ספרים

הדיון הציבורי, האקדמי והתקשורתי בענייני עיר ועירוניות צובר בשנים האחרונות תאוצה. ספרים, מאמרים, ניירות עמדה, הרצאות, פרסומים, בלוגים, תערוכות, קבוצות פייסבוק – זהו רק חלק קטן משלל הבמות הפורמליות והבלתי פורמליות של השיח האורבני העכשווי. אנחנו במעבדה לעיצוב עירוני גאים לקחת חלק בשיח הזה, לתרום לו, לשכלל ולקדם אותו.

ריבוי הערוצים הוא מבורך, מגוון הטענות והדעות הוא לא פחות ממרתק. במלאת שנתיים ל”אורבנולוגיה”, אנחנו שמחים לבשר על פתיחתו של מדור הספרים בו נבקש להאיר ולהצביע על מגמות וויכוחים בולטים בשדה המחקרי, הספרותי והציבורי, לשאול שאלות על סוגיות מפתח ובעיקר לחשוף ספרים (חדשים ומחודשים) לקהל הרחב. כאן נסקור עבורכם ספרים ונציע קריאות והקשרים חדשים. בין אם אתם אנשי מקצוע ובין אם אתם מתעניינים או חובבים, אתם מוזמנים להכיר יחד איתנו תכנים חדשים ולהיחשף למקומות חדשים תיאורטיים ומעשיים, מדומיינים וממשיים.

קריאה נעימה.

‘אתיקה של דאגה’ כחזון חברתי

ברשימה זו אציג בעקבות ספרה של Virginia Held כיצד 'אתיקה של דאגה' יכולה להוות תפיסה מוסרית אוניברסלית וחזון לחברה המושתתת על הדדיות, קשרים ואנושיות. הקורונה החזירה את ההכרה בתלות האנושית ואת ההערכה לעוסקים במלאכת הטיפול/דאגה, האם היא תחלחל גם לימי שיגרה?

ריבוי דילמות עכשוויות בתכנון: החלשת המתכנן והאיום על העיר הליברלית

משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?

לחשוב מחדש על המרחב הציבורי- בין רטוריקה למציאות

עלי מאדניפור פרופ' לאדריכלות ותכנון עירוני, תוהה במאמרו האם העניין וההכרה המחודשת בחשיבות המרחב הציבורי, מובילים לתכנון מרחבים ציבוריים טובים?  הוא מסביר מה מוביל לפער בין הרטוריקה של המרחב הציבורי למרחבים המתוכננים בפועל

סדרה בנושא קהילה 2# | הון חברתי וקריסת החיים הקהילתיים בעידן הניאו ליברלי

האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד'  טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם

מהו בית? תיאוריה ביקורתית לחקר בתים/דיור

סקירה של מאמר חדש של ד"ר אריאל הנדל אשר מנסה לנסח תיאוריה פוליטית של דיור ובתים. הנדל מסביר את הקושי לחקור ולדון במושג המורכב בית שנע בין משמעויות כלכליות, תכנוניות, פונקציונאליות ופסיכולוגיות

מיהו התושב החכם? מחקר חדש על הבדלים דיגיטליים בעיר תל אביב-יפו

בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים

אדריכלות פורנזית: שינויים בסביבה הבנויה כפתח לשחזור פשעים וכאמצעי במאבק נגד אלימות ממסדית

מה הקשר בין אדריכלות, זיהוי פלילי ופוליטיקה? הספר Forensic Architecture עונה לשאלה תוך שרטוט היבטים תיאורטיים מתודולוגיים ופוליטיים של של האדריכלות הפורנזית

בשעה שהעירוניים מדברים, הכפריים מכריעים את הפוליטיקה

המתח והפער בין העיר לאזור הכפרי בארצות הברית נוכח מתמיד בפוליטיקה האמריקאית. התקשורת נוטה להציג את העיר והעירוניים כפרוגרסיבים וליברלים אל מול הכפרים השמרניים מצביעי טראמפ. שני ספרים שהתפרסמו ב-2018 יורדים לעומק של אמריקה הכפרית ומבקשים להבין את תפיסת עולמם של תושביה
Turin: Environmental Park by “Uccio D'Agostino” (https://www.flickr.com/photos/uccio2/27244309665/in/photolist-uvTWWs-HvutaZ-Hvud5Z-H6aiMY-vsPT3e-vshx1E) (CC BY-NC 2.0)

האינסטרומנטליזציה של נופים בערים בנות זמננו

הגיליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתן של ד"ר טלי חתוקה וד"ר כריסטינה מטוצי', מוקדש ליחסים בין הנוף והעיר של תחילת המאה ה-21. הגיליון מציג פרספקטיבות שונות על מגמות פיתוח הנוף העכשוויות, ודן בגנריות של פרויקטים ומדיניות בתחום אדריכלות הנוף המוּנעים מסדר יום כלכלי ולעיתים מייצרים נזק יותר מתועלת.

היסטוריה עירונית פלסטינית כהתנגדות ל”אמנזיה קולקטיבית”

הספר "סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות" מציע היסטוריה חברתית של הקיום התרבותי, הכלכלי והפוליטי של נשים בערים הפלסטיניות שלפני 1948 ושואף להזכיר את העיר הפלסטינית ולחשוף את תפקידה כמחוללת שינוי. איך נראו החיים שאבדו והאם הזיכרון שלהם יכול להשפיע על המאבק הפלסטיני הפמיניסטי של העת הזו?

אקולוגיה עירונית, מהי?

הספר Ecological Urbanism עורר סערה עם יציאתו , וניסה לענות על השאלה מה מקומם של אנשי המקצוע מתחומי האדריכלות והתכנון העירוני בשאלות הנוגעות להיבטים אקולוגיים, מהו אורבניזם אקולוגי? מה חשיבותו ומדוע אנו נדרשים לשאלה זו כעת. סקירה על ספר שמנסה לקדם סדר יום.

האם המחקר הביקורתי תרם לפתולוגיזציה של עוני ומרחב?

סוציולוגיים עירוניים ביקורתיים שהתנגדו לתפיסה המהותנית של אנשים בעוני, הראו כיצד תהליכים מבניים הם שהובילו לסגרגציה של שכונות עוני ויצירת 'אפקט הריכוז'. היום אותן תיאוריות משמשות הצדקה לפירוק שכונות עוני, פיזור ודחיקה שלהם ממרכזי ערים, קידום ג'נטריפיקציה וחיסול הדיור הציבורי. מה השתבש בדרך?

מהעיר הגלובלית ועד העיר החכמה- מהן ההנחות הפוליטיות של קונספטים עירוניים עכשווים?

מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?

גלגולו של שיכון

ספרה החדש של איריס גרייצר "מהשכונה אל השיכון ההתיישבות העירונית של הפועלים בארץ-ישראל ושורשיה הרעיוניים, ‏1920-‏1950" מספק בחינה מעמיקה של התפתחות שיכוני העובדים בישראל, המטרות החברתיות, תפקיד האדריכלים בעיצוב סדר היום וכיצד ערכים אלו השפיעו בהמשך על התפתחות השיכון הציבורי. מה ניתן ללמוד משיכוני העובדים של תחילת המאה הקודמת?

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

שובו של המפעל האנכי?

האם מפעלי העתיד ישובו למרכזי הערים? במידה וכן, באיזה אופן? החוקרת נינה רפפורט מציעה לבחון מחדש את מודל המפעל האנכי- מפעל רב הקומות שאפיין את מבני התעשייה בתחילת המאה העשרים, כפתרון חדשני לתקופה הנוכחית.

ניתוח אזורי התעשייה באשדוד ולימוד ממקרי מבחן בעולם

במהלך השנה האחרונה עבדו יחד שתי קבוצות מאוניברסיטת תל אביב ו MIT על גיבוש תכנית אסטרטגית לאזורי התעשייה של העיר אשדוד. בעיר בה קיים מערך תעשייתי מגוון, נמל פעיל וערכי טבע ייחודיים, לצד אזורי מגורים נרחבים, כיצד מתכננים ומבינים את הסביבה העירונית והתעשייתית כמקשה אחת? ברשימה זו נציג את הניתוח וההצעות של שתי הקבוצות.

‘אורביסייד’ מתקפה על העיר או העירוניות?

בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide - רצח עיר. הם הפנו תשומת לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים

אדריכלי הספרייה

ספרם של ד"ר צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-וגיל 2010-1946" מתעד את עבודתם רחבת ההיקף של צמד האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר יחד עם שותפיהם ביקסון וגיל. הספר סוקר את עבודות המשרד בארץ ובחו"ל המשתרעת על פני עשורים ונוגעת במרחבים ציבוריים מכוננים בנוף הישראלי. זו הזדמנות ראשונה להתוודע להיקף עבודתם, ולתמורות שהתרחשו בשדה האדריכלי במישור האידאולוגי והעיצובי.

עירוניות תעשייתית: דינמיקה חדשה בין ייצור ופיתוח עירוני

הגליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתה של ד"ר טלי חתוקה, מוקדש ליחסים בין התעשייה והעיר בעולם הפוסט תעשייתי המאפיין את תחילת המאה ה-21. האם לאחר שנים של נתק תודעתי ופיזי, לאור השינויים הן בתהליכי הייצור והן בתכנון העיר, העתיד של הסביבה הבנויה טמון ביכולת לשוב ולאחד בין השניים?

משמרנות לביקורתית- שינויים בחקר העוני

לרגל יום העוני שחל אתמול, סקירה של חקר העוני בשישים השנים האחרונות מראה כיצד השתנה מתפיסות שמרניות שרואות בעוני פתולוגיה ובעניים אשמים במצבם, לגישות ביקורתיות הבוחנות איך המבנה הכלכלי והתרבותי מייצר ומשמר עוני. להיבט המרחבי תפקיד משמעותי בחקר העוני, כיצד שכונות מגורים וסגרגציה אתנית וכלכלית משמרת אי-שוויון ופערים בחברה? ומה עולה מן המחקר בישראל?

בשבחי החובבנות

"אנשי מקצוע ובני דמותם מצויים כיום בכל מקום הנכלל תחת הכותרת "עירוניות". בשדרות הניהול האקסקלוסיביות של הרשויות, בכלכלה העירונית, במוסדות המחקר ובתקשורת ההמונים. נראה שלכל אחד מהם יש מה לומר על "העיר", בכל מקום בו מצוי הכסף ואור הזרקורים".מה תפקידם של גורמים אלו ביצירת הייצוג של העיר? כיצד באמצעות הייצוג הם יוצרים את העיר לטעמם? כופים אותו על הציבור הרחב? ומה המשמעות של הייצוג עבור אלו שאינם חלק מן המועדון של "אנשי המקצוע"?

קרקע שבויה

אם האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, מי אמון על עיצוב נוף זה? מיהם הכוחות המעצבים את המרחב הישראלי ומה השיקולים המנחים אותם? בספרן נטורי קרקע מבקשות המחברות רוית חננאל ורחל אלתרמן לדון בערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל.

המפעל: היעדרם של אנשי המקצוע מתכנון המרחב התעשייתי

אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי

עקרונות לתכנון ולתפעול של אזורי תעשייה

החודש הקרוב יוקדש לנושא תעשייה ותכנון. במהלכו נציג רשימות בנושא תכנון של אזורי תעשייה ונבחן כיצד יש להתמודד עם אזורי תעשייה בעולם המערבי אשר ננטשו? מהם התמורות והחידושים בתעשייה? וכיצד, אם בכלל, השדה התכנוני מגיב לזירה התעשייתית? נושאים אלו קרובים לליבי ומזה כשש שנים, אני כותבת ובוחנת את הנושא יחד עם חברי צוות המעבדה ושותפים נוספים. החודש יצא מסמך "קווי תכנון לאזורי תעשייה"

מהו חוסן עירוני, מושג אופנתי או גישה בעלת ערך?

קיימות מגוון דעות ביחס למושג החוסן העירוני (urban resilience) המשמש חוקרים ומקבלי ההחלטות בתכנון העיר של היום והמחר. רשימה זו מבקשת לחדד כיצד למרות הנטייה לשוות לו נופך א-פוליטי וניטרלי, מדובר במושג פוליטי בעל משקל רב בחלוקת המשאבים ותהליך קבלת ההחלטות.