תכנון עירוני מכוון אקולוגיה – אליה ואין קוץ בה

באוסטרליה מכוונים ל40% כיסוי צמרות בשטח העירוני ואילו בישראל? גוזמים, עוקרים עצים וותיקים בתהליכי התחדשות ולא מתכננים נכון את נושא העצים. בימים חמים אלה שכולנו חשים ביתרון האקלימי המצל של העצים בעיר, עשר נקודות לתכנון נכון של עצי הרחוב

את מרבית ילדותי העברתי בישוב כפרי טובל בירוק הייתי יוצאת מבית-הורי ומטיילת ביער הסמוך נושמת את האוויר הצונן ומקשיבה לקולות הציפורים. כיום, אני מתגוררת בעיר קטנה, מרגישה שייכת אך גם מרגישה דוחק ומצוקה. העיר שלי, הייתה יפיפייה כשעברתי להתגורר בה, לפני קצת יותר מעשור. היו בה אזורי מפגש עם ספסלים, עצים עבותים וקסם של שדות הקיפוה. כעת, השדות הללו אינם, במקומם עומד פרבר, אין זכר לשדות או לטבע. בנוסף, תוך העיר, דולל מענפיו ועציו הבוגרים נגדמו. האחרונים, בתואנה למסוכנות, חולי ופגיעה בזכות לנגישות, עצים אדירים נעלמו ולא הוחלפו באחרים בעיבורי העיר. אם תשאלו על איזו עיר מדובר? אומר לכם, שכן לא מדובר בעיר אחת, אלה מספר רב של ערים הנוהגות באותו האופן. מדובר על מדיניות כללית. כעת, בקיץ, כאשר אנו חווים את ההתחממות והמחסור בצל מתחדדת השאלה מדוע זו המדיניות ומודע הנושא לא מקבל התייחסות תכנונית?

נלחמים על העצים בעיר

בעיר מלבורן באוסטרליה, הציבו מנהלי העיר מטרת על- שינוי בכיסוי צמרות עצים כלל עירוני במטרה להכפילו תוך עשור מ-20 ל-40 אחוז כיסוי צמרות בשטח העירוני. ההחלטה נבעה בין היתר בשל עלייה בחולי סרטן העור, אך גם מרצונם של אנשים המתגוררים בעיר בעצים קרוב לבית, ברחוב ובגינה. קוראים להם “נאמני אילנות” ויש להם קבוצות ופעילות מקומית וארצית. נאמני האילנות הם אנשים שפועלים לשימור עצים במרחב העירוני, על ידי העלאת דרישות למילוי בנטיעות ועל ידי הגשת עררים לפקיד היערות על כריתת עצים ללא הצדקה. אם העצים נכרתים ואף אחד לא דואג לשמרם לשנים הבאות, לא יחול שינוי ביתר העצים והם גם יכרתו בבוא הזמן.

גם בישראל, כל אזרח רשאי להגיש הסתייגות על החלטת כריתת עץ שלדעתו אינה מוצדקת, פקיד היערות מחויב לפרסם את ההחלטה שבועיים לפני מועד הכריתה. איתור מהיר של המידע מרגע הפרסום ניתן למצוא באתר “מעירים”. שם ניתן למצוא מידע ולהגיש הסתייגויות לפקיד היערות הארצי.

תכנית אב לעצים מצלים

עצים הם כאמור חיוניים להצללה ובמיוחד בערים שטופות שמש, אך הצל לא יופיע מעצמו. יש לבסס תוכנית אב או מתאר ייעודית לעצים מצלים. ממש כמו כל משאב או תשתית של עיר: עצים הם התשתית האקולוגית! צל אינו דבר מוחלט או קל למדידה, בתוך צל יש מקורות, מבנים, איכויות וצרכים שונים, יש למפותם, להעריך את הכמות והאיכות ולתעדף אותם בהקשר העירוני והאקלימי.¹

לא כל הירוק בעיר מעודד פעילות אקולוגית. לצמחים חד שנתיים, עשב דוגמת דשא ודקלים, תרומה נמוכה משל עצים למדדים של המערכת האקולוגית המקומית. עצים הם השקעה סביבתית ארוכת טווח, חסכוניים במים ובעלת יתרונות רבים למערכת האקולוגית: מיתון מזהמי אוויר, ניקוי קרקע, החדרת מים לעומק, קיבוע פחמן,  הצללה, לצד שיפור בריאות פיזית ונפשית ותועלות כלכליות כמו שיפור ערך הנדל”ן.² נוסף על כך, העצים מעודדים מדדי עירוניות כגון פעילויות פיזיות מחוץ לבית, מסחר, שימוש בתחבורה ציבורית ואף תחושת שייכות. העצים הם המדד העיקרי לעיר בת קיימא, הם חלק מהטבע ומייצרים מגוון ביולוגי. ניתן לטפל ולטפח את העצים כך שישרדו ויתנו שירותי מערכת רבים לקהילה הסובבת. רק אתמול ח”כ אלון טל (“כחול לבן”) יזם והעביר החלטת ממשלה על מעבר לכלכלה דלת-פחמן, זהו שלב ראשון וחשוב בדבר אחריות להפחתת כמויות הפחמן שנפלטות על ידי הכוונה ממשלתית וחקיקתית בנושא.

איך ניתן לדעת אם עירי היא אקולוגית?

 האם ישנם כלים למדידה של אקולוגיה והתאמה לשינויי אקלים? ראשית, יש להגדיר מהי אקולוגיה עירונית. מהי עיר בת קיימא? כמות שטחים פתוחים? תוכנם? תרומתם לקיבוע פחמן? אורך חיי הצמחים בשטחים הפתוחים? בריאות ותפקוד השטחים הפתוחים? איכות וכמות הצללה מעצים?

בעשור האחרון, נכתבו מסמכי מדיניות תכנוניים לנושא עיר ועצים, זוהי התקדמות עצומה, אולם היא חסרה התייחסות לכלל הגורמים המעכבים התפתחות עצים בעיר, כדי להתגבר על אתגר צריך להגדיר יעדים ואבני דרך מדדים להשגת המטרה (משאב העצים העירוני, 2016).³

למשל  במסמך מדיניות לעצי צל (2020)⁴ הוזכרו מגבלות הרחוב על העצים. עץ יצמח וייתן צל כתלות במשתני סביבה וטיפול: ככל שרוחב הרחוב מצטמק, גובה הבניינים עולה וגומת השורשים קטנה, אפשרות הצימוח, קטנה. יש צורך בלפחות 8 שעות של שמש ישירה כדי שעץ יתפתח באופן תקין, השמש היא המנוע לצימוח ויצירת עלווה, בלי דלק של אור השמש אין צימוח עלים שמצלים.

 אז איך ניגשים לסייע בצמצום בין הרצוי למצוי? נתחיל בעצי הרחוב – להלן כמה נקודות להתחיל מהן ברמה עירונית ותכנון מקומי:

1. מיפוי עצי הצל בעיר– רמת הכיסוי ואיכותו- יש למפות  את כל העיר מבחינת כיסוי ואיכות הצל בתנאים הקיימים ועל בסיס זה לבחון היכן הצורך העירוני הגבוה ביותר לעצים וצל, היכן יש רחובות עירומים ולמה?
2. תעדוף– אחרי שלב המיפוי ניתן לבצע תעדוף, בדגש שימור ורק בשלב שני בדגש נטיעה. עצים גדולים קיימים שצומחים בשכונות הוותיקות בהם יש עצים גדולים הם שלד לשימור בעיקר לנוכח התחדשות עירונית. שימור זה קובע מרחקים לאזור שורשים מוגן מתחת לקרקע שבו ניתן לבצע פעולות לשיפור תשתיות עירוניות.
3. תעדוף אזורי הליכה- תחנות אוטובוס, רכבת ושבילי אופניים – אחד האמצעים הוא מיקום שדרות במדרכות עירוניות, וכן שימור של חצרות פרטיות בחזית בניין המהוות הרחבה של האזור הירוק לתוך שטח פרטי ונושאות יתרונות אחרים כגון מיסוך רעשי רחוב והורדת אי החום העירוני.
4. יצירת שותפויות– יש לייצר שותפות ואחריות למטרה בין גורמי מיפוי תשתיות עירוניות תת קרקעיות, מתכנני ערים והאגפים שאחראים לאחזקה עליהם לתכנן באופן משותף חתכי רחוב רחבים המאפשרים מיקום של עצים גדולים, הן מבחינת מיקום תשתיות, מבחינת גובה המבנים ונפח בית הגידול.
5. נטיעה תבונית-, הזמנה של עצים בשלב התכנון, כ- 4 שנים לפני מועד נטיעה, לכן שנת שמיטה היא הזדמנות לתכנון נטיעה תבונית!
6.  תכנון למגוון וצל – בחירה במיני עצים מקומיים ונותני צל, בעלי צימוח נוף סגלגל ורחב בחירת מיני עצים מומלצים הם מינים מאריכי חיים, בעלי בריאות איתנה והתאמה אקלימית. ניתן למצוא המלצות לפי גדלים מרביים של עצים בחוברת “מיני עצים מומלצים לנטיעה”.⁵
7. נטיעת עצים בוגרים– עצים בסטנדרט משתלות לעצים 11 ומעלה הם  עצים בני יותר מ- 4 שנים, יש להם נוף מפותח יותר והם נותנים צל כבר מיומם הראשון כעצים נטועים.⁶
8. הצבת לוח זמנים למטרה של ייעור העיר– יצירת מטרה כלל עירונית לשיפור ההצללה עם לוחות זמנים לבחינת היעדים.
9. הקצאת משאבים– תקציב ייעודי לשיפור העצים בעיר, דברים לא ישתנו אם הנושא לא יתועדף ויתוקצב. לחלק מהערים בישראל מערכת בה יש כספים שהומרו מערך חליפי של כריתת עצים לנושא זה. 
10. מערך ניטור- על מנת לעקוב ולדאוג לתפקוד טוב של העצים וצמיחתן יש צורך במערך ניטור עצים. המהלכים המרכזיים שיוכלו ליצור עיר אקולוגית בת קיימא לטווח הארוך הם: קביעת מדיניות או תוכנית אב לנושא מטעם הממשלה עם הרשות העירונית והשנייה היא חלוקת אחריות וסמכויות תכנונית מקומית, אחריות תחזוקתית וניטור עירוני.  

דמיינו עיר ללא עצים

לפני חמש שנים פרסמתי חיבור ששמו “דמיינו עיר ללא עצים” (כפרי 2015)⁷ החיבור מתאר את יום הדין המתקרב ובא בנושא אובדן עצים במרחבי העיר. אז לא שיערתי כי המועד יגיע כה מהר. בעיר המחר, העיר החכמה, רבת התשתיות יש מקום לאקולוגיה עירונית. אם בצפיפות של לונדון, מלבורן וניו יורק אפשר ליישם תכנון ושימור עצים הכולל תכנון אחזקה וניטור לעתיד הרחוק והקרוב, גם בארץ הקוצים אפשר (Trees in hard landscapes, 2014).⁸ יצירת שפה אחידה של קיימות עירונית והצבת מטרות וכלים להגיע ליעדים בדרך למטרה, עבור קנה מידה מקומי, שכונתי, כלל עירוני ואף חוצה ערים. זאת ניתן להשיג באמצעות איתור מקומות בתב”ע , מינוי אנשי מקצוע קבועים להקמה, אחזקה וניטור מטעם הערים, על מנת להגיע למטרות כמו הגדלת החי והצומח והעצמת האקולוגיה והחיבוריות בין ערים. דמיינו את עירכם, אני מזמינה אתכם לחלום ערים עם עצים, לתכנן ערים המאפשרות שימור ונטיעה רבת שנים לדורות הבאים.  כפי שנכתב בספר “הלורקס”- על שתיל של עץ: “זה לא מה שזה נראה כרגע, אלא מה שיכול להתפתח מזה עם הזמן.”