ברשימה הראשונה עסקתי במונח ריבוי וכיצד הוא משפיע על עיצוב המרחב הציבורי בישראל, בחנתי את השפעת הכוחות החברתיים, התרבותיים והפוליטיים על המרחב הציבורי דרך תיאוריות שונות והדגשתי את החשיבות של קיום זהויות ופונקציות מגוונות בתוך מרחב אחד. ברשימה זו, אציג את כיכר העצמאות בנתניה כמרחב של ריבוי, אבחן את היחסים בין התיאוריה לפרקטיקה ואנסה לענות על השאלה כיצד הכיכר מתפקדת כמוקד הפועם בליבם של התושבים.
מבנה הכיכר. כיכר העצמאות ממוקמת בצפון מזרח העיר נתניה. הכיכר הוקמה בשנת 1935, ימי המנדט הבריטי, והוכרזה בתור הרחבה המרכזית של העיר. האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי תכנן את הכיכר כמשפך ענק, הלוכד את תנועת רחוב הרצל, הרחוב הראשי של העיר, ומנקז אותה לעבר מצוק הכורכר שחולש על חוף הים1. עד היום ניתן לזהות בכיכר כיווניות ברורה מערבה, והמבנה שלה מדמה משפך הנפתח כלפי הים.
הכיכר תחומה במרקם עירוני מעורב שימושים (מגורים, תעסוקה ומסחר) מצפון ומדרום. חוף הים תוחם את הכיכר ממערב, ומדרחוב הרצל, המהווה את הפתח העיקרי לכיכר, תוחם אותה ממזרח. ניתן לזהות בכיכר מגוון רחב של אלמנטים ותתי מרחבים. ממזרח למערב ניתן לזהות שלושה תתי מרחבים עיקריים. הראשון, הוא אזור המסעדות והמסחר, בו ישנם בעיקר בתי קפה ששולחנותיהם פרוסים על המדרחוב. השני, אזור גדול לישיבה ולפעילויות משתנות, כמו מפגש, מנוחה, משחק והאזנה למוזיקה. באזור זה ישנם ספסלים וכיסאות מסוגים שונים ובפריסות שונות, הוא מכיל אזורים מוצלים יותר ופחות, ויש בו גם עצים, דשא ומזרקה שילדים יכולים לשחק בה. האזור השלישי הוא אזור החיבור לים, בו נמצאת רחבת טקסים גדולה המשמשת את קהילת העיר בחגים ובאירועים, ובו נמצאים גם גרם המדרגות המוביל לחוף, והחיבור לטיילת העירונית.
בכיכר ישנם מספר אלמנטים המהווים נקודות ציון. ישנן שלוש מזרקות ובריכה אקולוגית אחת שניתן למקם על קו רציף לאורך הכיכר. ישנו אלמנט שילוט דיגיטלי רחב ממדים, בו מותקנים גם רמקולים דרכם מושמעת מוזיקה במרחב. לבסוף, יש את שביל משחקי הילדים. השביל נועד להיות שביל אופניים בשיפוץ האחרון של הכיכר שנערך ב-2012. מאחר ופיתוח שבילי האופניים בעיר לא התקדם, שביל האופניים הוסב להיות שביל שמצוירים עליו משחקי ילדים, וכעת הוא מהווה תת מוקד פעילות נוסף.

הכיכר מהווה חלק ממרקם עירוני ותיק ומרובד, ומורגשות בה השכבות שנוספו לה ככל שעברו השנים. היא לא מעוצבת בקו אחיד, אלא מורכבת מאלמנטים רבים שלכל אחד מהם מופע שונה, בחומריות, בגודל ובסגנון. השפה העיצובית מורכבת ממגוון רחב של חומרים ואלמנטים, מה שמקנה לכיכר רב-ערכיות, שמאפשרת לה להיות מזמינה עבור קהלים מסוגים שונים. הכיכר משדרת אותנטיות, שכבתיות, ופשטות לצד מורכבות. האסתטיקה של הכיכר שנויה במחלוקת, בייחוד מאחר והיא מורכבת מאלמנטים רבים ושונים, תכונה שלעתים קרובות לא נתפסת כאסתטית בעולם התכנון. ברשימה זו אנסה לעמוד על המאפיינים של הכיכר ולהבין מהן האיכויות של הכיכר באמצעות מושג הריבוי.
כיכר העצמאות – מה זה המקום הזה?
במבט ראשון הכיכר מלאה בהכל מהכל, אנשים מסוגים שונים, חומרים מגוונים, מגוון פעילויות, האסתטיקה שלה שנויה במחלוקת, והעיצוב שלה מרובד ופרום. מנקודת המבט של גישות התכנון המודרניות, ניתן לומר שהריבוי היה אמור להעניק לכיכר את כל הסיבות לא להצליח. עם זאת, הכיכר מהווה חלק משמעותי בעיר, היא אהובה על ידי התושבים ושוקקת חיים ברוב שעות היממה לאורך כל ימי השבוע.
האם יכול להיות שההצלחה של כיכר העצמאות לא מגיעה למרות הריבוי, אלא בזכותו?
מיפוי חומרי. מתוך המיפוי החומרי של הכיכר ניתן ללמוד שהכיכר מורכבת ממנעד רחב של מרקמים וחומרים. יש מגוון רחב של עצים וצמחים, כל אחת מהמזרקות השונות באתר בעלת אופי אחר, חומרי הריצוף מגוונים ונעים בין עץ, דשא, אבן ובטון צבעוני. אלמנטים נוספים שחוזרים על עצמם הם הכיסאות והספסלים השונים והרבים הפזורים במרחב. הכיכר מכילה גם מגוון של יצירות אמנות מקומיות, ציורי גרפיטי עשירים על קירות הבניינים, פסלים, אלמנטי תאורה מעוצבים, וגם עבודות מלאכת יד מקומיות כמו פסיפס וסריגה.

מיפוי ייעודי קרקע. מיפוי ייעודי הקרקע באתר מלמד על ריבוי פונקציות בסמוך לכיכר העצמאות. ניתן לראות שהמרחב הוא מעורב שימושים ומכיל שטחים ציבוריים פתוחים, מסחר, מדרחוב, מלונאות, מגורים וחוף סמוך. בחלק מהקטגוריות ניתן להבחין במגוון תתי שימושים, כך למשל, תחת מסחר ניתן להבחין בעסקים קטנים, בחנויות של רשתות גדולות, מסעדות, דוכני מזון, בתי קפה, קליניקות ומשרדים נותני שירות. תחת השימוש שטח ציבורי פתוח ניתן להבחין במגוון סוגים של שטחים פתוחים, הכיכר, המדרחוב, הטיילת שמתחברת אל הכיכר וחוף הים.
אם כן, ניתן להסיק שהריבוי בא לידי ביטוי גם במגוון השימושים של המרחב וגם במגוון החומרי. ניתן להבחין באלמנטים שמשדרים אותנטיות ותורמים לרוח המקום, כמו בתי הקפה ויצירות האמנות. הריבוד החומרי וריבוי ייעודי הקרקע מייצרים מערכת שמספקת מנעד רחב של סיבות להגיע למקום, ובכך תורמת לחיים המתקיימים בו באופן שוטף לאורך ימות השבוע.

סוגי המשתמשים במרחב. מתוך התצפיות עולה כי המרחב מכיל אוכלוסיות מגוונות. ניתן להבחין במגוון רחב של גילאים בשעות היום. בשעות הלילה מבלות בכיכר בעיקר משפחות צעירות וצעירים. הכיכר נגישה גם עבור בעלי מוגבלויות, וניתן להבחין בהם משתמשים במרחב לאורך כל שעות היום.
פעילויות ואינטראקציות במרחב. הפעילויות שנצפו בכיכר הכי הרבה הן: הפסקה, מפגש, שיטוט, ומסחר (בעיקר הסעדה). אינטראקציות במרחב כמו מפגשים בין קהילות מתרחשים בכיכר, אך לרוב ניתן להבחין בהפרדה בין הקהילות ולא בעירוב. על אף שהכיכר גדולה ומאפשרת התכנסויות חברתיות להרבה אנשים, לא נצפו התכנסויות כאלה, ספונטניות או מאורגנות. מרבית האינטראקציות בכיר כוללות אדם יחיד עד חמישה אנשים יחד.

האם מתקיים קשר בין הריבוי והדימוי העירוני?
ערים מכילות מספר עצום של רכיבים שונים המקיימים אינטראקציה דינמית שיוצרת את החוויה העירונית. כאשר העיר נחקרת דרך המושג מערכת, באים לידי ביטוי יחסי הגומלין בין הרכיבים השונים בעיר, וניתן לזהות תופעות כלליות שמאפיינות את העיר כולה. העיר מכילה מגוון מערכות משנה, כמו מערכות תחבורה, תשתיות, בתי מגורים, כלכלה, מערכים חברתיים, ממשל ומערכות טבעיות, כמו בתי גידול ואתרי טבע. כל המערכות הכלולות בעיר משפיעות זו על זו, למשל, תחבורה משפיעה על יעילות כלכלית, ואופי הבינוי לעתים משפיע על המערך החברתי. ערים משתנות ומתפתחות כל העת כתוצאה מכוחות חיצוניים ופנימיים שמשפיעים עליהן, ולעתים נוצרות בעיר תופעות שלא היה ניתן לחזות. אותן תופעות לא באות לידי ביטוי בכל אחד מהרכיבים שלה כשלעצמו, אלא רק בהסתכלות על העיר כמערך שלם.
כיכר העצמאות מהווה חלק מקבוצת מרחבי דגל עירוניים המרכיבים את הדימוי העירוני של נתניה. קבוצת מרחבים זו מונה את רחוב הרצל, העיר התחתית, חופי הים, פארק שלולית החורף והשוק. למרחבים אלה יש משמעות באופן בו העיר נתפסת על ידי תושביה וגם על ידי תושבים מבחוץ. הם מאפשרים מגוון פעילויות ציבוריות ומשמשים כמוקדי משיכה עבור תושבים ומבקרים, בכך יש להם תפקיד משמעותי במערכת הכלכלית והחברתית של העיר.
הופץ לתושבי העיר שאלון קצר דרך הרשתות החברתיות. השאלון מבוסס על הזיהוי שכיכר העצמאות היא חלק מקבוצת מרחבי הדגל שמייצרים את הדימוי העירוני של נתניה. השאלון מתמקד במרחבי הדגל של העיר ובמאפיינים שהופכים אותם לכאלה בעיני תושבי העיר. בהתפלגות התשובות לשאלה ״איזה מהמרחבים הציבוריים הבאים הכי מזוהה בעיניך עם העיר נתניה?״ ניתן לראות שכיכר העצמאות מקבלת ייצוג משמעותי ביחס למרחבים האחרים שהוצגו בשאלה ומרבית המשיבים בחרו בה בתור המרחב הציבורי המזוהה ביותר עם העיר.

בשאלונים בהם כיכר העצמאות נבחרה בתור המרחב הציבורי המזוהה ביותר עם העיר, התשובות הפופולריות ביותר לשאלה ״מה מיוחד במרחב שבחרת?״ הן:
- יש למרחב ערך סנטימנטלי עבורי, הוא מזכיר לי חוויות משמעותיות.
- המרחב מייצג את ההיסטוריה המקומית.
- זה מקום שבו אנשים נוהגים להתאסף לאירועים, חגים וירידים עונתיים/תקופתיים.
- המרחב הוא מקום חי, שבו אנשים נפגשים, מקיימים שיח ומקיימים אירועים.

בתוצאות השאלון ניתן להבחין שתושבי העיר בחרו בכיכר העצמאות בתור המרחב המזוהה ביותר עם העיר מסיבות רבות ומגוונות. כיכר העצמאות מכילה היבטים של זיכרון קולקטיבי ואישי עבור התושבים, ומהווה מרחב פרקטי להתאספות חגיגית או יומיומית. ניתן להסיק שהכיכר עונה על המון צרכים עירוניים עבור התושבים, ובשילוב עם ההיסטוריה והמשמעות הסנטימנטלית שהיא נושאת, היא הופכת למרחב הציבורי המשמעותי ביותר בדימוי העירוני בעיני התושבים. נראה שבכיכר העצמאות מתקיים קשר הדוק בין הריבוי והדימוי העירוני.
רוח המקום בכיכר
מרכיב משמעותי בגניוס לוקי הוא החשיבות של המקום בזיכרון הקולקטיבי ובדימוי העירוני. במטרה לברר האם וכיצד תכונת הריבוי באה לידי ביטוי גם באופן שבו נתפסת כיכר העצמאות על ידי החברה, בוצעה סקירה של כתבות עיתונות שנכתבו על הכיכר. סקירה זו עשויה לשפוך אור על הנרטיבים השגורים בזיכרון הקולקטיבי של המקום.
כאמור, ריבוי היא תכונה שנויה במחלוקת כאשר מסתכלים מנקודת המבט של גישות תכנון מודרניות ופוסט מודרניות, בנוסף, האסתטיקה של כיכר העצמאות ככל הנראה אינה תואמת את הקונצנזוס העכשווי בעולם התכנון. לכן, ניתן היה לצפות לריבוי של נרטיבים בסקירה אינטרנטית על כיכר העצמאות. עם זאת, הרשימות הקיימות על כיכר העצמאות מציגות גישה משותפת כלפי הכיכר ומציגות אותה כהישג תכנוני ראוי להערכה, מרחב תוסס, חי, ואהוב על ידי הציבור23.
יעקובסון (2011) מציג גם את האתגרים שעומדים בפני כיכר העצמאות, כמרחב צנוע, פשוט, ותיק ולא נוצץ ומודרני כמו מרבית המרחבים הציבוריים החדשים של התקופה. לאחר סגירת בתי הקולנוע והמועדונים בכיכר, פתיחת קניון ״השרון״ בתחילת רחוב הרצל, ופיתוח אזור התעשייה בפולג, האטרקטיביות של כיכר העצמאות ירדה משמעותית, ולמרות זאת היא פעילה ותוססת. יתרה מזאת, יעקובסון משבח את הכיכר על היותה מקום שמציג את הישראליות במיטבה. ניתן למצוא בה את כל ייצוגי החברה הישראלית, תושבים ותיקים ועולים חדשים, יהודים שהגיעו מצרפת, אורחים מטייבה ומטירה, עובדים זרים ותיירים אירופאים.
ריבה (2013) מציגה את כיכר העצמאות בתור אחת הכיכרות המוצלחות במדינה, ומציינת אותה לטובה בייחוד לאור השינויים שעוברת העיר נתניה: ״נתניה של 2013 שונה מאוד מנתניה של ימי המנדט. לאורך כביש החוף, בואכה מכון וינגייט, נעים המנופים בהמוניהם ובונים עשרות מגדלי מגורים משוכפלים, הצופים על “איקאה” ואחיותיה – קופסאות הצריכה העכשוויות שנמצאות מצדו המזרחי של הכביש. הולכי רגל אי אפשר למצוא כאן, כמו ברוב ערי הארץ בימינו, אלא רק מכוניות. רק הליבה ההיסטורית של נתניה – רחוב הרצל והרחובות הקטנים שניצבים לו – נותרו מפלטם של הולכי הרגל, בין אם מדובר בתושבי העיר ובין אם בתיירים הפוקדים אותה ואת חופיה. עכשיו היא זוכה לעדנה מחודשת.״
על השאלה האם וכיצד בא לידי ביטוי הריבוי בזיכרון ובדימוי של המקום? ניתן לענות בכך שהריבוי אינו בא לידי ביטוי בכמות הנרטיבים אלא בנרטיב המקובל לגבי הכיכר, שעוסק באופי המורכב וברוח הייחודית של המקום.
ריבוי הוא חלק מהתרבות בישראל. הרשימה עוסקת בכיכר העצמאות, נתניה. מרחב אקלקטי שיש לו מאפיינים מובהקים של ריבוי.
נגישות ודינמיות – הכיכר מאפשרת גישה שוויונית לכלל הציבור ומספקת חוויות מגוונות בהתאם לשעות היום ולתקופות השנה.
רב-שימושיות וגמישות – ניכרת במרחב יכולתו לשמש מטרות שונות ולהתאים עצמם לצרכים משתנים.
עיצוב ותכנון – תכנון הכיכר משלב אלמנטים פיזיים (מבנים, רחובות וריהוט עירוני) ומאפיינים חברתיים, כמו יצירת הזדמנויות למפגש בין אנשים.
היבטים תרבותיים והיסטוריים – המרחב מכיל אלמנטים של זהות מקומית וזיכרון קולקטיבי, המעניקים להם חשיבות מעבר להיותם שטחים פונקציונליים בלבד.
תכונת הריבוי באה לידי ביטוי בכיכר העצמאות לא רק במרחב הפיזי שלה, אלא גם במרחב שהיא תופסת בתודעה הקולקטיבית. ניתן להסיק שלריבוי תפקיד חשוב בשמירה על רוח המקום, על האותנטיות ועל האופן שבו הוא מכיל את קהילות העיר וקהילות חיצוניות לה, ונותן להן ביטוי במרחב.
בהיות ישראל מדינה קטנה וחדשה באופן יחסי, מרחבים ציבוריים כמו כיכר העצמאות הכרחיים על מנת לאפשר מפגש בין תרבויות וקהילות. המרחבים הציבוריים החדשים לא תמיד זוכים לציבוריות משמעותית, זאת מאחר והם לא מצליחים להכיל ולתת ביטוי למגוון העירוני. ניתן להסיק מהעבודה שזמן, הוא בעל תפקיד משמעותי בהתהוות של מקום. רוח של מקום נבנית ככל שעוברות השנים, וככל שהמקום מרובד יותר, הוא מצליח לתת ביטוי משמעותי יותר למורכבות העירונית, ולהכיל אותה בהתאם.
עקרונות שניתן לאמץ על מנת לעשות שימוש בתכונת הריבוי ככלי המיטיב עם מרחבים ציבוריים:
1. עירוב ומגוון שימושים – מרחב ציבורי מרובה שימושים מזמין משתמשים מגוונים, השומרים עליו פעיל בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. שילוב של פעילויות יומיומיות לצד מתן האפשרות לקיום אירועים גדולים ומשמעותיים במרחב, מיטיבים עימו.
2. ביטוי קהילתי – מתן ביטוי לקהילה המקומית דרך אמנות הופך את המרחב לאותנטי יותר וספציפי יותר. אלמנט זה בא לידי ביטוי בעוצמה חלשה בכיכר העצמאות, ועדיין מעניק לה רובד נוסף של ייחודיות. האפשרות של הקהילה לתרום לעיצוב המרחב, בין אם באמצעות אמנות או באמצעות שיתופי פעולה עם העירייה, מגבירה את תחושת השייכות אליו.
3. ריבוד ופרימות – ככל שהמרחב מרובד יותר, מתהווה לו אופי ייחודי, והוא הופך להיות זכיר יותר בעיני תושבי העיר. השפה העיצובית של המרחב יכולה להיות מורכבת מתווים שלא בהכרח מתכתבים זה עם זה, והעיצוב לא חייב להיות בקו אסתטי מסוים. מרחבים פרומים הם לא בהכרח פחות מזמינים עבור הקהל העירוני, וכיכר העצמאות מהווה דוגמה משמעותית לכך.
מרחב ציבורי איכותי הוא כזה שמצליח לשלב בין נגישות, גמישות, זהות מקומית ותחושת שייכות. הוא אינו רק מקום פיזי אלא מרחב שמגדיר את איכות החיים העירונית ומאפשר ביטוי חברתי ותרבותי. גישה תכנונית המשלבת מתכנני ערים, גורמים ממשלתיים ואת הציבור הרחב עשויה להבטיח שמרחבים ציבוריים ימשיכו לשרת את תפקידם החברתי.
ובנימה אישית, כשבחרתי לכתוב על כיכר העצמאות עשיתי זאת מתוך אהבה פשוטה למרחב. אף פעם לא ידעתי להגיד מה כל כך מיוחד בכיכר? למה היא כזו מוצלחת? והכתיבה עזרה לי לענות על השאלות האלו. עכשיו כשאני יושבת בכיכר ומביטה בה, אני מצליחה לראות בדיוק את האלמנטים שמסבים לה את הקסם הייחודי שהיא מכילה. על אף היותה המרחב המזוהה ביותר עם העיר נתניה, היא לא משדרת תחושה של מרחב דגל יוקרתי, אלא תחושה של מקום שמסוגל להכיל הכל ואת כולם, וכולם יצליחו לחיות בו בשלווה תוך כדי שהם מבלים, שותים קפה או סתם נהנים מהבריזה של הים.
- ריבה, נ׳ (24 ביולי, 2013). נתניה מחדשת את לב העיר: כך שופצו כיכר העצמאות והמדרחוב. Xnet. https://xnet.ynet.co.il/xo/articles/0,7340,L-3101981,00.html ↩
- יעקובסון, מ׳ (9 במאי, 2011). כיכר העצמאות של המדינה. Xnet.
https://xnet.ynet.co.il/xo/articles/0,7340,L-3082415,00.html ↩
- רוזנברג קנדל, ר׳ (13 בנובמבר, 2012). דוד פתאל מגיע לנתניה: ישפץ את מלון גולדאר ב-50 מיליון שקל. TheMarker. https://www.themarker.com/consumer/tourism/2012-11-13/ty-article/0000017f-e241-d38f-a57f-e653ca530000 ↩

