים מינימליים לקהילה המקומית תתקשה הרשות להתפנות לדאגה לתחום השקיפות – על אף שהוא מרכזי וחיוני לקיומה הדמוקרטי. מובן שאין בכך כדי להצדיק את היעדר השקיפות אך יש בכך כדי להצית מחשבה חברתית וציבורית ברמה הלאומית הכוללת" (עמ' 26).

"קשה להתעלם מהחפיפה בין מצבן המרחבי, הכלכלי והחברתי של ערים המשויכות למגזר החרדי והערבי ובין תמונת המצב העולה מרמת השקיפות בהן". פרדייס (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

"קשה להתעלם מהחפיפה בין מצבן המרחבי, הכלכלי והחברתי של ערים המשויכות למגזר החרדי והערבי ובין תמונת המצב העולה מרמת השקיפות בהן". פרדייס (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

שקיפות לא סימטרית

(צילום: Caneles flickr)

(צילום: Caneles flickr)

ערים חכמות מאדירות את המידע (big data) ומבטיחות שככל שידעו יותר יוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר. בספר EXPOSED, Desire and Disobedience in the Digital Age, טוען המחבר (Harcourt 2015) כי אנו הופכים לחברה בחשיפה מתמדת. כולנו עוקבים ונעקבים, משתפים וצורכים מידע זה של זה, זה על זה. למרות שיתוף הפעולה המלא שלנו המשתמשים, אם באופן פאסיבי על ידי הפעלת נתוני המיקום שלנו 24/7 ואם על ידי שיתוף אקטיבי במידע, תמונות, אהבות ומחשבות, עדיין רלוונטית שאלת יחסי הכוח. על מנת להחזיר מבט אל המבט המפקח עלינו כחברה להתעקש שהדרישה לשקיפות וחשיפה תהיה דו כיוונית, הרשות תוכל להפשיט אותי רק אם היא עצמה מוכנה לעמוד באור הזרקורים. היום נוצר מצב של אזרח שקוף וממשלה עמומה. (Transparent citizen vs. an opaque government ( Pasquale 2016

כאזרח שנדרש לוותר על הפרטיות שלו עלינו לעמוד גם על זכותנו לדעת, לדרוש שתהליכים ברשות יהיו מתועדים, שהחלטות תקציביות יהיו מתועדות, שוועדות תכנון יהיו מתועדות. אלה יאפשרו התנהלות מושכלת של התושבים, ואז אולי יוכלו לזכות הערים בתואר ערים חכמות.

  1. למשל בנושא מכרזים, מהדוח עולה כי המכרז עצמו לרוב מתפרסם אך לא מתפרסמים הדיונים בוועדת המכרזים ולרוב גם לא תוצאות המכרז.  או החלטות למשל בעניין הנחה בארנונה או דחיית בקשות