ממחסן תבואות למרכז לסחר מקוון

כיצד ניתן להנכיח את מימד הזמן וההמשכיות תוך הענקת ייעודים ושימושים חדשים למבנים? רשימה זו בסדרה על הפנים העירוני, מציעה שימור תוך פרשנות מחדש של מבנה בית האסמים בעיר רחובות

כיוון שאנו חיים בעידן שמקדש את המרחב, אנו נוטים להזניח את מימד הזמן. אולם, הזמן ההמשכיות אך גם הזמניות שלו הם ערך מרכזי בחיינו האישיים. מבט רטרוספקטיבי כן על עצמנו והחיים שלנו יגלה את הגלגולים שעברנו, את השינויים הגלויים והחיצוניים באישיותנו וגם את אלו העמוקים, הנסתרים. הזמן הדיאכרוני, ההמשכי הוא חשוב גם בבניינים. אולם למרות הנטייה להתמקד בנושא שימור בעיקר דרך המעטפת, חשיבות רבה, אם לא יותר מכך, יש למהות, לפרוגרמה ולחיים שהתקיימו בבניין לאורך שנותיו.  שני פרויקטים מבקשים להתמודד עם הזמן הפנימי. הראשון של הדר גז מתמקד בשינויים הפרוגרמטיים בתוך מבנה היסטורי תוך התייחסות לאדפטציה שלו בעידן הנוכחי, והשני של מיקה רוטביין מתמקד בזמני, במשתנה ומבקש להעצימו דרך התערבות במבנים נטושים בעיר, אשר יוצג ברשימה הבאה.

בית האסמים: גלגולו של מקום

מבנה בית האסמים ברחובות נבנה בראשית המאה העשרים ושימש כמחסן תבואות, כיום הוא עומד ללא שימוש. פרויקט זה מציע להסב את המבנה לאיחסון ‘התבואות’ של ימינו ולהפכו למרכז לסחר מקוון. מקום לאיסוף חבילות המחייה ומחדש את שימושו הראשוני של המבנה כמחסן. “מרכז הקניות החדש”- יחליף את מרכזי המסחר הקמעונאים ההולכים ונעלמים, יהווה מרכז לוגיסטי מאורגן ונעים לניהול ריבוי הסחורות, ויספק מקום למפגש חברתי ופנאי במקום מרכזי הקניות הנסגרים.

מבנה “בית האסמים”, רחובות

“בית האסמים” נבנה  בשנת 1910 על ידי מרדכי מקוב בנה של בתיה מקוב, במרכז הגרעין הראשוני של המושבה רחובות. הוא שימש כמחסן תבואה ולכן עוצב בפשטות ובפונקציונליות מרבית, ללא קישוטיות מיותרת. המבנה מלבני, מוגבה משפת הרחוב בשלוש מדרגות, ומחולק לשלושה חדרים שווים בגודלם. “בית האסמים” בנוי מאבני כורכר לא מטויחות.¹ בשנת 2014, הוחלט בעיריית רחובות לבצע שימור למבנה “בית האסמים”.²

ההחלטה לשמר את המבנה מתבססת על ארבעה ערכי שימור:  ערך היסטורי-תרבותי– סיפורה של משפחת מקוב כחלק מסיפור הקמתה והתפתחותה של המושבה רחובות. דרכם ניתן ללמוד על חיי המושבה והגידולים החקלאיים שרווחו בה. השינויים שחלו במבנה לאורך השנים משקפים את התפתחות המושבה: ממחסן תבואות במושבה חקלאית, לחדרי מגורים להשכרה ולמבנה חנויות. ערך אורבני- סביבתי– מבנה “בית האסמים” ממוקם בצומת רחובות משמעותי בעיר שהיה הגרעין הראשוני של המושבה וחלק ממתחם השימור של העיר.³ בסמוך למבנה נמצאים מבנים ציבוריים בעלי חשיבות כמו בית הכנסת “אוהל שרה”, בית ספר “סמילנסקי” ובית העם. כמו כן, בתי המגורים הראשונים של המושבה,⁴ ולכן הוא חלק מרקם המושבה ההיסטורי המיועד לשימור. הערך הנופי– “בית האסמים”  ניצב במעלה גבעה ובצומת רחובות מרכזיים ולכן בעל ערך נופי משמעותי בעיר רחובות. ערך אדריכלי וטכנולוגי– מבחינה אדריכלית המבנה ייחודי בטכנולוגיית בנייתו ועיצובו. הוא בנוי מאבן כורכר וקירות החוץ אינם מטויחים. למבנה פרטים אדריכליים מעטים כגון שימוש באבן גיר במשקופים והוא מהווה דוגמא לבנייה של מבני משק בשלהי התקופה העות’מאנית. כמו מבני משק אחרים בני התקופה, הוא נבנה מהחומר המקומי הנגיש והזול ביותר, עם מיעוט אלמנטים קישוטיים.⁵ המבנה עבר גלגולים שונים, בשנת 1910 כשנבנה שימש כמחסן תבואות (חיטה, שעורה ושקדים) עבורו ועבור משתמשים נוספים מהיישוב. לאחר מכן, עד לשנת 1916 שימש מבנה “בית האסמים” גם כמחסן וגם הושכר עבור מגורים ומרפאה. לאורך השנים, חלו שינויים גם ביחסו של המבנה אל העיר. תחילה, כאשר המבנה שימש כמחסן תבואות, הוא יצר יחסי גומלין עם המושבה, תמיכה במושבה והיווה את מרכז הגרעין הראשוני שלה. בהמשך, עם שינוי ייעודו של המבנה, מטרותיו, משתמשיו והקשר שלו עם העיר הצטמצם עד כדי עמידתו סגור ללא שימוש  ומועד לקריסה. כיום, לאחר שימור המבנה, הוא עומד עדיין סגור וללא שימוש באזור מרכזי בעיר ומרגיש מנותק מהעיר.

מ”בית האסמים” למרכז מסחר מקוון

כנקודת המוצא לפרויקט שלי בחרתי בגישה האסטרטגית לשימור ⁶ המתמקדת בהסבת מבנים עבור  פונקציות חדשות. זוהי נקודת המוצא התכנונית לפרויקט שיתמקד בסחר המקוון.  לדברי דני גולדשטיין, מנכ”ל דואר ישראל, “תחום הסחר המקוון הוא כיום נחלת הכלל, וההבנה שניתן להזמין מגוון רחב של פריטים מכל מקום ובכל זמן ושעה שנוחים ללקוח, הגבירו משמעותית את הצריכה. בעשור האחרון חלו התפתחויות אדירות בתחום הטכנולוגיה וממשק המשתמש, שהשפיעו על הזמנת החבילות – היכולת להזמין ישירות מהסמארטפון, לרבות ביצוע תשלומים, הגידול במספר האפליקציות של אתרי הסחר המקוון והשיפור בחוויית המשתמש”.⁷ מדינת ישראל הפכה בעשור האחרון לאחת המדינות המתקדמות בנושא הצרכנות המקוונת. “ישראל הוכתרה בתור “המדינה הצומחת בסחר המקוון בין מדינות ה-OECD  ביחס לגודל האוכלוסייה” (2016), וכאחת מעשר המדינות שהזמינו הכי הרבה בימי הקניות הבינלאומיים שנערכו בחודש נובמבר פר נפש (2018), נראה מנתוני חברת דואר ישראל כי השיא עדיין לפנינו.”⁸

כתוצאה מגידול זה בהזמנות, דואר ישראל נתון תחת מעמסה גדולה של משלוחים, מה שמאט את קצב חלוקת החבילות לתושבים. סניפי הדואר אינם ערוכים לקליטה ולהמתנה של לקוחות כה רבים והחוויה בדואר יוצרת אי נעימות ואף פוגמת בחוויית הקניה המקוונת. לדברי גולדשטיין, “הגידול העצום בתחום הסחר המקוון הציב אתגרים חדשים בפני כל חברות הדואר בעולם וחייב היערכות לוגיסטית מחודשת בכל שרשרת האספקה משלב האיסוף מהמוכר, דרך המיון, הקליטה, השינוע, ההטסה, ועד תהליך המיון והמסירה בארץ.“⁹

בכדי להקל על העומס בסניפי דואר ישראל, החלו בתקופה האחרונה לנייד חלק מדברי הדואר מסניפי הדואר אל בתי עסק פרטיים. למרות הניסיון לשפר את חווית הלקוח בעת איסוף החבילות, בתי העסק הפרטיים אינם ערוכים גם הם לקליטה ולהמתנה של לקוחות ונוצר בהם עומס וחוסר סדר.  

על כן התוכנית המוצעת לבית האסמים נותנת דגש על הסחר המקוון כבסיס למקום מפגש על ידי תכנון ועיצוב מרכז לאיסוף חבילות המאפשר חווית המתנה ואיסוף המוצרים תוך מפגשים חברתיים במקום מותאם ומרכזי בעיר. המבנה ישמש כמרכז לסחר מקוון. מקום לאיסוף חבילות, המחייה ומחדש את שימושו הראשוני של מבנה “בית האסמים” כמחסן. “מרכז הקניות החדש”- יחליף את מרכזי הסחר הקמעונאים ההולכים ונעלמים ויאפשר שימור של בית האסמים תוך התחדשות עירונית והחייאת מרכז העיר- שהיה בעבר מרכז המושבה.

כיום, המבנה בעל קומה אחת. עבור הפרוגרמה ובכדי לא לפגוע בסמליות המבנה עבור תושבי העיר, יתווספו חמש קומות מתחת לקרקע. צד אחד של המבנה ישמש עבור הפונקציה הראשית ותכלול בעיקרה את אחסון החבילות וכל המערך הטכני הנחוץ עבור אחסון החבילות, מיונן והעברתן לקומת הקרקע עבור האיסוף. בצדו השני יסופקו שרותי בית מרקחת ואזור שהייה המשמש כספריה ומשחקיה לילדים וסטודיו רב תכליתי הניתן להשכרה. בנוסף,  בקומת הקרקע הקיימת כיום ימוקם אזור הקבלה, ההמתנה לחבילות ואיסוף החבילות. בכדי להנעים את זמן ההמתנה וליצור דינמיקה ותקשורת חברתית יתווסף גם אלמנט של “שוק איכרים” למכירת תבלינים, גרעינים ומיצי הדר. כל פונקציות המבנה החדשות מתבססות על חידוש ואזכור הפונקציות השונות שהיו במבנה לאורך השנים.

פרויקט זה גובש במסגרת סטודיו פרויקט גמר בהנחייתו של יואב מאירי במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי לעיצוב (ׂHIT) בחולון.