מרחב, טכנולוגיה ובני נוער- תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל

בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ’איום’ או מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו

העידן הנוכחי מלווה בשינויים טכנולוגיים הנוגעים לכל תחומי החיים ומשפיעים על עיצוב חיי היומיום ועל אופן ההתנהלות במרחב הציבורי. בנוסף, שינויים חברתיים וכלכליים משפיעים על העיצוב ועל התכנון של סביבות המגורים בכלל ועל עיצובם של המרחבים הציבוריים השכונתיים והעירוניים בפרט. למגמות אלו השפעה ישירה על ההיבטים החברתיים והתרבותיים של המרחב הציבורי. סדרת הרשימות הקרובה תציג ממצאים של מחקר ¹ הבוחן מגמות אלו והשפעתן על קבוצת בני הנוער. קבוצה הנחשבת לקבוצה פגיעה בעידן שבו תרבות הבקרה שולטת במרחב הציבורי.

בעשורים האחרונים הפכו הטכנולוגיות החדשות: טכנולוגיות המידע והתקשורת לאמצעי שליטה במרחב. חוקרים רבים רואים אותן כתומכות בחברות הקפיטליסטיות העכשוויות ובהעמקת האי-שיווין.² תרבות זו של בקרה ושל שליטה מציבה שאלות מורכבות הנוגעות לאיזון שבין שמירת הסדר הציבורי והביטחון האישי לבין אפשרות הפגיעה בזכויות האדם בכלל ובזכות לפרטיות בפרט. דיון זה המכונה ‘לימודי משטרי פיקוח’ (surveillance studies), עוסק בשאלות טכניות ומוסריות הנוגעות לחובת הממשל אל מול אינטרסים שונים המקודמים בידי הכלכלה הניאו-ליברלית. ³ תרבות זו של פיקוח ושל בקרה מקבלת ביטוי משמעותי במאה ה-21, במיוחד על רקע מגמות ההגירה והצמיחה של המרחבים “האפורים”.⁴ הצפיפות והפגיעות – מחד, ומאידך – אזלת היד של הרשויות בהתמודדותן עם בעיות האלימות והפשיעה שאזורים אלה מציפים, כמו גם הזליגה של בעיות אלה למרחב הציבורי העירוני, הובילו לרישות עירוני במצלמות אבטחה במעגל סגור, לפריסת חיישנים ברחבי העיר, לשימוש במערכות ניתור מתקדמות ובתוכנות ובחומרות העוזרות לשלוט באלימות ולמנוע פשיעה. מגמות אלו ניכרות גם בפיתוח מודלים עירוניים כמו: ‘העיר החכמה’, ‘העיר הבטוחה’ ו’עיר ללא אלימות’, והן משנות את אופן ההתנהגות והשימוש במרחב הציבורי.

בעידן שבו תרבות הבקרה שולטת במרחב הציבורי,  קבוצת בני הנוער היא קבוצה פגיעה מאחר שהיא נתפסת כקבוצה ‘לא מסודרת’.⁵ כאשר  כל התנהגות שגויה נחשבת כאיום על הסדר העירוני או על השקט הציבורי,⁶ כך מוצאים את עצמם  בני הנוער בסכנת הדרה מן המרחבים הציבוריים. המרחבים הציבוריים חשובים לצעירים, והם מאפשרים להם חופש ואנונימיות הנדרשים לפיתוח דמותם העתידית ולעיצובה.⁷ בנוסף, גם היום תקשורת פנים אל פנים מוסיפה להיות צורת התקשורת הפופולריות ביותר בקרב בני הנוער.⁸ למרות זאת העידן הנוכחי מאופיין בירידה בזמינותם של המרחבים הציבוריים – מחד, ומאידך – בשימוש הולך וגובר במרחבים הווירטואליים.⁹ העולם הווירטואלי הפך פופולרי בקרב ילדים ובני נוער, ואת חיי החברה האסורים במרחב הציבורי מחליפים חדרי צ’אט, מסרונים, משחקים וירטואליים וטלפונים חכמים.¹⁰

בישראל הציבור תופס את בני הנוער השוהים במרחב הציבורי כאלימים ומשועממים.¹¹ המדינה והרשויות מתמודדות עם תופעה זו על ידי חקיקת חוקי עזר עירוניים, ביניהם: תקנות למניעת מפגעים ורעש, תקנות לשמירה על הסדר והניקיון, חוק הגנה על הצומח ותקנות להגבלת צריכת אלכוהול במרחב הציבורי. הגופים האחראים לאכיפתם הם הרשות המקומית ומשטרת ישראל. ¹² כל זאת על מנת לשלוט במרחבולבודד ממנו את בני הנוער: “פתרון לאלימות: סיירות עירוניות ומצלמות, בערים רבות החליטו לקחת את הביטחון לידיים: הרחובות מרושתים במצלמות אבטחה, ותושבים מתגייסים להרתיע מדי לילה את המתפרעים” (מעריב, 2012);¹³  “פקחי העירייה אורבים להם וקונסים אותם במאות שקלים על עצם שהייתם בפארק” (אשדוד 4U, 2017); ¹⁴ “אנשים יודעים שמהשעה 23:01 מגיעים השוטרים ומחפשים איך להציק לילדים” (ואלה חדשות, 2016). ¹⁵ כפי שמציינת טלי חתוקה (2019),¹⁶ “זהו הפרדוקס של ימנו:מצד אחד, הפארקים הם המוצא האחרון להתכנסויות של בני נוער, ואולי החלל היחידי שיכול להציע בריחה זמנית מעריצות תרבות הצריכה שלנו והזמזום המתמשך של העולם הדיגיטלי; מאידך גיסא, הגבלות ותקנות מרחיקות ומגבילות את השימוש בגנים ציבוריים”.

כיום הרשויות המקומיות מציעות מרחבים אלטרנטיביים לבני הנוער, לרוב מדובר במרחבי צריכה או במרחבים “ריקים” הממוקמים בפאתי השכונות: מגרשי ספורט ושטחים השייכים לבתי ספר, שמותר לנערים לשהות בהם עד שעות הלילה המאוחרות. מצב עניינים זה הוא נגזרת של תלונות הציבור על מפגעי רעש בשעות הלילה המאוחרות: מידי שנה נרשמות כ-286,000 קריאות לטיפול באירועי רעש. ¹⁷ הרשויות המקומיות צריכות לתת מענה לתושבים, אך במקביל גם לבני הנוער המחפשים מרחבי בילוי ופנאי. הקונפליקט מתעצם בקיץ ובתקופות החגים,¹⁸ והרשויות המקומיות משתמשות באמצעי שיטור ובקרה במטרה להרחיק את בני הנוער מהמרחבים הציבוריים בסביבות המגורים, לעיתים קרובות בני הנוער מקבלים גם דו”חות כספיים. ¹⁹

תכנון עירוני שתואם את אורח החיים ואת הפעילות של בני הנוער בעיר, עשוי לצמצם את הקונפליקט, לקדם את רווחתם, ולמנוע אירועי אלימות ואמצעי אכיפה מיותרים. חשיבותה של בחינה זו גוברת עוד יותר בעידן הדיגיטלי, כאשר המרחבים הווירטואליים משמשים תחליף למרחב הציבורי.²⁰ סדרת הרשימות הקרובה תבחן את הזיקה בין הממדים הפיזיים-תכנוניים והממדים הטכנולוגיים של המרחב הציבורי בעידן הבקרה, בשכונות המגורים בישראל. כל זאת, תוך בחינת הקשר בין ממדים אלו לבין ההתנהגות והשימוש של בני הנוער במרחב הציבורי.