האם מרכזים מסחריים מיטיבים עם העיר ותורמים לעירוניות טובה?נוכח השינויים בצרכנות בעידן הנוכחי האם על התכנון להיות "תכנון מגיב" או "תכנון מוביל" המנסה לגרום לשינוי נורמטיבי בדפוסי ההתנהגות החברתית?
"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?
אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות הצריכה העכשוויות בעולם ובישראל? האם בעתיד המסחר באינטרנט יעלה על חשבון המסחר הפיזי, או לחילופין יגרום לגל "הרס יצירתי" שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? על הצורך באספקת מסחר בר-השגה ועיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו לצרכים המשתנים במהירות.
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
בהמשך לרשימה "הרחובות המסחריים לאן?" שהציגה את תהליכי הדעיכה הלא מבוקרים של רחובות מסחריים בעיר וקראה לגיבוש תוכניות אסטרטגיות עדכניות לניהול המסחר בעיר, רשימה זו תציג את המקרה של דעיכת המסחר ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא בתל אביב.
ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.
הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.
צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.
המסחר בתוך הערים הפך לשולי ובהיקפים קטנים, מרכזי המסחר בקצוות הערים, שגשגו עד לא מזמן, אך עתידים להפוך בחלקם הגדול למקוונים ומגפת הקורונה רק מאיצה את התופעה. כיצד ניתן להכין את אזורי המסחר לעתיד?
מגה-מתחם הקניות החדש 'מול החוף וילג'' בחדרה הוא פרויקט שנוי במחלוקת המעורר שאלות רבות בנושאי ברות-קיימא כלכלית וסביבתית, תכנון עירוני, עיצוב אדריכלי, פרוגרמה וחברה. מה צופן לו העתיד, בייחוד על רקע מגמות של דעיכת המסחר הקמעונאי?
כיצד ניתן להנכיח את מימד הזמן וההמשכיות תוך הענקת ייעודים ושימושים חדשים למבנים? רשימה זו בסדרה על הפנים העירוני, מציעה שימור תוך פרשנות מחדש של מבנה בית האסמים בעיר רחובות
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
הספרות המחקרית מתייחסת לנטישת המרכז העירוני ככישלון - כישלון תכנוני, כישלון חברתי וכישלון ניהולי. המקרה של כרמיאל, מאפשר להטיל ספק בקביעה זו. על השתנותו של המרכז העירוני לאורך השנים
רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים
מוזיקה, מסחר, צבעים וניחוחות עזים - לצד תעלות ביוב פתוחות, רחובות ללא מדרכות וכתובות הלל לישו. ברוכים הבאים למרחב העירוני של גאנה: חוויות ומחשבות של ישראלית באפריקה.
