המערכתסטודיו 1:1: הפלטפורמה להכשרה, עשייה ואחריות חברתית באדריכלות ישראלית
ארכיטקטורה היא אמצעי לפעול במרחב. לעיתים יחד עם האנשים ולעיתים עבורם. כל קיר שנבנה או עץ שניטע, עשויה להיות לו משמעות עבור רבים. השנים האחרונות של מגפת הקורונה והמלחמה שאנו עדיין לא רואים את סופה, היו מורכבות לרבים, אבל בתוך כל הקושי חשוב לא לשכוח את הכוח של העשייה האדריכלית. נכון, זהו עידן נאו ליברלי בו להון יש השפעה עצומה על המרחב. לכן, ואולי ביתר סט, יש לעשייה האדריכלית יכולת לחולל שינוי. מהו השינוי ואיך הוא נעשה זהו כבר נושא בפני עצמו. אחד המיזמים מעוררי ההשראה הוא סטודיו 1:1, שגם בימים אלו ממשיך לפעול ולעשות למען ועם הקהילה.
מהו סטודיו 1:1?
המיזם Design-Build שפותח בטכניון, הוא פרויקט פורץ דרך ששם לעצמו למטרה לא רק להכשיר אדריכלים, אלא גם להעצים את תפקידם כחלק משמעותי בחברה הישראלית. מאז היווסדות ב-2018 על ידי האדריכלים ד”ר דן פרייס ומיכל בלייכר, הפך הסטודיו לפרויקט החינוכי הראשון והגדול מסוגו בישראל. מטרתו המרכזית היא לפתח מודל משמעותי בהכשרת אדריכלים, שבו התכנון האדריכלי משמש לא רק ככלי לעיצוב המרחב, אלא גם כאמצעי לתרומה חברתית ולביטוי לאחריות קהילתית.
סטודיו 1:1 מתקיים אחת לשנה. 12-18 סטודנטים משנים ג׳ ו-ד’ נרשמים לסטודיו נדרשים להירשם גם לסדנת הבנייה. השאיפה היא לתכנן בניין קטן (עד 100 מ”ר) עבור ובשיתוף לקוח אמיתי, באתר אמיתי, שייבנה ע״י הסטודנטים במסגרת תקציב ידוע מראש. הפרויקטים ממומנים על ידי תרומות פילנתרופיות, חלקן בכספים שמגויסים ע”י מנחי הקורס וחלקן בחומרי בניה ושירותים מחברות בניה וספקים מקומיים. במהלך סדנת הבנייה, המתקיימת במשך שבועיים בחופשת הסמסטר, הסטודנטים בונים את המבנה יחד עם מתנדבים מהקהילה המקומית.
הרעיון מאחורי הסטודיו
כשנה לפני כל סטודיו המנחים של הפרויקט, דן ומיכל, בוחנים פרויקטים אפשריים. מלבד סוגיות של מיקום, היקף, עלות משוערת ומעורבות הקהילה המקומית, פרויקטים נבחנים בשל השפעתם הפוטנציאלית על הקהילה. בנוסף המנחים נפגשים עם מנהיגי הקהילה ואנשי העירייה כדי להבין את ההשפעה הפוטנציאלית, המשאבים הנדרשים והבטחת המחויבות של מקבלי ההחלטות לפרויקט. נציגי הקהילה חייבים לדעת לגייס את הקהילה המקומית ולהיות מחויבים לתחזוקת המבנה והפעלתו לאחר השלמתו.
תהליך העבודה: משלב הרעיון לביצוע
התהליך מתחיל בביקור הסטודנטים באתר המיועד ובמפגש עם חברי הקהילה. הסטודנטים מתבקשים להציע חלופות תכנוניות אישיות תוך שימוש בטכנולוגיות וחומרים בני קיימא. לאחר מכן, ההצעות מזוקקות לשלוש חלופות מרכזיות, שמוצגות במפגש השיתוף ציבור הראשון. הרעיונות והערכים שנבחרים ע”י הקהילה, מגובשים לתכנון מפורט ע”י הסטודנטים, לרבות בניית גאנט עבודה, כתב כמויות, התייעצות עם יועצים, הוצאת היתר ככל ונדרש, רכישה והכנת התשתית לבנייה. התהליך משלב לא רק יצירתיות אלא גם עבודה בצוות, ניהול הליך תכנון משותף ושיתוף פעולה בין סטודנטים ממגוון תרבויות ורקעים.
התהליך האינטנסיבי חושף את הסטודנטים לאתגרים מקצועיים וחברתיים כאחד. בזמן הבנייה, הסטודנטים מתגוררים בתוך הקהילה המקומית, חווים מקרוב את אורחות החיים ומשמשים דוגמה אישית לנוער המקומי. לעיתים קרובות, מדובר במפגש ראשון של צעירים מקומיים עם האקדמיה ועם הפוטנציאל שטמון בהשכלה גבוהה. הצלחת הפרויקטים, לצד האתגרים בתכנון ובהקמה, מדגישה את חשיבותו של סטודיו 1:1 לא רק בהכשרת הדור הבא של האדריכלים, אלא גם בעיצוב יחסי גומלין בין אדריכלות לחברה הישראלית.
עד היום הושלמו עשרה פרויקטים, ביניהם מועדון נוער לרכיבת אופניים בלוד; חלל ‘מפגש’ לנוער וגינה קהילתית בחיפה; מועדון רכיבת אופניים לעיוורים בקריית מוצקין; ביתן השקפה ציבורית בבית ג’אן; סדנת טיפול וגינה למבוגרים בעלי מוגבלות בקיבוץ מחניים, גינה וכיתת לימוד בטירה, מרכז להעצמת נשים בג’סר-א-זרקה ותחנת אוטובוסים מוגנת עבור יישובי העוטף. במרץ 2025 יבנה ע”י הסטודיו חלל חינוכי עבור ילדים ברצף האוטיסטי בבית הספר עופרים, חיפה.
דוגמה להצלחה: מרכז העצמת נשים בג’סר א-זרקא
בעקבות פגישה עם ראש עיריית ג’סר א-זרקא, שייח’ מוראד, גובשה פרוגרמה בשיתוף קבוצת נשים מקומיות, שזיהו צורך במרחב ייעודי שיכלול חנות יד שנייה, מטבח קהילתי, חדר מחשבים, ומתחם מוצל לפעילויות חברתיות שונות. המבנה שתוכנן עם הנשים המקומיות, נבנה מחומרים מגוונים, בהם מכולה משומשת, קירות מאדמה נגוחה ועץ. הפרויקט שילב 18 סטודנטים בתכנון ו-28 בביצוע, מתוכם 21 סטודנטיות.
למרות האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני המודל הפדגוגי של סטודיו 1:1, המקרה של המרכז להעצמת נשים בג׳יסר-א-זרקא מדגיש את כוחו של שיתוף הפעולה הקהילתי והיכולת להתמודד עם קשיים לאורך זמן. אף שהשיבושים הפוליטיים, המחסור במשאבים והתחלופה במנהיגות הציבו מכשולים משמעותיים, התמדה ורתימת הקהילה הביאו לבסוף להפעלת המבנה ולמימוש הפוטנציאל שלו כמרחב מעצים ותורם. סיפורים כאלה מזכירים לנו כי הצלחת המודל טמונה לא רק בתכנון ובבנייה, אלא גם בחיזוק הקשרים עם הקהילה, בפיתוח מנגנונים לתחזוקה ארוכת טווח וביכולת להמשיך וללמוד מכל פרויקט, תוך יצירת השפעה חיובית מתמשכת.
לצפייה בסרטון הפרויקט בג’סר א-זרקא: לחצו כאן.
אחרית דבר
המיזם של דן ומיכל מעורר השראה. זהו מיזם מורכב שבראייה אוטופית היה יכול להתרחב למעגלים רבים נוספים ולהפוך לתנועה של ממש. היה משמח לראות אדריכלים בפרקטיקה ורשויות שנרתמות למהלכים מסוג זה, אולי גם רשויות חזקות המסייעות לרשויות חלשות יותר במיזמים דומים. אדריכלים ללא גבולות בתוך מדינת ישראל, למעל קהילות אינו סלוגן ריק, אלא מחויבות השעה שעשויה להציע מהלך חלופי לקיטוב והשיסוע שנובע ממהלכים פוליטיים. אולי הגיע העת לאג’נדה אקטיביסטית בשיתוף פעולה אמיתי בין האקדמיה והפרקטיקה?
ד”ר דן פרייס | derprice@gmail.com | בוגר הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון ובעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב. בתחילת דרכו עבד עם רם כרמי על תכנון בית המשפט העליון בירושלים, ולימים היה שותף לתכנון מבני ציבור ובניינים פרטיים חשובים, כמו בית הספר למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. דן חוקר את האדריכלות והבנייה בארץ בעידן המודרני ופרסם שני ספרים בנושא. הוא שותף במשרד אדריכלים בתל אביב, פעיל בוועדות ציבוריות ומקצועיות, ומלמד בטכניון כמרצה בכיר במסלול לארכיטקטורה בטכניון מתמחה בדיור חברתי, מודלים עכשווים של דיור שיתופי, טכנולוגיות בנייה, פדגוגיית עיצוב בעמצאות בנייה והזדמנויות עכשוויות בפרקטיקה האדריכלית בשותפות עם אדר’ מיכל בלייכר, יזם את סטודיו 1:1 המשלב תכנון אדריכלי ובנייה.
מיכל בלייכר | michalbleicher@gmail.com | אדריכלית, בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה מבצלאל ותואר שני בארכיטקטורה ובינוי ערים מאוניברסיטת תל אביב. התזה שלה, שבוצעה בשיתוף בין הפקולטה לארכיטקטורה לחוג לגאוגרפיה, עסקה בהשפעות אקלימיות כתוצאה מתכנון אורבני היסטורי. בין השנים 2011 ל-2018 שימשה רכזת תכנון עיר בכירה בעיריית תל אביב-יפו. בתפקידה, ריכזה תכניות אסטרטגיות כמו פרויקט קירוי האיילון, שדרת הקרייה והמע”ר הצפוני. משנת 2021 היא משמשת כראש צוות תכנון ויועצת אורבנית בות”ל ורפרנטית פרוייקטים בותמ”ל, מתמקדת בקידום תכניות תשתית לאומיות, מתחמי מגורים ותכנון אורבני כוללני. מ-2018 ועד היום, במקביל לעבודתה במגזר הציבורי, הצטרפה לסגל ההוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. במסגרת זו, הייתה ממובילות הקורס “Design Build”, שבמסגרתו נבנו כעשרה מבנים ברחבי הארץ בשיתוף סטודנטים וקהילות מקומיות. מתנדבת בעמותת “מרחב” ולוקחת חלק במכון ראשי ערים, במטרה לקדם תכנון אורבני מתקדם ומשפיע.