שלטי הכניסה לערים חושפים מסרים מגוונים. שיחה עם יזם פרויקט “ברוכים הבאים”, אברהם קורנפלד.
“אתם עוזבים את ברוקלין – !Oy Vey” צילום: Sean Ganann מתוך: https://www.flickr.com/photos/essgee/3453836084/in/photostream
שלט היציאה המקדם את פניהם של הנהגים הנוסעים מברוקלין לכיוון מנהטן, מודיע בביטוי השבר היידישאי האופייני: “אתם עוזבים את ברוקלין – “!Oy Vey”. השלט הענק, שמותקן ממש מעל גשר ברוקלין הינו יוזמתו של נשיא רובע ברוקלין, מארטי מרקוביץ’, מראשי הקהילה היהודית ברובע, ומהווה חלק מסדרת שלטים המוצבים על הגשרים הסמוכים לברוקלין (בה מתגוררת קהילה יהודית גדולה), המשדרים וממתגים את הרב תרבותיות והפתיחות שיש בה.
שלטי הכניסה לערים המברכים את הנכנס בה וממקמים אותו לכאורה במרחב הגיאוגרפי המוניציפאלי, משמשים כאלמנט נוסף למיתוג העיר או היישוב ומעבירים לעיתים קרובות מסר תודעתי ישיר ועקיף. דרך החומריות, הפונט, אופן הצבתם והאיורים והסמלים המעטרים את השילוט ניתן לבחון את כוונתם וחזונם של קובעי המדיניות ויועצי המיתוג שלהם. בין השלטים והעיטורים שנעשו בארצנו עד כה, ניתן למצוא שלטים שונים המעוטרים באימג’ים של בתים פרטיים בעלי גגות רעפים אדומים הטבולים בצמחיה, שלט המונח על ספינה הצפה באוויר, אותיות תלת מימדיות הממוקמות על צמחיה מוסדרת ואף חיקוי לא מוצלח של עירית קרית ים לאייקון I LOVE NY, בשלט הכניסה שהוצב והורד לפני מספר שנים I LOVE KY, כאשר ראשי התיבות של העיר מהווים גם שם נפוץ לחומר סיכה. לעיתים אף השלט משמש כאלמנט להבעת מחאה, כדוגמת המקרה שהתרחש בחודש אוגוסט האחרון בכניסה לעיר הקודש, כחלק מהצעדים לעורר את המודעות ליום הגאווה ולקראת מצעד הגאווה שעורר מחלוקת בבירה, נצבע שלט הכניסה לעיר בצבעי הקשת המסמלים את דגל הקהילה ההומו-לסבית, כשעה לאחר מכן, דאגה העיריה לצבוע אותו חזרה, אך האקט עורר דיון רב בתקשורת. מי עמד מאחורי הפעולה? עד היום התשובה לכך אינה ברורה. מ’הבית הפתוח‘ נמסר כי הם היו שמחים אם השלט היה נשאר צבוע בצבעי הגאווה כאות הזדהות עם חופש הביטוי אבל בו זמנית הקפידו להדגיש כי לא לקחו חלק במעשה עצמו.
אברהם קורנפלד, מעצב, יוצר, צלם, מלמד, ממקימי מגזין אנטייטלד וחברת הגופנים אאא ובכלל – איש אשכולות מוכשר ומעניין, יזם את הפרויקט WELCOME, אתר המרכז בתוכו צילומים שונים של שלטי הכניסה לערים וליישובים. שאלתי אותו מספר שאלות בנוגע לפרויקט:
איך התחיל הפרויקט?
לפני שלוש שנים עברתי לגור במושב בשרון למשך שנה. התחלתי לראשונה מזה כמה שנים להסתובב באזורי הפריפריה של הארץ ולהכיר מקומות שהיו לי חדשים. אז נפל לי האסימון שיש לנו ארץ גדולה (למרות שהיא גם פיצפונת). ועם הזמן שמתי לב לשלטי הכניסה בכניסות לערים שתפסו את עיניי גם כמעצב גרפי מתבונן וגם כצלם מתעד. מאז, בכל כמה זמן אני מפנה לי יומיים ונוסע לחקור אזור אחר בארץ. זה נותן לי תמריץ להכיר את הארץ לעומקה, ועל הדרך להתאוור מתל־אביב הדחוסה.
מהי מטרת הפרויקט?
אני רואה במאגר הצילומים מסלול טיולים אלטרנטיבי בארץ. ממש כמו שאפשר לעשות טיול חנוכיות בירושלים, או מבשלות בירה בגרמניה. פעם טיילתי באוסטרליה ופגשתי זוג מטיילים שהחליטו לטייל בין סניפי מקדולדנס. לכל עיירה שהגיעו, נכנסו למקדונלדס, אכלו ביג־מק, נימנמו, התמתחו, הצטלמו והמשיכו הלאה לסניף של העיירה הבאה. קצת סטיה פרטית שלהם אבל יש משהו מספק בבניית מסלול דרך נקודות ציון מוגדרות. בשלב מסויים הנקודות הופכות לסוג של עוגן ואז אפשר להנות מהנוף. והנה מסתתר פה משל לחיים ;-) יש לי חלום, שיום אחד מטיילים יוכלו לבנות מסלול טיולים בין שלטי הכניסה – להגיע לשלט, להצטלם לידו, לנמנם, להתמתח ולהמשיך הלאה לשלט הבא. היינו כאן.
כתבת באתר: “דרך שלטי הכניסה אל היישובים שלנו נוכל לגלות משהו חדש על התרבות הישראלית ואולי להבין אותה יותר“ – האם גבשת מסקנות ראשוניות עד כה?
אפשר לגלות הרבה על חלומות של עיר דרך השלט שלה – החל מגודל ומיקום השלט ועד הפונט ושאר ההחלטות העיצוביות. יש שלטים מושקעים ומטופחים; יש שלטים צנועים שלא רוצים לבלוט; יש וירטואוזים; יש מוזנחים; ויש ערים ללא שלטים – הן מעדיפות שלא יכנסו פנימה.
האם מצאת קווים/קטגוריות המאפיינות שלטים אלו? (גודל/מיקום/פונט/אלמנטים…)
בינתיים הצלחתי לחלק אותם לשבע קטגוריות: שלטים כתובים על מדשאה; שלטי עץ עם חריטה; קירות בטון/לבנים/אריחים עם כיתוב מוטבע או מובלט; אותיות תלת־ממדיות גדולות עומדות או תלויות; סמל העיר ושילוב של פסלים ואומנות.
איזה מהשלטים אתה הכי אוהב? מדוע?
בד”כ אני נהנה מאלה הגרנדיוזים והמושקעים. כאלה שהושקעה בהם מחשבה רבה. אני אוהב את השלט הנאיבי של העיר רחובות. יש משהו משעשע בהחלטה לכתוב את שם העיר באנגלית בענק.. לאיזה תיירים דוברי אנגלית זה מיועד בדיוק?
איזה מהשלטים אתה פחות מעדיף? מדוע?
לפעמים לכפרים/מושבים סמוכים – השייכים לאותה מועצה מקומית – יש שלטים דומים, בעלי תבנית קבועה, ורק שם המקום מתחלף. בד”כ מדובר בשלטי עץ משמימים.
כאן אציין שאני לא מצלם כל שלט שאני פוגש – אלא רק את אלה שנראים לי מעניינים.
מהי משמעותם של שלטי הכניסה לערים לדעתך?
אני רואה בהם סוג של חלון ראווה לעיר – זה המקום הפיזי הראשון שבו העיר יכולה לספר לך סיפור ולפתות אותך פנימה. ואל נשכח שפעמים רבות יש שלטי ‘צאתכם לשלום’, אבל זה לפרויקט אחר.
סיפור מעניין שקרה לך/שנתקלת בו בהקשר לפרויקט
מסתבר שלתל אביב יש לפחות חמישה שלטי כניסה זהים, המוסווים כל־כך טוב, שמלבד יחידי סגולה, אף אחד לא מודע לקיומם.
לאיזו עיר היית רוצה לעצב שלט כניסה? מה היית מציע?
הייתי מציע לירושלים עיר הולדתי שני דברים. ראשית להעביר את השלט למקום אחר, אמצע עיקול מסוכן בכביש על סף תהום הוא לא המקום האידיאלי. עכשיו שיש את גשר קלטרווה המרשים אפשר למקם את השלט למעלה בקצה. לא צריך לשאול את סנטיאגו (-; ושנית הייתי מציע לכתוב פשוט “ירושלים” (במקום “ברוכים הבאים”) ובגופן תנ”כי כלשהו.
איזה שלט כניסה לעיר ברחבי הגלובוס אתה הכי אוהב?
הוליווד. כששלט הופך לאייקון מדובר בסיפור הצלחה.