טלי חתוקהרשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד”ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.
היוזמה של משרד הכלכלה והתעשייה היא חלק ממגמה רחבה יותר בעולם המבקשת לבחון מחדש את הממשק בין ייצור ופיתוח ולהשיב את הייצור למדינות המפותחות. התומכים בקריאה זו מתריעים מפני ההרס העצמי שאליו צועדות מדינות המקדמות מדיניות פוסט-תעשייתית. טענתם המרכזית היא שהעתקת המפעלים למדינות מתפתחות לשם הוזלת עלויות הייצור, איננה אסטרטגיה בת-קיימא בטווח הארוך, ושניתוק הייצור מהפיתוח עלול לפגוע ביכולת להציע פיתוחים חדשניים במדינות המקור. במישור של הפיתוח המדעי, עולה כי דווקא ההתמודדות של מהנדסים ומפתחי מוצר עם בעיות הקשורות בתהליך הייצור במפעל, ובפרט במעבר מאב-טיפוס למוצר, תורמת לפיתוחים חדשניים. על כן, כשחברה מוציאה את הייצור למדינה אחרת, היא לא רק מותירה מאחוריה בניין ריק אלא למעשה מוציאה מגבולותיה גם כוחות המניעים חשיבה וחדשנות. 1 לתופעות אלו יש ביטוי מרחבי בערים שהייצור הועתק מהן, והן נוטות לסבול מהגירה שלילית, אבטלה גבוהה ונוף עירוני רווי בבניינים נטושים.2
נקודת המוצא של נייר עבודה זה, היא כי המרחב העירוני והאזורי הוא מערכת מורכבת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, וההבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית. ממשק הדוק יותר בין חיי היום יום לתעשייה יכול לקדם שילוב חברתי (מגוון תעסוקתי רחב בתוך העיר או האזור יתרום לשילוב קהלים מגוונים בשוק העבודה); פיתוח סביבתי חכם (ציפוף מרקמים בתעשייה יחסוך במשאב הקרקע); ואיזון כלכלי (העשרת מגוון השירותים ויצירת מקומות עבודה במרחב העירוני או האזורי, תוך קידום חלוקת משאבים מאוזנת בין רשויות). בהתאם, אזור תעשייה במסמך זה מוגדר במובנו הרחב וכולל פעולות ייצור, פיתוח ושירותים וכמו כן את הקשרים בין הפעולות הללו. הגדרה זו מניחה כי יש ערך לחשיבה על אזור התעשייה באופן מערכתי המביא בחשבון פרוגרמת שימושים מגוונת (תעשייה לסוגיה, מלאכה, שירותים ומסחר) וקני מידה שונים של ייצור (מבנים לעסקים קטנים ולמפעלי ייצור גדולים). תפיסה זו מתאימה לשינויים באורח החיים במאה ה-21 (צמיחה וקומפקטיזציה של המרחב הבנוי), שינויים טכנולוגיים וכלכליים המצביעים על מגמות של ייצור חכם המותאם ללקוח (Mass Customizing) ולוקליזציה (חיזוק הקשר בין נקודת הייצור והצריכה).
על רקע כל האמור לעיל, למסמך שתי מטרות עיקריות. הראשונה, מקומית – קידום תכנית אסטרטגית לפארק תעשיות נ.ע.מ. שבנגב המערבי, שתשמש מסד להכנת תב”ע. מטרה נוספת, כללית ורחבה יותר, היא חשיפה של מקבלי ההחלטות בנוגע לאזורי תעשייה בארץ לכלים ולעקרונות תכנון עכשוויים בפיתוח של אזורי תעשייה בשלושה תחומים מרכזיים: תכנון ופרוגרמה, ארכיטקטורה ונוף, תחבורה ותנועה.
פארק נ.ע.מ. בנגב: עיקרי המסמך
פארק נ.ע.מ. הינו חלק מחזון לאומי לפיתוח הנגב, שהביא להקמת מגוון של מיזמים במשרדי הממשלה השונים במטרה לקדם את האזור בכללו. בכל הנוגע לפיתוח כלכלי הדגישה הממשלה את הצורך ביצירת מקומות עבודה, פיתוח תיירות וחיזוק תדמית האזור. התפיסה של הממשלה, ובייחוד של משרד הכלכלה, ביחס לפיתוח הנגב וביחס לפיתוח הכלכלי היא תפיסה הוליסטית, כזו הרואה קשר של תלות בין סביבות החיים לסביבות העבודה, בין התפיסה הכלכלית לזו החברתית. לכן, ובהמשך לתפיסה זו, מטרות הפיתוח והתכנון של פארק נ.ע.מ. כאזור תעשייה ותעסוקה נבחנו מפרספקטיבה רחבה הרואה את הפארק כחלק מסביבתו ואת תכנון הפארק כמיזם שנועד להביא לשיפור איכות החיים של עובדיו ושל תושבי האזור, תוך התייחסות לתחומי החינוך, הסביבה, התחבורה והתיירות.
נקודת מוצא זו רואה באזור התעשייה מרכז חיים אזורי ומעודדת הרחבה של מגוון הפעילויות והחוויות הקיימות באזור התעשייה במהלך היום ובסופי השבוע, וכן הרחבה של קהל המשתמשים – החל בעובדי המפעלים וכלה בתושבי המרחב האזורי ובמבקריו. פיתוח תשתית מרחבית המבוססת על פעילויות פנאי ומיועדת לכלל תושבי האזור יקדם מפגשים בין תושבים של יישובים שונים אשר לעתים קרובות נבדלים זה מזה מבחינה דמוגרפית, חברתית, אתנית וכלכלית. לפיכך, תכנון אזור התעשייה נ.ע.מ. מבקש להשפיע ברמה היומיומית על ציבור העובדים ועל המבקרים באזור התעשייה כאחד.
על רקע כל האמור לעיל הוגדרו ארבע מטרות מרכזיות בפיתוח ובתכנון פארק התעשייה: (1) יצירה של מגוון מקומות תעסוקה יציבים ומכובדים לתושבי מערב הנגב בפרט ולאזרחי מדינת ישראל בכלל, שיאפשרו תנאים מיטביים לפיתוח תעשייתי. (2) חיזוק הקשר בין תהליכי ייצור תעשייתי לבין חינוך, מחקר ומדע, להעצמת חשיבותה של התעשייה בחיי היום יום של תושבי האזור ושל החברה בכללה; (3) פיתוח סביבת העובד, מרחב ציבורי איכותי וחיבור הפארק לסביבתו הנופית והחקלאית; (4) קידום של ניהול עצמאי, תקין וחכם הנשען על תשתיות מתקדמות למען תושבי הרשויות השותפות בו והתעשיות שבתחומו ולמען שגשוג וצמיחת האזור כולו. בהמשך למטרות אלו גובשו מגוון יעדים תכנוניים המאפשרים לנ.ע.מ. גמישות בצמיחה עתידית. חלק מן היעדים והמטרות המוצעים בתכנית האסטרטגית הנם סטטוטוריים, אחרים ניתנים להטמעה באופן מידי כבר במסגרת הפיתוח הקיים, ואינם תלויים בתכנון ובאישור ההרחבה של הפארק.
לנייר העבודה שלושה חלקים. החלק הראשון מציג את התכנית האסטרטגית לנ.ע.מ., את החזון ואת הקווים הרעיוניים אשר צריכים להנחות את פיתוח אזור התעשייה בעשורים הקרובים. החלק השני, נספח 1, נגזרת של התכנית האסטרטגית, הוא מסמך המלצות מנחה לתכנון התב”ע של נ.ע.מ.; ההמלצות המפורטות במסמך יעובדו וייבדקו על ידי היועצים השונים בצוות התכנון. החלק השלישי, נספח 2, מציג מגמות בפיתוח סביבות תעשייתיות ועקרונות לתכנון אזורי תעשייה. נספח זה כולל מיפוי כללי של כלים יישומיים בתחומי התכנון והפרוגרמה, ארכיטקטורה ונוף, תחבורה ותנועה, העשויים לעמוד לעזר בפיתוח אזורי תעשייה ברחבי הארץ.
תהליך העבודה: שחקנים ושלבים
כתיבת המסמך האסטרטגי לוותה באופן רציף על ידי חברי צוות מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה ונמשכה כשנה.3 בעבודה על התכנית האסטרטגית נכלל אזור הפארק הקיים, אשר חלקים ממנו נמצאים בתהליך של פיתוח ובנייה (כ-1,000 דונם המאושרים בתב”ע), ושטח ההרחבה העתידי של הפארק (כ-2,000 דונם נוספים). תהליך העבודה על התכנית, שכלל את האזור הקיים ואת האזור העתידי (כ-3,000 דונם), התנהל בשיתוף עם הגורמים להלן:
- מנהלת פארק נ.ע.מ. בעיקר בכל הנוגע לתיאום ולתכנון של התכנית האסטרטגית, וכן ליווי וייעוץ בכל הנוגע לפעולות תכנוניות וליוזמות במסגרת התב”ע המאושרת.
- חברת גדיש וחברת אתת והצוות המקצועי לתכנון תב”ע שלב ד’. שיתוף פעולה בכל הנוגע לניתוח המצב הקיים ולהערכת החלופות של התכנית.
- משרדי ממשלה. בייחוד היכרות עם פעילות המטה בתחומי האנרגיה, הסביבה, הבריאות, התחבורה והחינוך על מנת להכיר את ההזדמנויות שמאפשרת הרגולציה הקיימת ואת המגבלות שהיא מטילה.
- שחקני מפתח בזירה המקומית. בעיקר חשיפה של בעלי עניין כולל, קובעי מדיניות, ראשי רשויות, בעלי תפקידים ומנכ”לים של מפעלים באזור התעשייה, לתהליך התכנון.
תהליך העבודה כלל שלושה שלבים עיקריים: השלב הראשון, בחינה של המצב המצוי ואפיון אזור התעשייה בדגש על ניתוח אופי אזור התעשייה ביחס לסביבתו: מיזוג עם אזור עירוני/ סמיכות לאזור עירוני/ אזור תעשייה אוטונומי. שלב זה כלל גם איסוף נתונים על המצב הקיים והמתוכנן באזור התעשייה, בסביבתו הקרובה ובאזור כולו בתחומי התכנון השונים: פרוגרמה, בינוי, נוף, תחבורה, סביבה, תשתיות וכיוצא בזה, ולימוד של מקרי מבחן מן העולם בתחומים אלו. השלב השני התמקד בגיבוש חזון ועקרונות תכנון; בשלב זה נקבעה מסגרת לפיתוח נ.ע.מ. השלב השלישי כלל בעיקר גיבוש מסמך אסטרטגי ובחירת תבנית תכנון מועדפת, לרבות גיבוש המלצות תכנון.
מתוך התכנית האסטרטגית: מגוון המרחבים הפתוחים ונקודות הציון מאפשר פיתוח של סיורי לימוד והעשרה בפארק לעובדים ולקהל הרחב. להלן דוגמאות לסיורי לימוד אפשריים
***
ניירות עבודה מעין אלו הם לעולם שיתוף פעולה מורכב בין שחקנים רבים. ברצוני להודות לכל אלו שהיו מעורבים במלאכה ובמיוחד לאנשי החזון בפרויקט, ליוסי אנגלר שר, מנהל אזור תעשייה נ.ע.מ. ההיסטוריה התכנונית מלמדת כי שינויים בסדר היום התכנוני זקוקים לאנשי חזון; אם זה בנמצא, אנשי המקצוע כבר יוכלו לתת לו מענה. תודה לכל חברי צוות המעבדה היקרים, יואב ויינברג, סאני מנוזי וענבל קידר, על תרומתם בכתיבת מסמך זה ובקידום חשיבה תכנונית מורכבת, מערכתית של אזורי תעשייה.
אנו מקווים כי מסמך זה יהווה השראה לאזורי תעשייה נוספים בקידום ומינוף המרחב התעשייתי. לנוף ולמרחב התעשייתי השפעה מרחיקת לכת על הסביבה, הכלכלה, החברה, ובעיקר על חיי היום יום שלנו. בעידן של תהליכים מואצים של צמיחה עירונית, התחדשות עירונית ומודעות סביבתית, הסביבה התעשייתית היא הבטחה והזדמנות בפיתוח המרחב בישראל.
להורדה:
*מומלץ לפתוח בתצוגת עמוד כפולה
- להרחבה ראו: Stephen S. Cohen and John Zysman, Manufacturing Matters: The Myth of the Post-Industrial Economy, New York: Basic Books, 1987 ↩
- חשוב לציין כי להעתקת התעשייה יש השלכות ניכרות גם על ערים בעולם המתפתח, אך מסמך זה עוסק בעיקרו בערים מערביות המקדמות מדיניות פוסט-תעשייתית. ↩
- אבי כהן, אהוד עמיחי, חווה מונדרוביץ’ ורעות קדרון ממנהל אזורי תעשייה שיזמו וליוו תכנית זו. ↩