מכתש רמון

מדבר

בְּעָרְפּוֹ שֶׁל

הַלַּיְלָה הַשֶּׁמֶשׁ

מְדַגְדֶּגֶת אוֹתִי

וְכָל הַחֲלוֹמוֹת

נִנְשְׁפוּ מִמֶּנִּי

וְהַמַּחְשָׁבוֹת שׁוּב

הִפְנוּ לִי

מַבָּט וְנוֹתַרְתִּי

קָשֶׁה וְעָיֵף

כְּנֶגֶד כָּל

הַחֲזִיתוֹת וְאֵין

לִי אֶלָּא

מִדְבָּר

פרופ׳ עדי וולפסון¹

מכתש רמון

גדול המכתשים בנגב ואחד הגדולים מסוגו בעולם, בלב ארץ המכתשים. “זהו פלא נופי שיש בו עמק סחיפתי עמוק החצוב בראשו של קִמרון גיאולוגי ומוקף במערכת גבוהה של מצוקים. בזכות השילוב הנדיר הזה נחשפות ממעבה האדמה שכבות סלע קדומות הסמויות בדרך כלל מן העין. הסלעים הקדומים האלה שקעו באזור הנגב לפני כמאתיים מיליון שנה, בעידנים שבהם שלטו באזור הדינוזאורים (תקופות היורה והטריאס), והיום הם מעידים על כך שפעם היו פה הרי געש ואגמי מים רוחשי צפרדעים. הם טומנים בחובם עצים טרופיים מאובנים מחדרים תת־קרקעיים של לבה רותחת שהתקשתה והיתה לסלע, עקבות דינוזאורים ועוד הפתעות מרתקות”. (ד”ר יואב אבני, גיאולוג, מרכז מדע רמון)²

חלק ניכר מהמכתש מוגן ע”י שמורות טבע וגנים לאומיים, שמורת הר הנגב בשטחו המערבי של המכתש, שמורת מצוק הצינים בשטחו המזרחי, גן לאומי צבעי מכתש רמון, שמורת לב הרמון (בתכנון מתקדם), גן לאומי לב הרמון (בתכנון). בספטמבר 2017 ה’התאחדות הבינלאומית לחשכת הרקיע’ הכירה במכתש רמון כשמורת אור כוכבים, הכרה שנותנת תוקף לחשיבות זיהום אור הנמוך בסביבה (לתיירות אסטרונומיית חובבים ולמצפה הכוכבים על שם וייז). זהו האתר הראשון שהוכר ככזה במזרח התיכון.

טיול/שבילים

“המראה של מכתש רמון מצליח להפתיע בכל ביקור. הוא יפה ועוצר נשימה מכל זווית. אין בישראל אתר שמספק לאוהבי הטבע מראה מדברי כה רחב ופתוח. מן הטיילת בקצה הדרומי של מצפה רמון נראה המדבר אדמדם, קצת מעורפל ומסחרר.”³

אל מול העומד על שפת המכתש נפרשים נופי המדבר, אך מומלץ שלא להסתפק רק בתמונת הנוף הנפלאה, אלא לרדת אל המכתש, להכיר מקרוב את שביליו ואת אתריו הייחודיים וליהנות מ”החלון” שפותח המכתש לעולמות גאולוגיים קדומים. (רשות הטבע והגנים. שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון)

• טיילת המכתש– מסלול קצר של כ 300 מ’ לאורך טיילת המכתש  מזמין את המבקרים לפסוע דרך היסטוריה גיאולוגית עשירה הנפרסת על פני כ 250 מיליון שנים. השביל יוצא ממצפה רמון ונפרס ממרכז המבקרים על שם אילן רמון לכיוון דרום מערב. לאורך השביל הוצבו דוגמאות סלעים המייצגות שכבות ותקופות גיאולוגיות שונות. לחווית התצפית נוספו הסברים והמחשות לנופים הקדומים שיצרו את השכבות הנחשפות במכתש רמון. הוא מתחיל בשכבה העתיקה ביותר החשופה במכתש ומסתיים בתהליכים שגרמו להיווצרותו. טיילת המכתש שופצה לאחרונה על ידי משרד התיירות והמועצה המקומית מצפה רמון, וההליכה לאורך השביל הפכה לנגישה לכל.

• סובב מכתש רמון –בשנת 2016 סומן מסלול סובב מכתש רמון לאורך 130 ק״מ, המאפשר טיול בן שמונה ימים בנופים עוצרי נשימה מסביב למכתש. השביל המדברי יוצא מתוך מצפה רמון ,הולך על שפת המדבר, יורד אל המדבר הקיצון, עולה מעלות קשים ויורד ואדיות מוריקים ומלאי פרחים בחורף. היתרון של המסלול הוא שאפשר ללכת אותו חודשים רבים בשנה. כמובן לא בקיץ אבל כן באביב ובסתיו, בשל גובהו הרב (בין 800 ל 900 מטר מעל פני הים). מיטיבי לכת ימצאו אתגר והנאה  בהליכת כל המסלול ברצף ולינה בחניוני לילה לאורכו. משפחות יכולות ליהנות מהמסלול על ידי פירוקו למקטעים קצרים או ארוכים בהתאם ליכולת. כמעט לכל המסלולים ניתן להגיע במכונית פרטית. (מופ מדבר וים המלח, בחסות אוניברסיטת בן גוריון).

קונפליקטים סביבתיים/שמירת טבע

בשנות השישים והשבעים הפכו אזורי המכתשים בנגב לאתרי כרייה וחציבה. עיקר הפעילות הייתה במכתש רמון, שם נכרו חומרי גלם לתעשיית הבנייה תוך פגיעה ושינוי תוואי השטח: אפיקי נחלים נסכרו כדי למנוע איום שיטפונות על מתקני התעשייה, שטחים נרחבים נחפרו, מצוקים רוסקו, דרכים נפרצו. נגרם נזק רב לנוף ולמערכת האקולוגית.

בעקבות פעילותם של גופי שמירת הטבע בישראל ומדענים, הוכרז בתחילת שנות השמונים אזור מכתש רמון כשמורת טבע. ב-1994 התקבלה אחת ההחלטות החשובות בתחום שמירת טבע ואיכות הסביבה כאשר השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, הצליח לשכנע את הממשלה לקבל החלטה על שימור “ארץ המכתשים”.⁴

עיקרי ההחלטה קבעו שרוב שטחי הכרייה והחציבה יוגדרו נטושים וייועדו לשיקום וכן שלא תותר כריית חומרים שיש להם חלופות במקומות אחרים בישראל ושהמפעלים לעיבוד חומרי הגלם יוצבו מחוץ למכתשים. למרות שהחלטה זו היוותה צעד חסר תקדים בנושא שימור טבע מאחר שהתייחסה לא רק לשמורות מוכרזות אלא לחבל ארץ שלם, לרבות השטחים שבין המכתשים, הקונפליקטים בין שמירת טבע לפיתוח שבים ועולים מעת לעת.

מאבק סביבתי שנחל הצלחה עסק בקו מתח עליון בלב המכתש. בתחילת שנת 2021 הציבה חברת החשמל 14 עמודי חשמל ענקיים בשטח שמורת מכתש רמון. העמודים הם חלק מקו הולכה במתח עליון המחבר את אזור נאות חובב לערבה ולאילת. מתוך 10 הקילומטרים העוברים בתוך המכתש, 7.5 קילומטרים הוטמנו מתחת לאדמה כדי למנוע מפגע נופי, וב 2.5 הקילומטרים הנותרים עבר הקו באופן עילי בתוך נופי הבראשית של המכתש.

בעקבות הצבת העמודים פרצה מחאה של תושבי מצפה רמון שדרשו לטמון באדמה גם את כבלי החשמל האלו, כפי שנעשה בהצלחה יתרה ברוב התוואי שעובר במכתש. המוחים ירדו לשטח עם משפחותיהם והתמקמו מתחת לעמודים. בעקבות הפצת המחאה ברשתות החברתיות הצטרפו אליהם חובבי מדבר וטבע מכל הארץ. המאבק נגד הפגיעה בנוף המדברי הצליח. בינואר 2023 החלה חברת חשמל בפרוק העמודים ובעבודות להטמנת קו המתח העליון.

איומים נוספים על ערכי הטבע במכתש⁵ – קו צינור הנפט אשר חוצה אותו ומעורר חשש לאסון אקולוגי עתידי וסוגיות פיתוח וקידום תיירות במצפה רמון שמעלות מתח מובנה בין פיתוח לשימור. מתחים כאלה עלו סביב  התוכנית להקמת אמפיתיאטרון של 1500 מושבים במחצבת הגבס בלב המכתש, שעשויה לפגוע במעמדו כשמורת אור כוכבים, וכן סביב אתרי לינה וגלאמפינג. יש לקוות שמהלכי פיתוח יקודמו תוך התייחסות זהירה לערכי טבע ושמירה על התופעה הנדירה והייחודית של מכתש רמון.

ישראל עומדת להיות הצפופה במדינות המערב. בשל מאפייניה היחודיים יש למדיניות תכנון והחלטות תכנוניות השלכות מרחיקות לכת על השטחים הפתוחים ועל משאבי הנוף והטבע. בראיון לכתב העת ‘אקולוגיה וסביבה’ ב2012, נשאל עמוס עוז “מהו הנגב עבורך ומה השפעתו על כתיבתך?”,⁶ עמוס עוז ענה:

“הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד…..קשה לי להעריך מה המדבר עשה לכתיבה שלי, אבל נדמה לי שהוא משרה רגיעה ושלווה על הדברים שאני כותב ועל שאר עשייתי, גם אם אלה דברים מאוד רחוקים ונטולי שלווה. כל בוקר, לפני הזריחה, אני קם ומסתובב חצי שעה במדבר לפני שהיום מתחיל. אני אוהב את סימני החיים הקלים שבקלים שיש במדבר – לטאה, נמלים, צב, חיית לילה העוברת מרחוק בוואדי – אלה משמשים לי משל לקיום האנושי. העובדה שהתחלתי את היום בתוך הריק הגדול של המדבר עוזרת לי להכניס הכול לפרופורציה, מה קבוע ומה בן-חלוף, מה רציני ומה פחות רציני. כשאני חוזר לביתי, אני שותה קפה ומדליק את הרדיו כדי להאזין לחדשות. כשאני שומע פוליטיקאי כזה או אחר אומר ‘לנצח נצחים’ או ‘לעולם לא’, אני יודע שהאבנים במדבר צוחקות לו.”