סקירת ספרות: איך לעשות את זה נכון

סקירת הספרות מהווה את המסד לכל עבודה אקדמית וכל מסמך מדיניות, עם זאת בשדה התכנון אנו חסרים סקירות שיטתיות ומהימנות. לקראת תקופת ההגשות, רשימה שהיא מדריך פרקטי לעריכה נכונה של סקירת ספרות, שלב אחר שלב.

כל עבודה אקדמית, כל מסמך מדיניות נשענים על סקירת ספרות. סקירת הספרות היא המסד להמשגה של מחשבה ופעולה הנשענת על גוף ידע קיים ומבקשת להוסיף לו. בשרטוטה את סף הידע הנוכחי סקירת ספרות משמשת נקודת מוצא להתקדמות ולפריצת הגבולות הקיימים. עם זאת, בשדה התכנון אנחנו חסרים סקירות שהן שיטתיות, קפדניות, מדויקות ומבוססות לוגית.

פרופ’ יו צ’יאו ומריה ווטסון מהמחלקה לאדריכלות נוף ותכנון עירוני באוניברסיטת טקסס A&M מבקשים לתקן אנומליה זו במסגרת המאמר Guidance on Conducting a Systematic Literature Review שפורסם בJournal of Planning Education and Research בשנת 2019, אשר ממוען לחוקרים ולמתכננים במטרה להרחיב את היכרותם עם השדה של סקירות הספרות ולהעניק להם כלים מעשיים לביצוע סקירה בצורה שתשרת את מטרותיהם ותהיה מבוססת מדעית.

המאמר מבוסס על מחקר אמפירי של מגוון סקירות שנערכו במחקרים בתחומי התכנון ומדעי החברה בעיקר, אך גם באחרים.¹ ברשימה זו אסכם את עיקרי המאמר.

טיפולוגיות של סקירות ספרות

לפי החוקרים, בהסתכלות רחבה, סקירות ספרות יכולות ללבוש שתי צורות:

1. סקירה המשמשת כרקע למחקר אמפירי (Background Reviews)

מספקת הקשר תיאורטי, שמה את האצבע על פער בספרות אותו המחקר מנסה להשלים ומהווה בסיס לקבלת החלטות הנוגעות לעיצוב המחקר.

2. סקירה העומדת בפני עצמה כמאמר שלם (Stand Alone piece)

בניגוד לקודמת מנסה לייצר אמירה מתוך גוף הספרות הקיים דרך אגרגציה ופרשנות של מחקרים שונים. סקירה זו, באם היא ערוכה היטב, תתרום לעריכת הסוג הראשון.

האחרונות סווגו לארבע טיפולוגיות על בסיס מטרת הסקירה:

• • • • תיאור (Describe)

הטיפולוגיה הנפוצה ביותר. בוחנת את מצאי הספרות הקיים בנקודת זמן ביחס לשאלת מחקר, שדה נושאי מסוים או קונספט. סקירה זו אינה מרחיבה את הידע הקיים מחד, מאידך ריבוי אופני מיצוי, ניתוח וצירוף של מידע מייצרים מגוון סוגי סקירות תיאוריות.²

• • • • בחינה (Test)

סקירה המשלבת בין המתודה האיכותנית לכמותנית, מבקשת לענות על שאלה או לבדוק השערה ספציפית ביחס לספרות הקיימת. שיטות ניתוח כמותניות משולבות לטובת בחינה סטטיסטית של תוצאות הנאספות ממקבץ המחקרים הנבחר.³

• • • • הרחבה (Extend)

סקירה המבקשת לבנות מתוך הספרות הקיימת מבני ידע חדשים מסדר גבוה יותר, לבניית מסגרת על תיאורטית ואף הרחבה לכדי תיאוריה. מושגים, קונספטים ומבנים מסדר שני מחולצים ממחקרים בעלי אופי והשערות דומים במטרה לייצר מבנים מסדר שלישי.⁴

• • • • ביקורת (Critique)

סקירה המנתחת מקבץ של ספרות כנגד סדרה של קריטריונים והמלצות מבוססים המרכיבים יחד סטנדרט מחקרי. המחקרים הנסקרים אינם מקובצים או מסונתזים, אלא נשפטים כנגד הסטנדרט ונמצאים כיותר או פחות תקפים, לדוגמא בחינה של פרקטיקות איסוף מידע ודיווח בסוג מחקר מסוים. נהוג להציגה כסקירה נרטיבית של מגמות כלליות.

• • • • סקירות היברידיות

חשוב לציין כי הסוגים שהוצגו לעיל אינם תחומים בגבולות הגדרתם אלא יכולים להיות משולבים יחד, במידת הצורך, ליצירת סקירה היברידית, באמצעות בחירת אלמנטים מתוך הטיפולוגיות שנסקרו באופן שיענה בצורה הטובה ביותר על שאלת המחקר.

מדריך לביצוע סקירת ספרות מהימנה

מהלך הסקירה כולל שלושה שלבים עיקריים: תכנון, ביצוע ודיווח. על אף ההבדלים הפרוצדורליים בין הטיפולוגיות הנובעים ממטרותיהן השונות,⁵ כולן עוקבות אחר השלבים העקרוניים הבאים:

• • תכנון

1. ניסוח שאלת המחקר

שאלת המחקר מניעה את תהליך הסקירה בכללותו – מבחירת סוג הסקירה (בהתאם למטרה) דרך איסוף המחקרים ועד מתודולוגיית חילוץ המידע, הסינתזה והדיווח. מומלץ לערוך מיפוי מקדים על בסיס השאלה, שיעזור להבין האם השאלה תואמת את מצאי הספרות הקיים, לחילופין אם היא רחבה או מצומצמת מדיי.⁶

2. פיתוח פרוטוקול הסקירה ותיקופו

פרוטוקול הסקירה מהווה תכנית לעריכת הסקירה והינו קריטית לעריכה קפדנית ושיטתית. באמצעותו פוחתת הנטייה האישית של החוקר בבחירת המידע וניתוחו והוא מאפשר לחוקרים אחרים לחזור עליו ולוודאו. על הפרוטוקול לתאר את כלל מרכיבי הסקירה: מטרתה, קריטריון ההכללה, אסטרטגיות החיפוש, קריטריונים להערכת איכות, הליכי סריקה (Screening procedures), סינתזה, דיווח ולוח זמנים. את הפרוטוקול נדרש לוודא מול עמיתים או מנחים.

• • ביצוע

3. חיפוש ספרות רלבנטית

סקירה מהימנה תלויה בחיפוש שיטתי שיאפשר לכלול בתוכה את כלל הספרות הרלבנטית. ישנם שלושה ערוצים מרכזיים לחיפוש: חיפוש רוחבי במשאבים אלקטרוניים (ובמידת הצורך פיזיים בספריות וארכיונים); ‘חיפוש אחורה’ (backward searching) ו’חיפוש קדימה’ (forward searching), שניהם נערכים דרך החומר שנמצא בראשון.

חשוב להכיר בכך שהתוצאות המתקבלות במנועי החיפוש משתנות בהתאם למסד הנתונים (Database) הספציפי ולאלגוריתמיקה, על כן בכדי לאחזר את כלל החומר הרלבנטי יש להתבסס על חיפוש במספר מנועים באופן נפרד⁷ כמו גם על חיפוש במנועי-על שמאחזרים מידע ממספר מסדי נתונים,⁸ ולהקדיש תשומת לב למבנה השאילתות.⁹

משאוחזר החומר הגולמי יש לערוך ‘חיפוש אחורה’, שמטרתו לזהות חומרים שצוטטו בביבליוגרפיה של המאמרים, וחיפוש קדימה שמטרתו מציאת הפרסומים שציטטו את המאמרים הללו. את שני המהלכים, אחורה וקדימה, יש לערוך גם לפי שם הכותב בכדי להבטיח מציאה והכללה של פרסומי התורמים העיקריים לתחום.

4. סריקה שטחית וניפוי ראשוני

בשלב זה תתבצע סריקה מהירה של כל מאמר שנאסף בכדי להחליט האם עליו להיכלל בסקירה, “מסננת גסה” המבוססת על קריאת התקצירים בראשית המאמרים (abstracts) וניפוי במצב של חוסר התאמה.¹⁰ הניפוי יערך על סמך קריטריונים שנקבעו מראש בהתאם לשאלת המחקר.¹¹ בשל שטחיותו של מהלך זה יש לנקוט בגישה מכלילה, כלומר גם במידה ועולה ספק בכל זאת להותיר את המאמר. את ההליך, אם ניתן, מומלץ שיבצעו שני חוקרים באופן עצמאי. חשוב לתעד את רשימת המאמרים שנופו לטובת הצלבה ביניהן ובדיקה חוזרת.

5. קריאה מלאה, ניפוי משני והערכת איכות

בשלב זה תתבצע קריאה מלאה של הטקסטים הנבחרים, “מסננת דקה” המיועדת לשתי מטרות: ניפוי נוסף (במידת הצורך), כך מתגבש מצאי המאמרים הסופי שיכללו בסקירה, ימוצו ויעברו סינתזה; הערכת איכות, מיועדת לסווג את המחקרים לפי מידת התוקף המדעי שלהם.¹² הצורך במידה גבוהה של דיוק בהערכת האיכות משתנה בהתאם לטיפולוגיית הסקירה, כך שסקירות המבקשות להציג מגמה רחבה מצריכות הערכת איכות גסה יחסית וההפך. המתודולוגיה להערכת האיכות תלויה באסכולה, חלק מהחוקרים מבקשים למצוא קרבה בשיטות המחקר בין המאמרים לטובת הסקת מסקנות מהימנות, לעומתם אחרים יטענו שניפוי חלק גדול מנפח המחקר על בסיס זה עשוי לייצר הטיה בעקבותיה יתקבלו מסקנות שגויות. בהתאם לכך יש לבצע בחירה מושכלת ביחס לנסיבות המחקר הייחודיות, שיהיו הגיוניות וניתנות להסבר.

6. חילוץ מידע

בשלב זה תתבצע קריאה מעמיקה משולבת בקידוד של המאמרים (Coding). חשוב לציין האם הקידוד יהיה אינדוקטיבי או דדוקטיבי, כלומר האם הוא יבוסס על ההמשגות הקיימות או ינסה דווקא לצמוח מתוכן ולהרחיב את השדה. האופן בו מאמרים יקודדו ישפיע בצורה ישירה על המסקנות של הסקירה. לדוגמא, אם הסקירה מנסה לייצר הרחבה בהתבסס על קונספטים ומושגים קיימים והם לא יקודדו נכונה או יושמטו אזי הסקירה תהיה פחות אמינה ותקפה. לכן מומלץ על שימוש בספר קידוד ((codebook הבנוי מטפסים יעילים והמעוצבים עבור הפחתת נטיות הכותב.¹³

7. אנליזה וסינתזה

בשלב זה יתבצע ארגון המידע שנאסף בשלב הקודם בטבלאות ודיאגרמות לצד תיאורים טקסטואליים, בעקבותיו תתבצע סינתזה – מיזוג המידע והרעיונות לכדי ישות מורכבת אחת. שני המהלכים הללו יערכו באופן התואם את הטיפולוגיה הנבחרת של סקירת הספרות ומשרת אותה. כך לדוגמא בסקירה תיאורית המידע יאורגן בטבלאות ותרשימים והממצאים יסונתזו דרך נרטיב בעוד סקירה בוחנת תעשה שימוש באנליזה וסינתזה בעלות גוון כמותני-סטטיסטי.

• • דיווח

8. דיווח על הממצאים

ההליך בכללותו ידווח באופן מפורט, באופן שקוף ושיאפשר לחוקרים נוספים לחזור עליו. במסגרת זו ישנה חשיבות מיוחדת לפירוט הממצאים משלושת השלבים הבאים: חיפוש בספרות (3), סריקה (4) והערכת האיכות (5) תוך ציון הקריטריונים לניפוי הספרות (inclusion/exclusion criteria) והרציונל לבחירתם. רצוי לארגן ממצאים והחלטות אלו, שהובילו למצאי המאמרים הסופי שנכלל בסקירה, בתרשים זרימה.

דוגמא לשימוש בתרשים זרימה לדיווח על הליך חיפוש וניפוי הספרות. (מקור: מתוך המאמר)

על התוצר הסופי להיות מאורגן במבנה נהיר אשר קושר את המחקרים יחד לתוך תמות מרכזיות, מאפיינים או תתי קבוצות. באופן כללי, ההיבט החשוב הוא לא מידת הקשיחות או הגמישות של מתודולוגיית סקירת הספרות אלא שקיפות ההליך וכי המסקנות ייתמכו על ידי המידע. מומלץ לצרף תרשים נוסף, טבלה או דיאגרמה, שיארגן את הממצאים ואת הסקת המסקנות.

לסיכום, על סקירת הספרות להוות חליפה התפורה למידותיה של שאלת המחקר לכל אורך שלבי הפרוצדורה. תכנון מראש של מתודולוגיית הסקירה באמצעות ניסוח פרוטוקול מסודר הכרחי לעריכת סקירה שיטתית ומהימנה. בחיפוש עצמו, חשוב להיות מקיפים כמו גם להתבסס על ספרות עדכנית מהשנים האחרונות. בהמשך הכרחי להבחין בהבדלי האיכות שבין המאמרים שנאספו באמצעות בדיקתם בנפרד טרם השוואת ממצאיהם, סינתזה ויצירת הכללות.

באופן כללי, חשוב לעבוד מתוך זהירות כמו גם גמישות ופתיחות לסיטואציות חדשות ורעיונות העשויים לעלות מתוך ההליך. כך, על הפרוטוקול להיבנות כמסמך “חי”, גמיש שיודע לקבל שינויים. תיעוד הממצאים וההחלטות שהתקבלו קריטי לסקירה שיטתית ומהימנה. בנוסף, אם ניתן, עבודת צוות מומלצת ויכולה לנטרל הטיות אישיות כמו גם לוודא הכללת כל החומר הרלבנטי. לסיום, מומלץ שימוש בטכנולוגיה ככלי עזר. מרבית מנועי החיפוש מאפשרים הורדת רשימות הממצאים ישירות לתוכנות ניהול מקורות, ישנן תוכנות המסייעות בביצוע הליך הקידוד, וכאלו המאפשרות עריכת סקירה משותפת של מספר חוקרים.