עתיד המסחר בפריפריה הגאוגרפית של ישראל

המסחר בתוך הערים הפך לשולי ובהיקפים קטנים, מרכזי המסחר בקצוות הערים, שגשגו עד לא מזמן, אך עתידים להפוך בחלקם הגדול למקוונים ומגפת הקורונה רק מאיצה את התופעה. כיצד ניתן להכין את אזורי המסחר לעתיד?

בעוד העולם נע במהירות לכוון אורבניזציה, אחוז ניכר מהאוכלוסייה עדיין חי בריכוזים קטנים ובקהילות כפריות. התעלמות מקהילות אלו מרחיבה את אי השוויון.¹ ברשימה זו אתמקד באחד האתגרים המרכזים של ערי הפריפריה והוא תופעת נטישת המרכז העירוני והופעתם של חללים מסחריים בפאתי העיר;  מרכזי ביג שהחליפו את המרכז העירוני. אך כיום, לאחר מספר עשורים מוצלחים יחסית, גם הם מאוימים ועתידים להפוך לבלתי רלוונטיים נוכח השינויים בעולם הקמעונאות והמסחר המקוון. אז מה עושים?

פרבור המסחר והשפעתו על מרכזי הערים

בספרו “The Rule of Logistics”, המחבר ג’סי לקווליאר (LeCavalier) עוסק בפרבור המסחר ובוחן את הופעתם של חללים מסחריים גדולים. הוא מתמקד בהשפעה המהותית שהייתה להתפתחותה של הרשת המסחרית “Walmart” האמריקאית על האדריכלות בתחום הלוגיסטיקה. באמצעות בחינה של אדריכלות  בתחום זה, ניתן להבין כיצד הקמעונאות כיום משנה את גופנו, מוחנו, הבניינים והערים שלנו, וחוזה באילו צורות עתידיות יכולה האדריכלות לנקוט כאשר היא מעוצבת על ידי מערכות העולות על יכולותיה הנוכחיות.²

למרות המגמות העולמיות והמקומיות של פרבור המסחר, בזירה המקומית, גורמי התכנון מוטרדים מזה שנים מתופעת נטישת המרכז. בשנת 2008 הוציא מנהל התכנון קול קורא ³ להגשת הצעות לתכניות פעולה לחידוש מתחמי מסחר במרכזי הערים: “מרכזי הערים בעולם היו במשך מאות שנים מוקדי פעילות מרכזיים ושוקקי חיים, והיו בהם אזורי מסחר, מגורים, תרבות, פנאי ותעשייה. אחרי מלחמת העולם השנייה התפתח בהדרגה בארצות- הברית, ובהמשך גם במדינות אירופה, תהליך פרבור, שעיקרו מעבר של אוכלוסייה אמידה ממרכז העיר אל הפרברים ואל המרחב הכפרי. גם מוקדי מסחר, תעסוקה ובילוי נדדו ממרכזי הערים ההיסטוריים אל שולי העיר ופרבריה…. מעבר של תפקודים עירוניים השייכים באופן מסורתי למרכזי העסקים העירוניים אל מחוץ לעיר הביאה להידרדרותם של מרכזים עירוניים ושכונות מרכזיות ופגעה באופי הקהילתי שכונתי ובתחושת החיות העירונית.”⁴

 יתירה מזו, במטרה לבחון את ההשלכות של דפוסי השימוש למסחר ומידת עמידתם בעקרונות ובמדיניות התכנון הארצית, הוציא מנהל התכנון אוגדן הנחיות העוסק בבחינת מוקדי מסחר מחוץ לערים: “מהמפורט במסמך זה עולה בבירור כי פיתוח מרכזי מסחר בשולי הערים או מחוצה להן אינו תואם למדיניות התכנון הארצית שנקבעה במסמכי תמ”א 35 ומנוגד לעקרונות תכנון בר-קיימא. הליכים תכנוניים המאפשרים הקמת אזורי מסחר בשולי הערים או במרחב הכפרי, כולל באזורי תעשייה, עומדים בסתירה ליעדי התכנון ובכללם חיזוק העירוניות, צמצום הנסיעות ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה ציבורית, וכן שמירה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים.” ⁵ האם ניתן לשנות מהלך זה?

קניה מקוונת ביום שאחרי מגפת הקורונה

עולם התעסוקה והמסחר צפוי להשתנות.  עסקים שיצלחו את המשבר יצטרכו להקים במהירות אתרי מסחר ולהעביר נתח משמעותי מעבודתם לזירה המקוונת לצד המשך הפעילות בחנות “אמיתית”. המעבר לעבודה מהבית גם הוא ישפיע לטובת עלייה במסחר המקוון. היחלשות המסחר הקמעונאי המסורתי והפיכת העבודה מרחוק לשכיחה יותר עשויים להקטין את הביקוש לבניית שטחים אלו. אם תתממש ההנחה ויהיה צורך בפחות שטחי מסחר ותעסוקה- הרי שתהיה לכך השפעה דרמטית על חוסנן הכלכלי של הרשויות המקומיות.    כבר כיום ישנו עודף תכנוני בשטחי תעסוקה שכן זהו המנוף העיקרי ליצירת הכנסות לרשות המקומית. בהתאם, נדרשת חשיבה מחודשת על מבנה ההכנסות של הרשויות המקומיות ואף על חלוקה מחדש של הכנסות מארנונה עסקית בין רשויות לצד העלאת הארנונה למגורים. עיריות אשר יעודדו ביזור של שטחי מסחר ותעסוקה למוקדים שכונתיים ויחזקו עסקים מקומיים- קהילתיים יוכלו לפצות במידת מה על הירידה הצפויה בבנייה של מתחמים חד גוניים למסחר ותעסוקה.⁶

העלייה ברמת החיים, השיפורים הטכנולוגים, ובוודאי מגפת הקורונה הנוכחית, מעודדים ומאיצים את תהליך הסתגרות במרחב המגורים הפרטי. עולם הקמעונאות יצטרך לספק מענה בממד הפיזי והדיגיטלי. ⁷

 מה יציעו החנויות בכדי לעודד ולשמר את חשיבות הממד הפיזי? כיצד יעניקו לו ערך מוסף?

כך או כך מגמות אלו פגעו משמעותית במרחבים העסקיים ורוקנו את המרכזים העירוניים המתפוררים וחוללה שינוי בדפוסי הצריכה. לשינוי זה השפעה אדירה על המרחב הציבורי, המתקשה להגיב ובוודאי לצפות פני עתיד. על רקע מגמות אלה, דרוש סדר יום אחר. המגמות מצביעות על היעדר קשר בין המרחב הבנוי לדפוסי הצריכה, אך גם על תהליכים מואצים של פרבור. השינוי אם כן צריך לבוא מן המקום ומתוך הכרה בשינויים אלו.  חתירה נמרצת לפתרון בעיות בַּמָּקוֹם תוך חשיבה על עתיד הנראה לעין, תוביל ליצירת מרחבי צריכה מותאמים. אין מקום להילחם עם מה שאבד. האוטופיה אינה חייבת להיות מהפיכה⁸ אלא מודל יישומי המפרק את הבעיה הגדולה למספר בעיות קטנות מקומיות, תוך כדי חשיבה על מטרת העל.מודל המאפשר סדר יום חדש היושב בתוך הסדר הקיים.

חזון לעתיד המסחר הקמעונאי בערי הפריפריה  2050

תופעות כמו פרבור המסחר, קנייה מקוונת ונטישת המרכז העירוני משקפות את חוסר ההתאמה של המרחב הבנוי לדפוסי הצריכה. מצב זה פוגע במישורים רבים כמו יעדי תכנון, חוסן כלכלי, חיות עירונית, אופי קהילתי שכונתי ותמהיל חברתי. לפיכך מוצא לקיים ולנהל את המסחר בשולי העיר ולקדם את מרכז העיר סביב חווית הרחוב ויוזמות חברתיות. על מנת לתת מענה לתופעות אלה, המטרות העיקריות של החזון הן הסדרת מרחבי צריכה – על מנת למנוע ריבוי מרכזים וצמצום היקפם, עידוד חווית רחוב ומפגשים בין אנשים (כאשר הצריכה היא נדבך משני) והחייאת המרכז העירוני – אשר איבד עם השנים את תפקידו וייעודו המרכזי.

ישנם כלים רבים ממישורים שונים אותם ניתן לרתום על מנת להשיג ולאפשר את הגשמת המטרות. יש לקשור יחד את הכלים למטרות כאשר לכל מטרה מספר כלים אפשריים. השילוב בין הכלים השונים, תוך כדי חשיבה מובנית על ציר הזמן – מוביל להגשמת המטרה.  הכלים מגיעים מן המישור הפוליטי, החברתי והפיזי ומעורבים בו השחקנים שונים (גורמי התכנון, היזמים הפרטיים, הסוחרים המקומיים והצרכנים).

דוגמא לכלי המשרת מטרה, היא פינוי או שינוי יעוד של קניונים לטובת מגורים ופנאי. הקניונים בערי הפריפריה נותרו כ”פיל לבן” – כמעט ללא שימוש והפעילות המסחרית הקמעונאית בהם נמוכה. תהליך הפינוי או שינוי הייעוד של הקניונים, מהווה כלי פיזי בו מעורבים גורמי התכנון השונים.  תהליך זה יפנה בסופו של דבר מקום חשוב ואסטרטגי בעיר ויאפשר להשיג את המטרה של עידוד של חווית רחוב ומפגשים בין אנשים. 

הטבלה שלהלן קושרת בין מטרות לכלים וממפה אותם על פי תחומים (פוליטי חברתי או פיזי):

מסחר קמעונאי בערי הפריפריה 2050: מטרות וכלים

חשיבה מתוך המקום

על מנת להמשיך לפתח ערים קטנות בכלל ואת ערי הפריפריה בפרט, תוך התבוננות מעמיקה על מרחבי מסחר קמעונאי, עלינו להתחיל קודם כל עם הבנת ההקשר והאתגרים המקומיים (כולל השחקנים, המשאבים והתהליכים הקיימים) ולאחר מכן התאמת תוכניות קצרות וארוכות טווח המשלבות בין פעולות Top-Down, וBottom-Up.  אסטרטגיה זו תאפשר לשלב בין השחקנים השונים כמו גם להשתמש בכלים וטכנולוגיות של ערים חכמות ולהתאים אותם לצרכי קהילות מסוימות, ללא קשר לגודלן. שלביות ביישום המנגנון הכרחית אף היא כאשר לכל כלי ישנם מספר שלבי יישום. הגדרת הבעיה – בהווה, הגדרת החזון (כולל המטרות והכלים ליישומן) – בעתיד ויישום המנגנון- בעתיד הקרוב (סדרת פעולות מיידיות ולאחר מכן פעולות ארוכות טווח) מהווים אם כן את המכלול האוטופי, העוסק בפן הערכי והיישומי של עתיד המסחר.