בערים עכו וצפת מירקמים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. אך בערים עם חוסן עירוני נמוך ותושבים המתקשים כלכלית קשה לקדם תכנית שימור מורשת. בכל האחת מן העיר נקטו בגישה אחרת לשימור, על ההבדלים והלקחים מן הגישות השונות ברשימה זו.

מפרט חיזוק מבנים ארכיון רשות העתיקות

לנכס מורשת תפקידים שונים: (1) לשקף תקופה, אירועים ודמויות הקשורות בה, תפיסות עולם, טכנולוגיות, חומרים ואורחות חיים שהתקיימו בה. (2) לבטא ערכים שמקורם בנכס ובהקשריו ההיסטוריים, ושנבחרו בעקבות דיון של מקבלי החלטות. (3) לייצג מסרים שבכוחם לעצב דעת קהל ולהשפיע על זהותה של חברה. שלושת התפקידים מייצגים את שלושת הזמנים בחיי הנכס – עבר, הווה ועתיד – ומכך חשיבותו של נכס המורשת לחוסן החברתי.1  "מטרת השימור היא לייצר המשכיות תרבותית דרך משאב החומר, כמדיום מתווך…משימתו העיקרית של השימור היא הבלטת הערכים והעברת הידע לדורות הבאים החיים במציאות חברתית, תרבותית וכלכלית שונה מזו בה נוצר המבנה".2. כיצד והאם מטרות אלה מתממשות בערים עכו וצפת, שלהן מרכזי עיר עתיקים הנושאים מורשת מתקופות שונות? בעכו הטילו את השימור על בעלי הבתים הפרטיים תחת הנחיות שימור מחמירות שהגיעו מלמעלה, בצפת נקטו בגישה המשתפת את בעלי הבתים ליצירת מדיניות שימור משותפת. רשימה זו עוסקת בניסיונן בערים אלו והלקחים שניתן להפיק מהם.

המקרה של העיר העתיקה בעכו

 בשנת 2001, הכריזה אונסקו על העיר העתיקה בעכו כעיר מורשת עולם. הסיבות להכרזה היו שימור בלתי רגיל של המבנים הצלבניים תחת העיר המוסלמית, והצורה בה משתקפת העיר הימי-בינימית, והיא מוקפת חומה עות'מנית שהשתמרה באופן יוצא דופן. כמה שנים לאחר ההכרזה, אושרה ב2007 תוכנית המתאר החדשה לעיר ובה חידוש: לראשונה בישראל, התווסף לתוכנית נספח שימור אשר התבסס על סקר עירוני קודם של כל המבנים בתחום החומות העתיקות. נספח השימור כולל הנחיות מגוונות שמטרתם העיקרית היא שימור ערכיה של העיר והמהווה ארגז כלים של גופי הפיקוח. נספח השימור הכתיב גם מתחמים לשימור ותוכנית שימור כוללת לעיר העתיקה. התוכנית החלה בפיילוט ניסיון, בו היו מעורבים משרד התיירות, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, מנהל מקרקעי ישראל והחברה לפיתוח עכו העתיקה. ארבע ועדות משנה הוקמו לביצוע הפרויקט: ועדת תקציב, ועדת פיתוח, ועדת שיווק וועדת קהילה. צוות ההיגוי לפרויקט כלל נציגים ממנהל מקרקעי ישראל, החברה הממשלתית לתיירות, עיריית עכו, החברה לפיתוח עכו, רשות העתיקות ונציג תושבים מתנדב. מטרות הפרויקט היו שיקום פיזי של מעטפות הבתים, העשרת חווית הביקור והשיטוט במרחב העתיק, מינוף עכו כעיר תיירות, יצירת מוטיבציה בקרב התושבים לתחזק את בתיהם ע“פ מפרטי השימור, וליצור איזון בין הצורך בהמשך פיתוחה של העיר לבין הרצון לשמר את אופייה הייחודי וחזותה ההיסטורית. הפרויקט החל בסקר לרובע הפיילוט ובו 121 מבנים. המבנים בסקר דורגו ברמות שימור שונות:

דרגה א‘: בתים בעלי ערך אדריכלי יוצא דופן ורמת השתמרות גבוהה. במבנים אלו נדרשת רמת השימור והשחזור הגבוהה ביותר, יוצאו צווי הריסה לתוספות בלתי חוקיות ותיאסר בניית תוספת חדשה.

דרגה ב‘: מבנים בעלי ערך אדריכלי גבוה שלהם תפקיד אורבני פעיל. מערכות, תשתיות ומפגעים יוסרו מהחזיתות. ניתן לאפשר תוספת חדשה בתנאי שזו אינה פוגעת בתפקוד המקורי של המבנה, אינה נראית בחזיתו ואינה פוגעת בקו הרקיע של העיר.

דרגה ג‘: מבנים מן השורה, חסרי מאפיינים מיוחדים ובעלי התערבויות מאוחרות מרובות. ההתערבות במבנים אלה תהיה להשיב מצב לקדמותו, לפרק תוספות, סתימות ולהקים מחדש חלקים שנהרסו. רכיבים מקוריים בלויים יוחלפו בחדשים כדוגמת הישן (למשל תריסים וחלונות עץ).

מתוך 121 המבנים בפיילוט, הוחלט להתחיל בניסיון לשכנע 12 בעלי בתים לבצע את התהליך.

על מנת לבנות את בסיס הידע לתכנון, נדרשו הדיירים להזמנת תיק תיעוד מלא אשר כלל גם חוות דעת הנדסית. הבנייה נדרשה להיעשות בחומרי הבנייה המקוריים (אבני כורכר וחומר מליטה מבוסס סיד) שאינם בזמינות גבוהה והם יקרים. פרטי הפתחים שנבנו בתקופה העותמנית יוצרו מעץ ארז הלבנון ואורן ברוטיה. בעוד שבמבנים הנטושים עוד ניתן היה למצוא פרטי נגרות מקוריים, הרי שבבתים ששמרו על שימוש רציף שונו פתחי החלון והותקנו בהן חלונות מודרניים מאלומיניום אשר לא עלו בקנה אחד עם רמת השחזור המבוקשת. המתכננים נדרשו להתמודד גם עם היקפי בנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב. מתוך כוונה לתמרץ תושבים לשתף פעולה עם הפרויקט, נחתם עימם חוזה של ”השבת מצב לקדמותו“. כלומר, לאחר השיפוץ בעל הדירה יחזור למבנה שלא נגרע ממנו דבר. כך הוכשרו למעשה התוספות הבלתי חוקיות.

15 שנה חלפו מתום הפרויקט, אך עבור המטייל ברחובותיה של עכו נדמה כי מעולם לא התרחש. תוספות בלתי חוקיות הוקמו על גגות רבים מהמבנים בעיר העתיקה, באופן שאינו תואם את הסטנדרט השימורי.  מבנים היסטוריים נהרסים וננטשים והזנחת המרחב הציבורי נמשכת .תושבי  עכו מתמודדים במאבק יום יומי על פרנסה  ותחושת הדרה ואפליה מצד פרנסי העיר ומנגנוני הניהול שלה. דרגות השימור אשר נקבעו בסקר, הביאו לכך שבעלי הבתים כולם, נדרשו לעבודות שיקום ושימור בהיקף נרחב. בין אם בבעלותם בית בעל ערך רב (שנמצא בדרגת השימור המחמירה ביותר) או ללא ערך כלל (ואז, הם נדרשים לעבודות שיקום ושיחזור רבות). ניתן לסכם ולומר, שצורת הפעולה ’מלמעלה-למטה‘, באופן שבו גופי הניהול הנזכרים ”מנחיתים“ הוראות על התושב, מועדת לכישלון חרוץ.

אפשרויות לעיבוי מרקם שכונתי בעכו, ארכיון רשות העתיקות

עבירות בנייה בעכו לאחר החלת תכנית השימור (צילום: אלדד גרינפלד)

המקרה של העיר העתיקה בצפת

קול קורא לנאמני שימור מורשת בעיר צרפת, ארכיון רשות העתיקות

בשנת 2011 בוצע ניסיון לשיתוף ציבור בתהליכי שימור צפת, ע“י הקמת גוף נאמנים מקרב התושבים, שיהוו בנוסף גורם מתווך בין התושבים לבין הרשויות. הניסיון הוכתר כהצלחה, וצוות נאמני השימור פעל כמה שנים רצופות בשמירה על קשר עם גורמי הניהול בעיר.

בתחילת שנת 2019, פנה מנהל התכנון אל רשות העתיקות בבקשה לכתוב נספח שימור כחלק מהתוכנית הכוללנית לעיר, ולערוך סקר שימור לעיר העתיקה. בעוד בעכו נדרשה רשות העתיקות לאתר את המגרשים הפנויים ואת פוטנציאל עיבוי הבנייה למרקם העיר, בצפת מונה אדריכל חיצוני עצמאי. תפקידו של האדריכל היה ללמוד את סקר השימור ובדיאלוג עם צוות התכנון ברשות העתיקות, לאתר מקומות לעיבוי בנייה (Infill). כבר בשלב הגדרות הפרויקט הוסכם כי התוצר עיקרי תהיה מפה אינטראקטיבית ומודל תלת ממדי של העיר העתיקה, אשר יהיה פתוח לרשות הציבור. במודל הפתוח לציבור, יוכל כל בעל עניין לקבל מידע שייאסף בסקר השימור, אודות כל מבנה בעיר העתיקה. איסוף המידע יאפשר לא רק את הצגתו, אלא גם את ניתוחו ופילוחו (כך שניתן יהיה להציג בנקל, רק את המבנים שיוגדרו לשימור מחמיר, לדוגמא).

חלק משמעותי נוסף במהלך היה השאיפה של רשות העתיקות ושל ועדת התכנון, לוותר כליל על הצורך בתיקי תיעוד עבור מבנים מן השורה. מבני מגורים מן השורה (שאינם מונומנטים, מבני ציבור או מבנים בעלי משמעות מיוחדת) מהווים את רוב מרקם העיר. איסוף מידע מספק אודות כל מבנה בשלב הסקר, יכול לשמש את המתכנן העתידי ולייתר את הצורך בתיק תיעוד מפורט ויקר.

רצון נוסף של צוות התכנון, הוא ליצור מספר קטן של מפרטים אחידים, שיהוו פרשנות מודרנית של הפרטים המקוריים. כך ניתן יהיה לייצר פרטי מסגרות מודרניים שישמרו על ההרמוניה והמופע האסטטי כלפי הרחוב, אך לא ידרשו העתקה מורכבת ויקרה של פרטי עץ מקוריים מהמאה הקודמת. בנוסף להקלה הכלכלית המשמעותית על בעלי הבתים, הדבר עונה גם על הדרישה שהפרטים המודרניים יהיו עמידים וידרשו תחזוקה נמוכה בהשוואה לפרטי הנגרות המקוריים.

פרויקט השימור של העיר העתיקה בצפת עדיין נמצא בחיתוליו ומוקדם להפיק ממנו לקחים. אך נראה שיש בו מרכיבים רבים המייצגים תפיסת שימור שתתמוך ביוזמות מלמטה-למעלה – יצירת תמריצים בקרב התושבים לקחת חלק בעבודות השימור תוך הכרה בנכסי המורשת בהם הם חיים.

סמטה בצפת (צילום: הילה קובריגו)

ללמוד מעכו ומצפת

15 שנה חלפו מאז הנסיון שנעשה בעכו, לשימור עיר היסטורית. כיום מוסדות התכנון עומדים בפני נסיון דומה לשימור מרקם עירוני עתיק בעיר צפת. הערים דומות ביניהן בשילוב של מרקם עתיק ומודרני, בצורך המתמיד לגדול ולהתפתח וברצון להשתמש בעיר העתיקה כמנוף כלכלי-תיירותי. יש לקוות, שהפקת הלקחים מהנסיון והלימוד של נקודות החולשה בתוכנית בעכו,  יביאו להצלחה בצפת. נקודת התורפה המהותית בעכו הייתה נסיון של מוסדות התכנון להכתיב לתושבים את אמות השימור הנדרשות בציפייה, שהאחרונים ישתפו פעולה ויממנו מכיסם את עלויות השימור. בצפת, מזה כעשור מתקיימים שיתופי פעולה בין תושבים ששימור העיר קרוב לליבם. לכן, תוכנית השימור המקודמת ממש בימים אלה, שמה לה למטרה לשתף את הציבור בהליכי התכנון של עירם מחד, ולהקל בדרישות הכלכליות מהתושבים (כמו למשל, הפחתת הצורך בתיקי תיעוד) מאידך.

יש לקוות, כי בעשורים הבאים נוכל לצפות בתוצאות החיוביות של תכנית השימור של צפת. זו תביא בעטיה, הן לשימור ערכי המרקם ההיסטורי, והן לחיזוק החוסן החברתי עירוני של עיר עתיקה.

  1. גד קרויזר, הערכים הגנה וביטחון וחלקם בתהליך קבלת ההחלטות לשמר נכסי מורשת תרבותית בנויה, אתרים גליון 5 (2015), ע“מ 129
  2. Hülya Yüceer, (2005) An Evaluation Of Interventions In Architectural Conservation: New Exterior Additions To Historic Buildings, İzmir Institute Of Technology